אני כבר ומראש מתנצל על הבנאליות (גם של הכותרת) אבל "הדת היא אופיום להמונים". כשקארל מרכס אמר את זה הוא וודאי לא התכוון ספציפית להמונים שסוחרים בשוק ההון אבל בתקופה הנוכחית - זה נראה נכון מתמיד. מעבר לעניין "אלוהים תעזור לי הפעם", שזה הרי משפט תקף לכל יום וכל מצב, לסוחרים בשוק ההון יש כעת אלוהים נוסף ומשלים - גורו ההשקעות.

אכן כך, תקופה של אי וודאות אופפת את שוק ההון העולמי והמשקיע הקטן מרגיש קטן ופגיע יותר מתמיד. אלוהים זו תמיד עזרה מצוינת אבל נוכח הנסיבות (כסף שמוטל על הכף והרבה) המשקיע הקטן צריך משהו יותר קונקרטי. כמו פטריות אחרי הגשם צצים להם גוריים של השקעות והשמות כמעט גורמים לנו לעצור ולהצדיע. מ"מיסד קרן ההון סיכון הגדולה בעולם" ועד "זה שחזה את ההתמוטטות של 1987". לא משנה אם אתמול בבוקר עדיין לא ידעתם מי זה, היום הוא תופס כותרת וכבר כמעט מחליט עבורכם איפה תשימו את מיטב כספכם.

פסטיבל "גורו 2007" התחיל בערך עם הגעתו של אחד הגורויים הבלתי מעורערים (ואחד מהיחידים שמוכרים) - אדון קיוסקאי, מחבר אבא עני אבא עשיר. בימים כתיקונם הוא בהחלט היה מושך תשומת לב רבה אבל לנוכח אי הוודאות, ההתעניינות הייתה פשוט אדירה - תצוגת תכלית לפחדיו של המשקיע..

אז אופיום להמונים בצורת גורו השקעות זה טוב או רע? התשובה היא כנראה שלקבל עצה זה אף פעם לא רע, השאלה היא מה עושים עם העצה הזאת. הבעיה היא שעל כל "גורו" שאומר שיהיה טוב, יש גורו שאומר שיהיה רע והציבור נשאר תקוע באמצע. אני מכיר לפחות שני אנשים, שאני מאוד מאוד מעריך ומכבד, שרואים את הבורסה בעין שונה לגמרי. שניהם מנתחי מאקרו מוכשרים, מנוסים ובעלי שם אבל אחד רואה מפולת והשני לא מבין על מה הראשון מדבר.

התקשורת כרגיל רק מקשה על הציבור המסכן. כאשר הבורסה יורדת 2.5% אנחנו צריכים להסביר למה ולכן אנחנו מביאים את הגורו שאומר שהמצב בשווקים זה גיהינום וכאשר הבורסה מזנקת 2.5% אנחנו נביא לכם גורו אחר, יש בשפע.

אז איך יודעים שהגורו לפחות מבין על מה הוא מדבר ושהוא ממש מבסס את דבריו על עובדות? להלן סיפור. לפני מספר שבועות, במהלך מה שנקרא "Economic Club dinner" בניו-יורק, שאל הנרי קאופמן, אחד הפרשנים הכלכלים הבכירים של הוול סטריט ג'ורנל, את נגיד הפד, בן ברננקי שאלה פשוטה - "איזה מידע שאין ברשותך כרגע היית הכי רוצה בכדי לעבור את התקופה הנוכחית?" התשובה של ברננקי הייתה פשוטה קולעת ומיידית - "הייתי רוצה לדעת כמה לעזאזל שוות המשכנתאות האלו". לאמתו של דבר אמר בן ברננקי, לא אחר מנגיד הפדרל ריזרב, שהוא לא ממש יכול לבסס את צעדיו על עובדות, שכן הוא לא יודע מהן העובדות. הוא נחשב לגורו?

ברור שברננקי, במידה ולא היה הנגיד, היה גורו לכל דבר ועניין ואפילו גורו נחשב. אבל הוא הנגיד והוא אומר לנו מפורשות - אני לא יודע.

מסקנה, בעיתות משבר, פשוט קחו בערבון מוגבל את אלו האומרים לכם שהשוק ילך לכאן או לכאן ואל תתנו להם לשכנע אתכם יתר על המידה, אתם פשוט תיפלו למלכודת של התקשורת, כמו גם לחולשות שלכם עצמכם. כן תקשיבו לאלו שאומרים לכם איך נכון לנהוג בעיתות של משבר, במיוחד לאלו שכבר עברו כמה כאלו בבורסה.

ועוד מילה