התעניינות שיא: 20 חברות IT רכשו את טפסי המכרז שפרסם משרד החינוך ללמידה מרחוק

בין המתעניינות: טלדור, מלם-תים, מט"ח, בריינפוינט, דנשיר ובזק בינלאומי. במסגרת הפרויקט, שהיקפו נאמד ביותר מחמישה מיליון שקלים, יוקמו פורטלי מידע שיכילו תכני לימוד במקצועות השונים, ייערכו לימודים באמצעות ועידת חוזי אינטראקטיבית, בבתי הספר יותקנו אתרים מקוונים, קמפוסי הלימוד ירושתו אלחוטית ולכל תלמיד תהיה תיבת דואר אלקטרונית
יהודה קונפורטס |

מהפכת התיקשוב במערכת החינוך עומדת לקבל בקרוב תנופה משמעותית: בתוך פחות משנה ה-IT יהיה חלק מסביבת הלימוד הכיתתית במאות בתי ספר ומוסדות חינוך בישראל. זאת, לאחר שמשרד החינוך יסיים לבדוק את ההצעות שתוגשנה לו במסגרת מכרז המסגרת ללמידה מרחוק, מכרז שפורסם לא מכבר. המכרז מעורר עניין רב בשוק פתרונות המיחשוב למערכת החינוך. ל-The People נודע, כי יותר מ-20 חברות וגופים גדולים גילו התעניינות במכרז, שהיקפו נאמד ביותר מ-5 מיליון שקלים. בין הגופים שרכשו את הטפסים: מלם-תים, טלדור, מט"ח, דנשיר, בריינפוינט, בזק בינלאומי ועוד. המועד האחרון להגשת הטפסים הוא ה-24 בספטמבר.

המכרז כולל רכיבים שונים, ולחברות השונות יש פתרונות נקודתיים לכל רכיב בו. את המכרז מנהל גף מכרזים ורכישות במשרד החינוך. שלושת הגופים המובילים בנושא בישראל - מלם, טלדור ומט"ח, אישרו שהם אכן מגלים עניין בו.

המכרז הוא חלק מיישום תפיסה רחבה שמטמיעה הנהלת משרד החינוך, ומטרתה להרחיב מאוד את השימוש בלמידה מרחוק, תוך ניצול והתבססות על פסי תקשורת רחבים וטכנולוגיה זמינה וזולה יחסית – כזו המאפשרת להעביר תכנים וללמד מספר רב יותר של תלמידים ברחבי הארץ, במקומות ריכוז שבהם יש לימוד מרחוק. כך נחסכים משאבים יקרים של כיתות לימוד, מורים והסעות למרכזי לימוד בערים השונות. במשרד החינוך מציינים כי מזה שלוש שנים, מפעיל המשרד את הנושא של למידה מרחוק בכמה אזורים בארץ, בעיקר באזורי הפריפריה - פרויקט המבוצע על ידי כמה חברות גדולות והיקפו 4 מיליון שקלים.

על פי המכרז, משרד החינוך יבחר שני קבלנים, בכל אחד משני התחומים המרכזיים: למידה מרחוק באמצעות קורסים, שימוש במאגרי מידע מקוונים וסביבות למידה מתוקשבות, כולל אספקת תשתית תקשורת אלחוטית. עוד מציינים במשרד החינוך, כי מדובר במכרז מסגרת, שהיקפו בפועל ייקבע על ידי המשרד מדי שנה, באמצעות תקציב שיאושר על ידי ועדת הרכישות של משרד החינוך. הקבלנים שיזכו במכרז יציעו את השירותים לבתי ספר ולמסגרות משלימות, כגון מתנ"סים, מרכזי פיס ומועדוניות.

מודלים שונים לגמישות בהפעלה

על פי המכרז, ההטמעה והיישום של הכלים הטכנולוגים יתבצעו במודלים שונים של הפעלה, שיאפשרו גמישות למשרד. בין המודלים שעליהם מדובר: קמפוס מוסדי, קורסי למידה מקוונים, מאגרי תוכן מקוונים, אתרי הפעלה וניהול מרכזי תוכן. הקבלנים שיזכו במכרז, יציעו חבילות תוכן מורחבות שכוללות שיעורים מקוונים, עזרים לניהול מקוון באתר, תבניות למידה ומבחנים מקוונים.

פרויקט למידה מרחוק יהיה באחריות כמה גורמים במשרד: המינהל למדע וטכנולוגיה, גורמי הפיקוח השונים, המזכירות הפדגוגית ויחידות נוספות. נקבע כי בתי הספר ומוסדות חינוכיים שקשורים במשרד, הם שיהיו אחראים על הפעלת הפעילות של למידה מרחוק, יחד עם הרשויות המקומיות. זאת, כאשר הספקים מתחייבים להעמיד לרשות בתי הספר את כל עמדות הקצה, הגדרת צרכים לשימוש בשירותי למידה, ועוד.

במסגרת ניהול למידה מרחוק, יתבקשו הספקים שיזכו לגלות יכולות ניהול קורסים, כולל ניהול מאגרי מידע, יכולת ניהול קמפוס, הקמת שולחן עבודה לכל משתמש, אירוח הפעילות בשרתי אירוח מתאימים, הדרכה והטמעה. קורס מקוון שיינתן על ידי ספק מורשה, יהיה בהיקף של 56 שעות או מחצית מכך, כשכל קורס ינוהל על ידי מורה מוביל, עם יכולת סינכרון ויכולת הערכה שוטפת לכל תלמיד ותלמיד. כמו כן, יאפשרו הספקים שיזכו, להקים לבתי הספר אתרים מקוונים, על פי דרישת המוסדות, ועל פי צרכי בית הספר. שם המשחק הוא - פשטות בהקמה ובהפעלה.

מאגרי מידע מקוונים

במינהל לחינוך וטכנולוגיה, שמים דגש מיוחד על נושא הקמת מאגרי מידע מקוונים. אלו יהוו בסופו של דבר, פורטל ענק של חומרי למידה, שישרת את כל המורים ואנשי מערכת החינוך. בשנים האחרונות נעשו לא מעט פרויקטים במקצועות שונים, וכעת מקווים במשרד שהמכרז יביא לתנופה משמעותית בנושא. במשרד החינוך מדגישים כי אין הכוונה להתחרות בגופי ידע, או בספקי תכנים למערכת החינוך - ובכל מקום שניתן יהיה לרכוש תכנים, הדבר יועדף על פני פיתוח עצמי.

הקורסים המקוונים יהיו במקצועות שונים, כגול מתמטיקה, מדע וטכנולוגיה, אזרחות, תקשוב, מדעי החברה והרוח, בכל שכבות הגיל מחטיבות ביניים ועד התיכוניים. כל החומרים יהיו נגישים לתלמידים ולמורים מתוך בית הספר ובבית, כאשר התכנים יהיו מעודכנים לרוח התקופה, יכללו קישורים והפניות למנועי חיפוש, עולמות תוכן שונים, סימולציות ועוד. עוד מבקשים לעודד באמצעות המכרז את השיח הציבורי, תוך הנחיית כללי השיח ודיון מקוון בפורומים. הספקים שייבחרו יצטרכו להציע כלים מתאימים לכך. הדיונים יהיו בין התלמידים לבין עצמם, בין המורים לתלמידים וכן עם מומחי תוכן. במשרד מדברים גם על קיום סקרים מקוונים בקרב התלמידים, כדי לדעת מה מעניין אותם באמת ומה ניתן לשפר. לכל תלמיד תהיה תיבת דואר אלקטרוני במערכת, שהיא תהיה חלק מהקמפוס המקוון אליו משתייך התלמיד. הקורסים יהיו במקביל א-סינכרונים וסינכרונים, בשיטת ועידת חוזי, כאשר הלומדים יושבים בריכוזים שונים ומגיבים לדברי המורים.

בשל מורכבות המכרז, הקצה משרד החינוך 90 יום לבדיקת כל ההצעות. אם עד אז לא ייבחר זוכה, המציעים יהיו רשאים לבטל את הצעתם ולהגיש הצעה חדשה, במידת הצורך.

אין הגבלה לסביבת הפעלה

בעקבות פרסום המכרז, פנתה עמותת החופש אונליין, באמצעות היועץ המשפטי שלה, עו"ד גידי פרישטיק, אל הממשלה וטענה כי המכרז מפלה לטובה את חברת מיקרוסופט. זאת מאחר ודרישות הסף שלו מכילות כלים שנוצרו בחברת מיקרוסופט, בעקבות קשריה הכובלים עם הממשלה. במשרד החינוך דוחים את הטענה על הסף, ואומרים כי המשרד מגדיר סביבות למידה ודרישות טכנולוגיות והוא אינו מתערב בסביבות הפיתוח של ספקי התכנים. לכן, נמסר, לא יכולה להיות מראש שום הגבלה במכרז - גם לחברות ולארגונים אשר יפתחו בקוד פתוח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

בני לנדא
צילום: יחצ

המלאך המושיע של בית הדפוס הדיגיטלי של לנדא: קרן פימי

הקרן צפויה להזרים 80 מיליון דולר ל"לנדא קורפוריישן" שהצליחה לצבור חובות של כ-1.7 מיליארד שקל; אם המתווה יאושר פימי תהפוך לבעלים המלאים ותנסה להחזיר את בית הדפוס למסלול

מנדי הניג |

לנדא קורפוריישן חברת ההדפסה הדיגיטלית שהקים בני לנדא ושנתפסה במשך שנים כאחת ההבטחות הגדולות בתחום, נקלעה למשבר עמוק שהביא אותה לצו עיכוב הליכים ולחובות בהיקף עתק. חברת "לנדא דיגיטל פרינטינג", שהוקמה על ידי בני לנדא אחרי שמכר את אינדיגו ל‑HP תמורת 850 מיליון דולר, פנתה בסוף יוני להליך של עיכוב הליכים במטרה לקבל הגנה זמנית מנושים ולמצוא רוכש חדש שיחלץ אותה מהמשבר, עכשיו היא מתקרבת לעסקה שעשויה להיות גלגל ההצלה שלה וגם של למעלה מ-4,500 העובדים, קרן פימי מתכננת להזרים 80 מיליון דולר, למחוק את המניות הקיימות ולקבל לידיים את השליטה.

היקף החובות של לנדא עומד כיום על קרוב ל-1.7 מיליארד שקל, מתוכם היא חייבת כ-1.4 מיליארד למשקיעים ובעלי מניות וכ-300 מיליון נוספים לספקים ולבנקים. מול זה, הנכסים של ביתהדפוס הדיגיטלי בלי "הקניין הרוחני" מוערכים בכ-420 מיליון שקל. במסגרת העסקה המסתמנת, לפחות 20 מיליון דולר מתוך הכספים שתזרים פימי ינותבו כדי לפרוע בצורה חלקית את החובות העוצמים וכדי לממן את ההליכים המשפטיים. המהלך יובא לאישור הנושים, ואחרי זה להכרעת בית המשפט.

החברה פיתחה טכנולוגיה להדפסת דיו מבוסס מים, והגנה את הפיתוחים שלה בפטנטים. הטכנולוגיה רלוונטית לדפוס המסחרי, להדפסת אריזות והוצאה לאור. לנדא פרינטינג הציגה את עצמה לאורך השנים כמי שיכולה לשנות את פני הענף, אבל בפועל היא לא הצליחה להמיר את ההבטחות להכנסות יציבות. ההשקעות העצומות בפיתוח ובייצור הכבידו עליה, וכל הכנסה הופנתה לכיסוי חובות. החובות הלכו ותפחו, מבלי שיישאר מרווח להשקיע בצמיחה.

פימי לא רק לוקחת שליטה - היא לוקחת את ההגה לידיים  

קרן פימי שנכנסת כעת לתמונה היא מהקרנות הגדולות והמנוסות בישראל, וכזו שיודעת להתמודד בדיוק עם מצבים מהסוג הזה. הקרן, שהוקמה ב-1996 על ידי ישי דוידי, מנהלת כיום הון של למעלה מ-8 מיליארד דולר ומתמחה בהשבחת חברות שנמצאות בצומת קריטית. בשונה ממשקיעים פסיביים שמסתפקים בהזרמת הון, פימי פועלת מתוך תפיסה אקטיבית – היא לוקחת שליטה, מחליפה הנהלות במידת הצורך, מתערבת בניהול השוטף ומובילה מהלכים שמטרתם לשפר תפעולית וניהולית את החברות שבהן היא מחזיקה.

לאורך השנים השקיעה פימי ביותר מ-100 חברות בתעשייה ובטכנולוגיה, על פי רוב בפימי מחפשים חברות ישראליות או עם זיקה לישראל.  רשימת ההשקעות שלה ארוכה ומוכרת: קמהדע, ריטליקס, ריווליס, נובולוג, מגל, תמי 4, המלט, אורמת, סקופ, חמת, גילת, מטרו מוטור, תדיראן קשר, פורמולה סיסטמס, נייר חדרה, רפא, עמיעד ועוד עשרות חברות נוספות.