הדולר עוצר את נפילתו
הדולר התאושש משפל של שישה שבועות אליו צנח ביום שישי לאחר פירסום נתוני המשרות החדשות. הנתונים של יום שישי חיזקו את הספקולציות להורדות ריבית אגרסיביות על ידי הפד, כבר בפגישתם הקרובה, ועוררה גל של מכירות על השטר הירוק. אולם, חזרה מסויימת של הדולר לקראת סיום המסחר ביום שישי הביאה עם פתיחת המסחר באסיה להמשך קניות על השטר הירוק.
העליה באבטלה לרמה של 5% בלווי כמות נמוכה של משרות חדשות הגבירו את החששות שהכלכלה הגדולה בעולם נימצאת בדרך למיתון. אנאליסטים חלוקים בדעתם האם ירחיב השטר הירוק את הפסדיו או שמה קיצוץ חד בריבית יחזיר את הבטחון בכלכלה האמריקאית. הדולר נסחר סביב הרמות של 1.4715 אל מול האירו, 108.90 כנגד היין ו 1.9690 אל מול הסטרלינג ב 06:40 (GMT).
היין ניחלש לאחר שמשקיעים יפנים הזרימו הון לטובת השקעות בנכסים בעלי תושאות גבוהה יותר מחוץ ליפן. לאחר המומנטום השלילי בשווקי המניות בזירה הגלובלית התחזק היין בצורה נירחבת על רקע סגירה של פוזיציות מכירה כנגד המטבע היפני.אולם, הצפיות להשארות הריבית ביפן ברמה של 0.5% הנמוכה ביותר מבין המדינות המתועשות מעודדת משקיעים יפנים להזרים את כספם אל מחוץ לגבולות המדינה בחפשם תשואות גבוהות יותר יותר. היין נסחר סביב הרמות של 108.95 אל מול הדולר, 160.35 אל מול האירו ו 214.70 אל מול הסטרלינג ב 06:55 (GMT).
המשקיעים ישאו עיניהם אל עבר פירסום נתוני גוש האירו למדד המחירים ליצרן ב 10:00 (GMT). הצפי לעליה נוספת במדד מחירים ליצרן מגביר את הלחצים האינפלציוניים ועשוי לתמוך בהתחזקותו של האירו. מנגד פירסום האקלים העסקי וסנטימנט הצרכן ב 10:00 (GMT) צפויים להצביע על התחזקותה של האוירה הפסימית כלפי הכלכלה האירופית ולהכביד מעט על האירו.
דולר/שקל: הירידות באחד העם והעליה ברמת המתיחות הביטחונית יוצרים לחץ של מכירות על המטבע הישראלי אשר ניחלש במסחר הבין בנקאי ונסחר סביב הרמות של 3.8375 ב 07:10 (GMT). לאחר שסיים את השבוע סמוך לרמות השיא של תשע השנים האחרונות ניחלש מעט השקל אל מול השטר הירוק כשאי הוודאות לגבי יכולתה של הכלכלה הישראלית להתמודד עם מיתון בארה"ב מתחזקת.מנגד, הצפיות להמשך קיצוצי ריבית בארה"ב אשר יובילו לצמצום פער הריביות ואולי אף לעדיפות של ריבית בנק ישראל לראשונה מזה תקופה ארוכה מעניקים תמיכה למטבע הישראלי ועשויים להגביל את הפסדיו. "יש לשים לב למהלכו של הדולר בזירה הגלובלית, כיוונו בעולם יקבע את מהלכו גם אל מול השטר הישראלי" נימסר מחדר המסחר של פינוטק.
זהב: חוזה העתידי על המתכת היקרה פותח את שבוע המסחר בירידות שערים ובכך ממשיך את הנפילות מסוף השבוע החולף. מחירי הסחורות עלו משמעותית בחודש האחרון והזהב בפרט המריא ביותר מעשרה אחוזים. מהלך זה הוביל משקיעים רבים לסגור פוזיציות קניה ולממש רווחים, וכתוצאה מכך נירשמו ירידות במחיר הזהב. אי הוודאות בנוגע לשווקים הפיננסים, ההאטה הכלכלית בארה"ב אשר צפויה להמשיך ולהכביד על הדולר האמריקאי והמתיחות הגאופוליטית, עדיין מהווים אבן יסוד לתמיכה במחירי הזהב. החוזה העתידי לחודש ינואר על הזהב נסחר סביב הרמות של 860.00 דולר לאונקיה ב 07:25 (GMT).

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
