הדולר עוצר את נפילתו
הדולר התאושש משפל של שישה שבועות אליו צנח ביום שישי לאחר פירסום נתוני המשרות החדשות. הנתונים של יום שישי חיזקו את הספקולציות להורדות ריבית אגרסיביות על ידי הפד, כבר בפגישתם הקרובה, ועוררה גל של מכירות על השטר הירוק. אולם, חזרה מסויימת של הדולר לקראת סיום המסחר ביום שישי הביאה עם פתיחת המסחר באסיה להמשך קניות על השטר הירוק.
העליה באבטלה לרמה של 5% בלווי כמות נמוכה של משרות חדשות הגבירו את החששות שהכלכלה הגדולה בעולם נימצאת בדרך למיתון. אנאליסטים חלוקים בדעתם האם ירחיב השטר הירוק את הפסדיו או שמה קיצוץ חד בריבית יחזיר את הבטחון בכלכלה האמריקאית. הדולר נסחר סביב הרמות של 1.4715 אל מול האירו, 108.90 כנגד היין ו 1.9690 אל מול הסטרלינג ב 06:40 (GMT).
היין ניחלש לאחר שמשקיעים יפנים הזרימו הון לטובת השקעות בנכסים בעלי תושאות גבוהה יותר מחוץ ליפן. לאחר המומנטום השלילי בשווקי המניות בזירה הגלובלית התחזק היין בצורה נירחבת על רקע סגירה של פוזיציות מכירה כנגד המטבע היפני.אולם, הצפיות להשארות הריבית ביפן ברמה של 0.5% הנמוכה ביותר מבין המדינות המתועשות מעודדת משקיעים יפנים להזרים את כספם אל מחוץ לגבולות המדינה בחפשם תשואות גבוהות יותר יותר. היין נסחר סביב הרמות של 108.95 אל מול הדולר, 160.35 אל מול האירו ו 214.70 אל מול הסטרלינג ב 06:55 (GMT).
המשקיעים ישאו עיניהם אל עבר פירסום נתוני גוש האירו למדד המחירים ליצרן ב 10:00 (GMT). הצפי לעליה נוספת במדד מחירים ליצרן מגביר את הלחצים האינפלציוניים ועשוי לתמוך בהתחזקותו של האירו. מנגד פירסום האקלים העסקי וסנטימנט הצרכן ב 10:00 (GMT) צפויים להצביע על התחזקותה של האוירה הפסימית כלפי הכלכלה האירופית ולהכביד מעט על האירו.
דולר/שקל: הירידות באחד העם והעליה ברמת המתיחות הביטחונית יוצרים לחץ של מכירות על המטבע הישראלי אשר ניחלש במסחר הבין בנקאי ונסחר סביב הרמות של 3.8375 ב 07:10 (GMT). לאחר שסיים את השבוע סמוך לרמות השיא של תשע השנים האחרונות ניחלש מעט השקל אל מול השטר הירוק כשאי הוודאות לגבי יכולתה של הכלכלה הישראלית להתמודד עם מיתון בארה"ב מתחזקת.מנגד, הצפיות להמשך קיצוצי ריבית בארה"ב אשר יובילו לצמצום פער הריביות ואולי אף לעדיפות של ריבית בנק ישראל לראשונה מזה תקופה ארוכה מעניקים תמיכה למטבע הישראלי ועשויים להגביל את הפסדיו. "יש לשים לב למהלכו של הדולר בזירה הגלובלית, כיוונו בעולם יקבע את מהלכו גם אל מול השטר הישראלי" נימסר מחדר המסחר של פינוטק.
זהב: חוזה העתידי על המתכת היקרה פותח את שבוע המסחר בירידות שערים ובכך ממשיך את הנפילות מסוף השבוע החולף. מחירי הסחורות עלו משמעותית בחודש האחרון והזהב בפרט המריא ביותר מעשרה אחוזים. מהלך זה הוביל משקיעים רבים לסגור פוזיציות קניה ולממש רווחים, וכתוצאה מכך נירשמו ירידות במחיר הזהב. אי הוודאות בנוגע לשווקים הפיננסים, ההאטה הכלכלית בארה"ב אשר צפויה להמשיך ולהכביד על הדולר האמריקאי והמתיחות הגאופוליטית, עדיין מהווים אבן יסוד לתמיכה במחירי הזהב. החוזה העתידי לחודש ינואר על הזהב נסחר סביב הרמות של 860.00 דולר לאונקיה ב 07:25 (GMT).
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- פורטינט משיקה מוצר אבטחה חדש לדאטה סנטרס
- מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
