אל תשליכני לעת זקנה - חקיקה עכשיו!
ב- 1 באוקטובר מציינים בעולם את "יום הקשיש הבינלאומי". יום זה בא לכבד, להוקיר ולציין את הדאגה לרווחתם של הקשישים ברחבי העולם, אלא שנדמה כי המדינה לא עושה דיה לטובת אוכלוסיה נזקקת זו.
זה בדיוק העיתוי להציע למדינה לעשות שינוי בחקיקה הנוהגת כיום. יש לאפשר למשפחות לממן מכיסן את הוצאות הטיפול באוכלוסיה חלשה זו ולקבל על כך החזרים בגין כל ההוצאות הקשורות בטיפול בהוריהם המבוגרים בין אם הם שוהים במוסדות רפואיים, נזקקים לטיפולים בבית, או לחילופין לעובד זר שישהה במחיצתם במשך 24 שעות.
כיום, משפחות התומכות בהוריהם הקשישים אינן נהנות מהקלות מס כאלו ואחרות. אומנם, סעיף 44 לפקודת מס הכנסה מעניק זיכוי ליחיד תושב ישראל בעד הוצאות החזקת הורהו במוסד, אלא שמדובר בהחזקת הורה שהינו משותק לחלוטין או מרותק למיטה לצמיתות, או עיוור או בלתי שפוי בדעתו. כלומר, נישומים להם הורים קשישים הזקוקים לעזרה יומיומית, שאינם נכנסים להגדרות המצומצמות, אינם זוכים לעזרה מהמדינה במימון הטיפול בהוריהם. יתר על כן, הזיכוי הינו זניח ומוגבל לסך של 35% מאותו חלק מהסכומים המוצאים ע"י הנישומים לטיפול בהוריהם, העולים על 12.5% מהכנסתם החייבת במס.
ברי, כי עלויות האשפוז והטיפול במוסדות רפואיים הנן גבוהות לאין שיעור, כך שהזיכוי הנ"ל הינו לעג לרש. לא זו אף זו, התקנת ציוד רפואי בביתם של הקשישים, התאמת דירת המגורים למצבו של הקשיש, הצורך בהחזקת מטפל בהתאם למצב הקשיש, רכישת ציוד אלמנטרי לו זקוק ההורה המבוגר, כל אלו עולים כסף רב, אשר לא תמיד נמצאים בהישג ידו של הקשיש.
לאור האמור, מוצאת עצמה משפחתו של ההורה המבוגר נוטלת על עצמה את עול הטיפול בו, דבר שהוא לפעמים כבד מנשוא וזאת לאור העלויות הגבוהות של הטיפול בקשיש, אבדן ימי עבודה וכרוך בהקצאת משאבים פיזיים ונפשיים.
לא בכדי שיעורם של הקשישים הנמצאים מתחת לקו העוני עמד בשנת 2006 על מעל ל - 20%, נתון שהינו בלתי נסבל. במקרים רבים, מנועות המשפחות מלהעניק להורים המבוגרים את הטיפול המגיע להם בשל אילוצים כלכליים.
אחת הדרכים הפשוטות וההגונות היא הכרה בהוצאות הטיפול בקשיש לצורך מס. ראוי כי הממשלה והכנסת יעודדו נישומים לעזור להוריהם הנזקקים, במימון טיפולים רפואיים או כל אשפוז לו הם נזקקים בכל אחד מהמוסדות, לרבות בתי חולים סיעודיים ובתי אבות, כמו גם החזקת מטפל בביתם.
אין כאן משום טובה גדולה של המדינה לראשוניה, אלא מחויבות למידה מינמלית של מוסר וצדק למי שנשאו על כתפיהם את נטל הקמת המדינה וששילמו את מיסיהם כחוק כל חייהם.
מאת: אלי דורון, עו"ד - אסף הופמן, עו"ד
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
