אל תשליכני לעת זקנה - חקיקה עכשיו!
ב- 1 באוקטובר מציינים בעולם את "יום הקשיש הבינלאומי". יום זה בא לכבד, להוקיר ולציין את הדאגה לרווחתם של הקשישים ברחבי העולם, אלא שנדמה כי המדינה לא עושה דיה לטובת אוכלוסיה נזקקת זו.
זה בדיוק העיתוי להציע למדינה לעשות שינוי בחקיקה הנוהגת כיום. יש לאפשר למשפחות לממן מכיסן את הוצאות הטיפול באוכלוסיה חלשה זו ולקבל על כך החזרים בגין כל ההוצאות הקשורות בטיפול בהוריהם המבוגרים בין אם הם שוהים במוסדות רפואיים, נזקקים לטיפולים בבית, או לחילופין לעובד זר שישהה במחיצתם במשך 24 שעות.
כיום, משפחות התומכות בהוריהם הקשישים אינן נהנות מהקלות מס כאלו ואחרות. אומנם, סעיף 44 לפקודת מס הכנסה מעניק זיכוי ליחיד תושב ישראל בעד הוצאות החזקת הורהו במוסד, אלא שמדובר בהחזקת הורה שהינו משותק לחלוטין או מרותק למיטה לצמיתות, או עיוור או בלתי שפוי בדעתו. כלומר, נישומים להם הורים קשישים הזקוקים לעזרה יומיומית, שאינם נכנסים להגדרות המצומצמות, אינם זוכים לעזרה מהמדינה במימון הטיפול בהוריהם. יתר על כן, הזיכוי הינו זניח ומוגבל לסך של 35% מאותו חלק מהסכומים המוצאים ע"י הנישומים לטיפול בהוריהם, העולים על 12.5% מהכנסתם החייבת במס.
ברי, כי עלויות האשפוז והטיפול במוסדות רפואיים הנן גבוהות לאין שיעור, כך שהזיכוי הנ"ל הינו לעג לרש. לא זו אף זו, התקנת ציוד רפואי בביתם של הקשישים, התאמת דירת המגורים למצבו של הקשיש, הצורך בהחזקת מטפל בהתאם למצב הקשיש, רכישת ציוד אלמנטרי לו זקוק ההורה המבוגר, כל אלו עולים כסף רב, אשר לא תמיד נמצאים בהישג ידו של הקשיש.
לאור האמור, מוצאת עצמה משפחתו של ההורה המבוגר נוטלת על עצמה את עול הטיפול בו, דבר שהוא לפעמים כבד מנשוא וזאת לאור העלויות הגבוהות של הטיפול בקשיש, אבדן ימי עבודה וכרוך בהקצאת משאבים פיזיים ונפשיים.
לא בכדי שיעורם של הקשישים הנמצאים מתחת לקו העוני עמד בשנת 2006 על מעל ל - 20%, נתון שהינו בלתי נסבל. במקרים רבים, מנועות המשפחות מלהעניק להורים המבוגרים את הטיפול המגיע להם בשל אילוצים כלכליים.
אחת הדרכים הפשוטות וההגונות היא הכרה בהוצאות הטיפול בקשיש לצורך מס. ראוי כי הממשלה והכנסת יעודדו נישומים לעזור להוריהם הנזקקים, במימון טיפולים רפואיים או כל אשפוז לו הם נזקקים בכל אחד מהמוסדות, לרבות בתי חולים סיעודיים ובתי אבות, כמו גם החזקת מטפל בביתם.
אין כאן משום טובה גדולה של המדינה לראשוניה, אלא מחויבות למידה מינמלית של מוסר וצדק למי שנשאו על כתפיהם את נטל הקמת המדינה וששילמו את מיסיהם כחוק כל חייהם.
מאת: אלי דורון, עו"ד - אסף הופמן, עו"ד
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.41% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
בכמה יעלה מדד המחירים מחר?
מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?
אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.
בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.
מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?
אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.
גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה ימתן את המדד?
מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.
