העברת מוניטין בין חברות

תקציר ע"א 4374/05 דורון ראובני ודורון ראובני אחזקות בע"מ נ' פקיד שומה תל אביב 4

העובדות ---------- דורון ראובני [להלן - "המערער"] פעל 13 שנה כסוכן ביטוח עצמאי. בתחילת שנת 1993 הקים המערער חברה, את "דורון ראובני אחזקות בע"מ" [להלן - "המערערת"]; הוא, העביר אליה את כל הפעילות העסקית. את המוניטין שצבר המערער הוא העביר אל המערערת. המערער העביר למערערת גם מוניטין, שרכש מחברת ביטוח אחרת בשנת 1992 בתמורה ל-250 אש"ח. בתמורה להעברות האמורות קיבל המערער מן המערערת 500 אש"ח על המוניטין שלו. הסכום נתקבל כהון. וכן קיבל המערער מן המערערת הלוואה בסך 250 אש"ח בגין המוניטין שנרכש. ההעברה לא דווחה לפקיד שומה תל-אביב 4 [להלן - "המשיב"] בשום אופן (לא כעסקה חייבת ולא כהעברת נכס בתמורה למניות). בחודש יולי 1998 נחתם הסכם בין המערער והמערערת לבין "סלעית", חברה להשקעות ואחזקות בע"מ [להלן - "סלעית"]. לפי ההסכם - רכשה סלעית מן המערערת 40% מהמוניטין שלה בתמורה ל-2.6 מיליוני ש"ח. לאחר מכן הוקמה חברה חדשה, אשר שמה "דורון ראובני סוכנות לביטוח (1998) בע"מ" [להלן - "החברה החדשה"], אשר אליה הועברו 60% מהמוניטין שנותרו בידי המערערת ו-40% מהמוניטין שהיו בידי סלעית. ההסכם היה בהתאם לסעיף 104 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"]; והוא דווח לפקיד השומה. טענות המשיב טען ארבע טענות: (א) יש כאן "הכנסות שותף"; (ב) יש כאן "מכירה של נכס הוני"; (ג) הוא לא ייתן למכור 40% מהמוניטין; (ד) העסקה הזו היא עסקה מלאכותית מכוח סעיף 86 לפקודה [הערת מערכת: רבות נכתב על תגובת המשיב לטענות, כי, לכאורה, טענות המשיב סותרות אחת את רעותה]. המערערת טענה, כי אפשר למכור חלק מן המוניטין, וכי יש כאן תכנון מס לגיטימי. פסיקת בית המשפט המחוזי כל מעבר המוניטין (בשיעור 40%) נועד רק לביצוע עסקה מלאכותית; לשלבים האלה אין טעם כלכלי. טענות המשיב המשיב טען בבית משפט קמא, כי ההסכם הנ"ל הוא הסכם להכנסת שותף עסקי במערערת, לפיכך יש לסווג את מכר המוניטין כמכר מניות או זכות ראויה אחרת המצויה בידי המערער, שמימושה חייב במס. בית המשפט קבע, כי המערער לא הציג טעם כלכלי ממשי לבניית העסקה כפי שנבנתה, ולכן המשיב רשאי לראות את העסקה כמלאכותית. דיון העסקה עומדת בכללי הדין הכללי; וכל ישות משפטית עומדת בפני עצמה. בדבר המוניטין, קובע השופט רובינשטיין, במקרה דנן הייתה הסכמה שיש כאן מוניטין. אין מקום להכריע אם אפשר למכור חלק מהמוניטין, הואיל ובהמשך הכריע בית המשפט, כי מדובר בעסקה מלאכותית. באמרת אגב - נקבע שאפשר במקרים מסוימים - למכור חלק מהמוניטין [לדוגמה: בשותפות במשרד עו"ד]; מנגד, במקרים אחרים - אי אפשר למכור חלק מהמוניטין [לדוגמה: במקרה של רופא מנתח]. בענייננו כאן - מדובר בעסקה מלאכותית. יש כאן כניסה של שותף; ובמקום עסקת מניות יש כאן עסקת מוניטין, שבה שיעור המס נמוך מרגיל; ובשל ההימנעות ממס תיחשב העסקה לעסקה מלאכותית, כמובא בסעיף 86 לפקודה. אין כאן עסקה בדפוסים המקובלים. אין כאן עסקה כלכלית, אלא מצויה כאן עסקה מלאכותית. לפיכך הערעור נדחה. בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים לפני כב' השופטים: א' גרוניס, ע' ארבל, א' רובינשטיין ב"כ המערערים: עו"ד משה שקל ב"כ המשיב: עו"ד קמיל עטילה ניתן ב-19.9.2007