גיא סודרי עוזב את חדשות 10 לטובת חדשות 2
סדרת מינויים בחברת החדשות של ערוץ 2, בעקבות פרישתה הצפויה של רותי יובל, עורכת ’אולפן שישי’, אל מעריב. מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2, אבי וייס, הודיע הבוקר (ראשון) על מינויו של גיא סודרי לתפקיד העורך הראשי של המהדורה המרכזית, במקומו של בועז סטמבלר, אחד משני עורכי המהדורה עד כה, העובר לעריכת אולפן שישי.
סודרי, (30), שימש ב-4 השנים האחרונות כעורך הראשי של מהדורת החדשות המרכזית בערוץ 10. לפני כן שימש בתפקידי עריכה ב’חדשות ישראל’, שהפיקה את שידורי החדשות לערוץ 10, ובגלי צה"ל. סודרי מסר הבוקר: "אני עוזב חברת חדשות מצוינת, ומצטרף בשמחה לחברת חדשות מצוינת אחרת".
עורך המהדורה השני, לירן דן (30), ימונה לסמנכ"ל אינטראקטיב בחברת החדשות, ויעמוד בראש פרויקט הקמת אתר האינטרנט שלה.
טלי בן עובדיה, שתיפקדה כעורכת הראשית של ’חדשות 10’ מיום הקמתה, תשוב כפי הנראה לשמש כעורכת הראשית של המהדורה היומית. היא התפטרה מתפקידה בעקבות מינויו של מנכ"ל ’חדשות 10’ הקודם, אבי ברזילי, ושימשה מאז כעורכת ’זה הזמן’ עם עמנואל רוזן בערוץ 10, וכעורכת תוכניתם של עפר שלח ורביב דרוקר בימי שישי.
אבי וייס: "אני שמח לצרף לחברת החדשות של ערוץ 2 עורך חדשות מצוין, ואני משוכנע שהוא ימשיך לבצר את מעמדה של המהדורה המרכזית כמהדורת החדשות המובילה והטובה בישראל. לתפקיד עורך אולפן שישי בחרנו, בהתאם למסורת, עיתונאי מקצוען ועורך מעולה שגדל בחברת החדשות. מינויו של לירן דן לתפקיד החדש בחברה של סמנכ"ל אינטראקטיב, משתלב עם תפיסתנו לפיה חברת החדשות אמורה לייצר תוכן לא רק למדיום הטלוויזיוני. לירן דן הוכיח את עצמו בעבר, לא רק כעורך אלא גם כמוביל פרויקטים יצירתי ומקורי, ואין לי ספק שכך יעשה גם בתפקידו החדש".
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
