חמשת הדיברות למשקיע במזרח אירופה
מזרח אירופה כבר הפכה זמן רב להיות יעד אטרקטיבי בקרב אנשי עסקים ישראלים, המעוניינים להשקיע את כספם ברכישת נדל"ןבחו"ל. השקעת נדל"ן מביאה בחשבון שיקולים עסקיים / מסחריים.
מזרח אירופה כבר הפכה זמן רב להיות יעד אטרקטיבי בקרב אנשי עסקים ישראלים רבים, המעוניינים להשקיע את כספם ברכישת נדל"ן בחוץ לארץ. השקעת נדל"ן מביאה בחשבון שיקולים עסקיים / מסחריים.
שיקול דומיננטי בביצועה של כל עסקה מסחרית הוא שיקול המס, הואיל ויש בכוחו לחסוך ממון רב למשקיע הפוטנציאלי. לאור האמור, להלן מספר דיברות בתחום המס, שטוב יעשה המשקיע הישראלי, אם ישים את לבו אליהם, בטרם הוא סוגר עסקה נדל"נית במזרח אירופה.
א. שיטת המס - מאז שנת 2003, שיטת המס הנהוגה במדינתנו היא שיטת מס על בסיס פרסונלי, קרי, מיסוי כל הכנסותיו של תושב ישראל, ללא תלות בזהות מקום הפקת ההכנסה. לפיכך, משקיע ישראלי, אשר מפיק הכנסה מנדל"ן במזרח אירופה, חייב במס בישראל (כפוף לאמנות למניעת כפל מס).
ב. תושבות - יחיד תושב ישראל הוא מי שמרכז חייו מצוי בישראל. לשם קביעת מקום מרכז חייו של יחיד - יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים.
כמו כן חזקה הניתנת לסתירה היא, שמרכז חייו של יחיד בשנת המס הוא בישראל: אם הוא שהה 183 ימים או יותר בישראל, בשנת המס, ו/או אם הוא שהה 30 ימים או יותר בישראל, בשנת המס, וסך כל תקופת שהייתו היא 425 ימים או יותר בישראל, בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה.
לשאלת התושבות יש משמעות קריטית, הואיל וכאמור, תושב ישראל חייב במס, בגין כל הכנסה ללא קשר למקום הפקתה (כפוף לאמנות למניעת כפל מס).
ג. חברות - אנשי עסקים, המשקיעים בנדל"ן, באמצעות חברות זרות, חייבים לזכור, כי חברה ישראלית היא לא רק חברה אשר התאגדה בישראל, אלא אף חברה אשר הניהול והשליטה בה מתבצעים מישראל.
לפיכך, חברה המאוגדת בחוץ לארץ, המנוהלת והנשלטת מישראל, חייבת במס בישראל, בגין כל הכנסה ללא קשר למקום הפקתה (כפוף לאמנות למניעת כפל מס).
ד. אמנוֹת - ישראל חתומה על אמנות רבות למניעת כפל מס (עם המדינות: רומניה, פולין, בולגריה, וכו'). רוב האמנות מתירות למדינות הזרות להטיל מס רווח הון על הכנסות הנובעות לתושב ישראל, כתוצאה מהעברת מקרקעין בתחומן, או מהעברת מניות בחברה, שרוב נכסיה מורכבים ממקרקעין.
במקביל, הוראות האמנה מעניקות זיכוי מס בישראל, בגין תשלומי מסים שתושב ישראל שילם במדינה הזרה, שהיא צד לאמנה עם ישראל, כך שבסופו של יום, הנישום בישראל משלם אך את ההפרש שבין המס, ששולם בחוץ לארץ, לבין המס, האמור להשתלם בארץ, בגין רווח ההון שנצמח לו בחוץ לארץ.
יתר על כן רוב האמנות אף מתירות למדינות הזרות למסות הכנסות של תושבי ישראל, הנובעות ממקרקעין בשטחן, כגון הכנסות מדמי שכירות.
ה. מדינות שאיתן אין אמנה לישראל - הפקת הכנסה במדינה, שאיתה אין אמנה לישראל, מכפיפה את הנישום ואת הכנסתו, הן לשיטת המס ולשיעורי המס הנהוגים במדינה הזרה, והן לרשות המסים בישראל.
עם זאת, פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, מאפשרת קבלת זיכוי בישראל, בשל מס ששולם בחוץ לארץ, אף אם אין מדובר במדינת אמנה, כך שבסופו של יום, הנישום הישראלי לא ישלם כפל מס.
לאור מיגוון היבטי המס ושיקוליו, שיש להביא בחשבון עת מחליטים לרכוש נדל"ן במזרח אירופה (שיטת המס במדינה הזרה, קיומן של אמנות למניעת כפל מס, השקעה ישירה, או באמצעות חברה, וכו'), המשקיעים הישראלים יעשו טוב, אם כאמור, בטרם יבצעו רכישה נדל"נית כזו או אחרת, יקבלו ייעוץ מקצועי מן העוסקים בתחום.
הכותבים - ממשרד טיקוצקי, דורון, עמיר, מזרחי, עורכי דין ונוטריון. בעבר, המשרד ייצג את רשות המסים בישראל.
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.
הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי
הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.
וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.
אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית.
אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.
- בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.
