העברת מוניטין בין חברות
פס"ד דורון ראובני אחזקות - העברות מוניטין בין סוכן ביטוח עצמאי לבין חברות, שתיים שהקים ואחת שלא הקים - היו עסקאות מלאכותיות
תקציר ע"א 4374/05 דורון ראובני ודורון ראובני אחזקות בע"מ נ' פקיד שומה תל אביב 4
העובדות
----------
דורון ראובני [להלן - "המערער"] פעל 13 שנה כסוכן ביטוח עצמאי. בתחילת שנת 1993 הקים המערער חברה, את "דורון ראובני אחזקות בע"מ" [להלן - "המערערת"]; הוא, העביר אליה את כל הפעילות העסקית.
את המוניטין שצבר המערער הוא העביר אל המערערת. המערער העביר למערערת גם מוניטין, שרכש מחברת ביטוח אחרת בשנת 1992 בתמורה ל-250 אש"ח.
בתמורה להעברות האמורות קיבל המערער מן המערערת 500 אש"ח על המוניטין שלו. הסכום נתקבל כהון. וכן קיבל המערער מן המערערת הלוואה בסך 250 אש"ח בגין המוניטין שנרכש.
ההעברה לא דווחה לפקיד שומה תל-אביב 4 [להלן - "המשיב"] בשום אופן (לא כעסקה חייבת ולא כהעברת נכס בתמורה למניות).
בחודש יולי 1998 נחתם הסכם בין המערער והמערערת לבין "סלעית", חברה להשקעות ואחזקות בע"מ [להלן - "סלעית"]. לפי ההסכם - רכשה סלעית מן המערערת 40% מהמוניטין שלה בתמורה ל-2.6 מיליוני ש"ח. לאחר מכן הוקמה חברה חדשה, אשר שמה "דורון ראובני סוכנות לביטוח (1998) בע"מ" [להלן - "החברה החדשה"], אשר אליה הועברו 60% מהמוניטין שנותרו בידי המערערת ו-40% מהמוניטין שהיו בידי סלעית.
ההסכם היה בהתאם לסעיף 104 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"]; והוא דווח לפקיד השומה.
טענות
המשיב טען ארבע טענות: (א) יש כאן "הכנסות שותף"; (ב) יש כאן "מכירה של נכס הוני"; (ג) הוא לא ייתן למכור 40% מהמוניטין; (ד) העסקה הזו היא עסקה מלאכותית מכוח סעיף 86 לפקודה [הערת מערכת: רבות נכתב על תגובת המשיב לטענות, כי, לכאורה, טענות המשיב סותרות אחת את רעותה].
המערערת טענה, כי אפשר למכור חלק מן המוניטין, וכי יש כאן תכנון מס לגיטימי.
פסיקת בית המשפט המחוזי
כל מעבר המוניטין (בשיעור 40%) נועד רק לביצוע עסקה מלאכותית; לשלבים האלה אין טעם כלכלי.
טענות המשיב
המשיב טען בבית משפט קמא, כי ההסכם הנ"ל הוא הסכם להכנסת שותף עסקי במערערת, לפיכך יש לסווג את מכר המוניטין כמכר מניות או זכות ראויה אחרת המצויה בידי המערער, שמימושה חייב במס. בית המשפט קבע, כי המערער לא הציג טעם כלכלי ממשי לבניית העסקה כפי שנבנתה, ולכן המשיב רשאי לראות את העסקה כמלאכותית.
דיון
העסקה עומדת בכללי הדין הכללי; וכל ישות משפטית עומדת בפני עצמה. בדבר המוניטין, קובע השופט רובינשטיין, במקרה דנן הייתה הסכמה שיש כאן מוניטין. אין מקום להכריע אם אפשר למכור חלק מהמוניטין, הואיל ובהמשך הכריע בית המשפט, כי מדובר בעסקה מלאכותית. באמרת אגב - נקבע שאפשר במקרים מסוימים - למכור חלק מהמוניטין [לדוגמה: בשותפות במשרד עו"ד]; מנגד, במקרים אחרים - אי אפשר למכור חלק מהמוניטין [לדוגמה: במקרה של רופא מנתח].
בענייננו כאן - מדובר בעסקה מלאכותית. יש כאן כניסה של שותף; ובמקום עסקת מניות יש כאן עסקת מוניטין, שבה שיעור המס נמוך מרגיל; ובשל ההימנעות ממס תיחשב העסקה לעסקה מלאכותית, כמובא בסעיף 86 לפקודה.
אין כאן עסקה בדפוסים המקובלים. אין כאן עסקה כלכלית, אלא מצויה כאן עסקה מלאכותית.
לפיכך הערעור נדחה.
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
לפני כב' השופטים: א' גרוניס, ע' ארבל, א' רובינשטיין
ב"כ המערערים: עו"ד משה שקל
ב"כ המשיב: עו"ד קמיל עטילה
ניתן ב-19.9.2007

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי
הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.
וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.
אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית.
אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.
- בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.