הדולר עוצר את נפילתו

הדולר התאושש משפל של שישה שבועות אליו צנח ביום שישי לאחר פירסום נתוני המשרות החדשות. הנתונים של יום שישי חיזקו את הספקולציות להורדות ריבית אגרסיביות על ידי הפד, כבר בפגישתם הקרובה, ועוררה גל של מכירות על השטר הירוק

הדולר התאושש משפל של שישה שבועות אליו צנח ביום שישי לאחר פירסום נתוני המשרות החדשות. הנתונים של יום שישי חיזקו את הספקולציות להורדות ריבית אגרסיביות על ידי הפד, כבר בפגישתם הקרובה, ועוררה גל של מכירות על השטר הירוק. אולם, חזרה מסויימת של הדולר לקראת סיום המסחר ביום שישי הביאה עם פתיחת המסחר באסיה להמשך קניות על השטר הירוק.

העליה באבטלה לרמה של 5% בלווי כמות נמוכה של משרות חדשות הגבירו את החששות שהכלכלה הגדולה בעולם נימצאת בדרך למיתון. אנאליסטים חלוקים בדעתם האם ירחיב השטר הירוק את הפסדיו או שמה קיצוץ חד בריבית יחזיר את הבטחון בכלכלה האמריקאית. הדולר נסחר סביב הרמות של 1.4715 אל מול האירו, 108.90 כנגד היין ו 1.9690 אל מול הסטרלינג ב 06:40 (GMT).

היין ניחלש לאחר שמשקיעים יפנים הזרימו הון לטובת השקעות בנכסים בעלי תושאות גבוהה יותר מחוץ ליפן. לאחר המומנטום השלילי בשווקי המניות בזירה הגלובלית התחזק היין בצורה נירחבת על רקע סגירה של פוזיציות מכירה כנגד המטבע היפני.אולם, הצפיות להשארות הריבית ביפן ברמה של 0.5% הנמוכה ביותר מבין המדינות המתועשות מעודדת משקיעים יפנים להזרים את כספם אל מחוץ לגבולות המדינה בחפשם תשואות גבוהות יותר יותר. היין נסחר סביב הרמות של 108.95 אל מול הדולר, 160.35 אל מול האירו ו 214.70 אל מול הסטרלינג ב 06:55 (GMT).

המשקיעים ישאו עיניהם אל עבר פירסום נתוני גוש האירו למדד המחירים ליצרן ב 10:00 (GMT). הצפי לעליה נוספת במדד מחירים ליצרן מגביר את הלחצים האינפלציוניים ועשוי לתמוך בהתחזקותו של האירו. מנגד פירסום האקלים העסקי וסנטימנט הצרכן ב 10:00 (GMT) צפויים להצביע על התחזקותה של האוירה הפסימית כלפי הכלכלה האירופית ולהכביד מעט על האירו.

דולר/שקל: הירידות באחד העם והעליה ברמת המתיחות הביטחונית יוצרים לחץ של מכירות על המטבע הישראלי אשר ניחלש במסחר הבין בנקאי ונסחר סביב הרמות של 3.8375 ב 07:10 (GMT). לאחר שסיים את השבוע סמוך לרמות השיא של תשע השנים האחרונות ניחלש מעט השקל אל מול השטר הירוק כשאי הוודאות לגבי יכולתה של הכלכלה הישראלית להתמודד עם מיתון בארה"ב מתחזקת.מנגד, הצפיות להמשך קיצוצי ריבית בארה"ב אשר יובילו לצמצום פער הריביות ואולי אף לעדיפות של ריבית בנק ישראל לראשונה מזה תקופה ארוכה מעניקים תמיכה למטבע הישראלי ועשויים להגביל את הפסדיו. "יש לשים לב למהלכו של הדולר בזירה הגלובלית, כיוונו בעולם יקבע את מהלכו גם אל מול השטר הישראלי" נימסר מחדר המסחר של פינוטק.

זהב: חוזה העתידי על המתכת היקרה פותח את שבוע המסחר בירידות שערים ובכך ממשיך את הנפילות מסוף השבוע החולף. מחירי הסחורות עלו משמעותית בחודש האחרון והזהב בפרט המריא ביותר מעשרה אחוזים. מהלך זה הוביל משקיעים רבים לסגור פוזיציות קניה ולממש רווחים, וכתוצאה מכך נירשמו ירידות במחיר הזהב. אי הוודאות בנוגע לשווקים הפיננסים, ההאטה הכלכלית בארה"ב אשר צפויה להמשיך ולהכביד על הדולר האמריקאי והמתיחות הגאופוליטית, עדיין מהווים אבן יסוד לתמיכה במחירי הזהב. החוזה העתידי לחודש ינואר על הזהב נסחר סביב הרמות של 860.00 דולר לאונקיה ב 07:25 (GMT).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.