אל תשליכני לעת זקנה - חקיקה עכשיו!
ב- 1 באוקטובר מציינים בעולם את "יום הקשיש הבינלאומי". יום זה בא לכבד, להוקיר ולציין את הדאגה לרווחתם של הקשישים ברחבי העולם, אלא שנדמה כי המדינה לא עושה דיה לטובת אוכלוסיה נזקקת זו.
זה בדיוק העיתוי להציע למדינה לעשות שינוי בחקיקה הנוהגת כיום. יש לאפשר למשפחות לממן מכיסן את הוצאות הטיפול באוכלוסיה חלשה זו ולקבל על כך החזרים בגין כל ההוצאות הקשורות בטיפול בהוריהם המבוגרים בין אם הם שוהים במוסדות רפואיים, נזקקים לטיפולים בבית, או לחילופין לעובד זר שישהה במחיצתם במשך 24 שעות.
כיום, משפחות התומכות בהוריהם הקשישים אינן נהנות מהקלות מס כאלו ואחרות. אומנם, סעיף 44 לפקודת מס הכנסה מעניק זיכוי ליחיד תושב ישראל בעד הוצאות החזקת הורהו במוסד, אלא שמדובר בהחזקת הורה שהינו משותק לחלוטין או מרותק למיטה לצמיתות, או עיוור או בלתי שפוי בדעתו. כלומר, נישומים להם הורים קשישים הזקוקים לעזרה יומיומית, שאינם נכנסים להגדרות המצומצמות, אינם זוכים לעזרה מהמדינה במימון הטיפול בהוריהם. יתר על כן, הזיכוי הינו זניח ומוגבל לסך של 35% מאותו חלק מהסכומים המוצאים ע"י הנישומים לטיפול בהוריהם, העולים על 12.5% מהכנסתם החייבת במס.
ברי, כי עלויות האשפוז והטיפול במוסדות רפואיים הנן גבוהות לאין שיעור, כך שהזיכוי הנ"ל הינו לעג לרש. לא זו אף זו, התקנת ציוד רפואי בביתם של הקשישים, התאמת דירת המגורים למצבו של הקשיש, הצורך בהחזקת מטפל בהתאם למצב הקשיש, רכישת ציוד אלמנטרי לו זקוק ההורה המבוגר, כל אלו עולים כסף רב, אשר לא תמיד נמצאים בהישג ידו של הקשיש.
לאור האמור, מוצאת עצמה משפחתו של ההורה המבוגר נוטלת על עצמה את עול הטיפול בו, דבר שהוא לפעמים כבד מנשוא וזאת לאור העלויות הגבוהות של הטיפול בקשיש, אבדן ימי עבודה וכרוך בהקצאת משאבים פיזיים ונפשיים.
לא בכדי שיעורם של הקשישים הנמצאים מתחת לקו העוני עמד בשנת 2006 על מעל ל - 20%, נתון שהינו בלתי נסבל. במקרים רבים, מנועות המשפחות מלהעניק להורים המבוגרים את הטיפול המגיע להם בשל אילוצים כלכליים.
אחת הדרכים הפשוטות וההגונות היא הכרה בהוצאות הטיפול בקשיש לצורך מס. ראוי כי הממשלה והכנסת יעודדו נישומים לעזור להוריהם הנזקקים, במימון טיפולים רפואיים או כל אשפוז לו הם נזקקים בכל אחד מהמוסדות, לרבות בתי חולים סיעודיים ובתי אבות, כמו גם החזקת מטפל בביתם.
אין כאן משום טובה גדולה של המדינה לראשוניה, אלא מחויבות למידה מינמלית של מוסר וצדק למי שנשאו על כתפיהם את נטל הקמת המדינה וששילמו את מיסיהם כחוק כל חייהם.
מאת: אלי דורון, עו"ד - אסף הופמן, עו"ד
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
