הדולר עוצר את נפילתו
הדולר התאושש משפל של שישה שבועות אליו צנח ביום שישי לאחר פירסום נתוני המשרות החדשות. הנתונים של יום שישי חיזקו את הספקולציות להורדות ריבית אגרסיביות על ידי הפד, כבר בפגישתם הקרובה, ועוררה גל של מכירות על השטר הירוק. אולם, חזרה מסויימת של הדולר לקראת סיום המסחר ביום שישי הביאה עם פתיחת המסחר באסיה להמשך קניות על השטר הירוק.
העליה באבטלה לרמה של 5% בלווי כמות נמוכה של משרות חדשות הגבירו את החששות שהכלכלה הגדולה בעולם נימצאת בדרך למיתון. אנאליסטים חלוקים בדעתם האם ירחיב השטר הירוק את הפסדיו או שמה קיצוץ חד בריבית יחזיר את הבטחון בכלכלה האמריקאית. הדולר נסחר סביב הרמות של 1.4715 אל מול האירו, 108.90 כנגד היין ו 1.9690 אל מול הסטרלינג ב 06:40 (GMT).
היין ניחלש לאחר שמשקיעים יפנים הזרימו הון לטובת השקעות בנכסים בעלי תושאות גבוהה יותר מחוץ ליפן. לאחר המומנטום השלילי בשווקי המניות בזירה הגלובלית התחזק היין בצורה נירחבת על רקע סגירה של פוזיציות מכירה כנגד המטבע היפני.אולם, הצפיות להשארות הריבית ביפן ברמה של 0.5% הנמוכה ביותר מבין המדינות המתועשות מעודדת משקיעים יפנים להזרים את כספם אל מחוץ לגבולות המדינה בחפשם תשואות גבוהות יותר יותר. היין נסחר סביב הרמות של 108.95 אל מול הדולר, 160.35 אל מול האירו ו 214.70 אל מול הסטרלינג ב 06:55 (GMT).
המשקיעים ישאו עיניהם אל עבר פירסום נתוני גוש האירו למדד המחירים ליצרן ב 10:00 (GMT). הצפי לעליה נוספת במדד מחירים ליצרן מגביר את הלחצים האינפלציוניים ועשוי לתמוך בהתחזקותו של האירו. מנגד פירסום האקלים העסקי וסנטימנט הצרכן ב 10:00 (GMT) צפויים להצביע על התחזקותה של האוירה הפסימית כלפי הכלכלה האירופית ולהכביד מעט על האירו.
דולר/שקל: הירידות באחד העם והעליה ברמת המתיחות הביטחונית יוצרים לחץ של מכירות על המטבע הישראלי אשר ניחלש במסחר הבין בנקאי ונסחר סביב הרמות של 3.8375 ב 07:10 (GMT). לאחר שסיים את השבוע סמוך לרמות השיא של תשע השנים האחרונות ניחלש מעט השקל אל מול השטר הירוק כשאי הוודאות לגבי יכולתה של הכלכלה הישראלית להתמודד עם מיתון בארה"ב מתחזקת.מנגד, הצפיות להמשך קיצוצי ריבית בארה"ב אשר יובילו לצמצום פער הריביות ואולי אף לעדיפות של ריבית בנק ישראל לראשונה מזה תקופה ארוכה מעניקים תמיכה למטבע הישראלי ועשויים להגביל את הפסדיו. "יש לשים לב למהלכו של הדולר בזירה הגלובלית, כיוונו בעולם יקבע את מהלכו גם אל מול השטר הישראלי" נימסר מחדר המסחר של פינוטק.
זהב: חוזה העתידי על המתכת היקרה פותח את שבוע המסחר בירידות שערים ובכך ממשיך את הנפילות מסוף השבוע החולף. מחירי הסחורות עלו משמעותית בחודש האחרון והזהב בפרט המריא ביותר מעשרה אחוזים. מהלך זה הוביל משקיעים רבים לסגור פוזיציות קניה ולממש רווחים, וכתוצאה מכך נירשמו ירידות במחיר הזהב. אי הוודאות בנוגע לשווקים הפיננסים, ההאטה הכלכלית בארה"ב אשר צפויה להמשיך ולהכביד על הדולר האמריקאי והמתיחות הגאופוליטית, עדיין מהווים אבן יסוד לתמיכה במחירי הזהב. החוזה העתידי לחודש ינואר על הזהב נסחר סביב הרמות של 860.00 דולר לאונקיה ב 07:25 (GMT).
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
