אל תשליכני לעת זקנה - חקיקה עכשיו!

לקראת יום הקשיש הבינלאומי יש מי שחושב שזה הזמן לעשות שינוי בחקיקה הנהוגה כיום
אלי דורון |

ב- 1 באוקטובר מציינים בעולם את "יום הקשיש הבינלאומי". יום זה בא לכבד, להוקיר ולציין את הדאגה לרווחתם של הקשישים ברחבי העולם, אלא שנדמה כי המדינה לא עושה דיה לטובת אוכלוסיה נזקקת זו.

זה בדיוק העיתוי להציע למדינה לעשות שינוי בחקיקה הנוהגת כיום. יש לאפשר למשפחות לממן מכיסן את הוצאות הטיפול באוכלוסיה חלשה זו ולקבל על כך החזרים בגין כל ההוצאות הקשורות בטיפול בהוריהם המבוגרים בין אם הם שוהים במוסדות רפואיים, נזקקים לטיפולים בבית, או לחילופין לעובד זר שישהה במחיצתם במשך 24 שעות.

כיום, משפחות התומכות בהוריהם הקשישים אינן נהנות מהקלות מס כאלו ואחרות. אומנם, סעיף 44 לפקודת מס הכנסה מעניק זיכוי ליחיד תושב ישראל בעד הוצאות החזקת הורהו במוסד, אלא שמדובר בהחזקת הורה שהינו משותק לחלוטין או מרותק למיטה לצמיתות, או עיוור או בלתי שפוי בדעתו. כלומר, נישומים להם הורים קשישים הזקוקים לעזרה יומיומית, שאינם נכנסים להגדרות המצומצמות, אינם זוכים לעזרה מהמדינה במימון הטיפול בהוריהם. יתר על כן, הזיכוי הינו זניח ומוגבל לסך של 35% מאותו חלק מהסכומים המוצאים ע"י הנישומים לטיפול בהוריהם, העולים על 12.5% מהכנסתם החייבת במס.

ברי, כי עלויות האשפוז והטיפול במוסדות רפואיים הנן גבוהות לאין שיעור, כך שהזיכוי הנ"ל הינו לעג לרש. לא זו אף זו, התקנת ציוד רפואי בביתם של הקשישים, התאמת דירת המגורים למצבו של הקשיש, הצורך בהחזקת מטפל בהתאם למצב הקשיש, רכישת ציוד אלמנטרי לו זקוק ההורה המבוגר, כל אלו עולים כסף רב, אשר לא תמיד נמצאים בהישג ידו של הקשיש.

לאור האמור, מוצאת עצמה משפחתו של ההורה המבוגר נוטלת על עצמה את עול הטיפול בו, דבר שהוא לפעמים כבד מנשוא וזאת לאור העלויות הגבוהות של הטיפול בקשיש, אבדן ימי עבודה וכרוך בהקצאת משאבים פיזיים ונפשיים.

לא בכדי שיעורם של הקשישים הנמצאים מתחת לקו העוני עמד בשנת 2006 על מעל ל - 20%, נתון שהינו בלתי נסבל. במקרים רבים, מנועות המשפחות מלהעניק להורים המבוגרים את הטיפול המגיע להם בשל אילוצים כלכליים.

אחת הדרכים הפשוטות וההגונות היא הכרה בהוצאות הטיפול בקשיש לצורך מס. ראוי כי הממשלה והכנסת יעודדו נישומים לעזור להוריהם הנזקקים, במימון טיפולים רפואיים או כל אשפוז לו הם נזקקים בכל אחד מהמוסדות, לרבות בתי חולים סיעודיים ובתי אבות, כמו גם החזקת מטפל בביתם.

אין כאן משום טובה גדולה של המדינה לראשוניה, אלא מחויבות למידה מינמלית של מוסר וצדק למי שנשאו על כתפיהם את נטל הקמת המדינה וששילמו את מיסיהם כחוק כל חייהם.

מאת: אלי דורון, עו"ד - אסף הופמן, עו"ד

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |


קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

 

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.