אל תשליכני לעת זקנה - חקיקה עכשיו!
ב- 1 באוקטובר מציינים בעולם את "יום הקשיש הבינלאומי". יום זה בא לכבד, להוקיר ולציין את הדאגה לרווחתם של הקשישים ברחבי העולם, אלא שנדמה כי המדינה לא עושה דיה לטובת אוכלוסיה נזקקת זו.
זה בדיוק העיתוי להציע למדינה לעשות שינוי בחקיקה הנוהגת כיום. יש לאפשר למשפחות לממן מכיסן את הוצאות הטיפול באוכלוסיה חלשה זו ולקבל על כך החזרים בגין כל ההוצאות הקשורות בטיפול בהוריהם המבוגרים בין אם הם שוהים במוסדות רפואיים, נזקקים לטיפולים בבית, או לחילופין לעובד זר שישהה במחיצתם במשך 24 שעות.
כיום, משפחות התומכות בהוריהם הקשישים אינן נהנות מהקלות מס כאלו ואחרות. אומנם, סעיף 44 לפקודת מס הכנסה מעניק זיכוי ליחיד תושב ישראל בעד הוצאות החזקת הורהו במוסד, אלא שמדובר בהחזקת הורה שהינו משותק לחלוטין או מרותק למיטה לצמיתות, או עיוור או בלתי שפוי בדעתו. כלומר, נישומים להם הורים קשישים הזקוקים לעזרה יומיומית, שאינם נכנסים להגדרות המצומצמות, אינם זוכים לעזרה מהמדינה במימון הטיפול בהוריהם. יתר על כן, הזיכוי הינו זניח ומוגבל לסך של 35% מאותו חלק מהסכומים המוצאים ע"י הנישומים לטיפול בהוריהם, העולים על 12.5% מהכנסתם החייבת במס.
ברי, כי עלויות האשפוז והטיפול במוסדות רפואיים הנן גבוהות לאין שיעור, כך שהזיכוי הנ"ל הינו לעג לרש. לא זו אף זו, התקנת ציוד רפואי בביתם של הקשישים, התאמת דירת המגורים למצבו של הקשיש, הצורך בהחזקת מטפל בהתאם למצב הקשיש, רכישת ציוד אלמנטרי לו זקוק ההורה המבוגר, כל אלו עולים כסף רב, אשר לא תמיד נמצאים בהישג ידו של הקשיש.
לאור האמור, מוצאת עצמה משפחתו של ההורה המבוגר נוטלת על עצמה את עול הטיפול בו, דבר שהוא לפעמים כבד מנשוא וזאת לאור העלויות הגבוהות של הטיפול בקשיש, אבדן ימי עבודה וכרוך בהקצאת משאבים פיזיים ונפשיים.
לא בכדי שיעורם של הקשישים הנמצאים מתחת לקו העוני עמד בשנת 2006 על מעל ל - 20%, נתון שהינו בלתי נסבל. במקרים רבים, מנועות המשפחות מלהעניק להורים המבוגרים את הטיפול המגיע להם בשל אילוצים כלכליים.
אחת הדרכים הפשוטות וההגונות היא הכרה בהוצאות הטיפול בקשיש לצורך מס. ראוי כי הממשלה והכנסת יעודדו נישומים לעזור להוריהם הנזקקים, במימון טיפולים רפואיים או כל אשפוז לו הם נזקקים בכל אחד מהמוסדות, לרבות בתי חולים סיעודיים ובתי אבות, כמו גם החזקת מטפל בביתם.
אין כאן משום טובה גדולה של המדינה לראשוניה, אלא מחויבות למידה מינמלית של מוסר וצדק למי שנשאו על כתפיהם את נטל הקמת המדינה וששילמו את מיסיהם כחוק כל חייהם.
מאת: אלי דורון, עו"ד - אסף הופמן, עו"ד

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
