השווקים באירופה נסחרים בעליות; החוזים בארה"ב ירוקים

סקטור הפיננסים מוביל את העליות לאחר המלצה מצד בית ההשקעות להמן ברדרס. כל 18 השווקים באירופה רושמים עליות למעט בלומברג, הפוטסי מוסיף 0.8%, הקאק בפריז מתחזק 1.11%, והדקס הגרמני מתחזק 0.36%
שהם לוי |

המסחר באירופה מתנהל בעליות שערים, ברקע לעליות השערים החדות מהמזרח והמסחר בחוזים עתידיים טרם הפתיחה בוול סטריט. אנליסטים שונים ברחבי העולם קוראים לקנות מניות של סקטור הפיננסים, משקיעים ברחבי העולם מעלים ספקולציות בדבר סיום המשבר בשווקים הפיננסים.

בקרב חברות הפיננסים, ענקית הבנקאות השווצרית, UBS, ו- Prudential רושמות עליות משרות אווירה חיובית על המדדים באירופה. חברות הכרייה, BHP Billiton, ו- Rio Tinto, מובילות את המגמה החיובית בתעשיית הכרייה, בעוד מחירי המתכות רושמים עליות.

מדד מורגן סטנלי לשווקים הבינלאומיים מוסיף 0.7% לרמה של 1,509 נקודות. החוזים העתידיים על מדד ה- Standard & Poor's 500, מתקדמים 2.1% לרמה של 1,452 הנקודות.

המדדים הלאומיים באירופה, רושמים עליות בכל 18 השווקים שנפתחו היום למסחר למעט לקוסמבורג. נזכיר, כי המדדים באסיה ודרום קוריאה רשמו היום את הקפיצה החדה ביותר מזה 5 שנים.

בבנק ההשקעות, להמן ברדרס העלו היום את המלצתם למניות הפיננסים ל"משקל יתר" מ"נייטרלי", והותירו את המלצתו ל"משקל יתר" למניות הביטוח. כמו כן, המליצו האנליסטים של ליהמן ברדרס על מניות הבנקים ל"משקל יתר" מ"משקל חסר". המלצת "משקל יתר" משמעותה שעל המשקיעים להחזיק את המניה בשיעורים גבוהים יותר בתיק ההשקעות שלהם.

מניות במרכז

הבנק הגדול בצרפת, BNP Paribas, מתחזק 2.3% למחיר של 80.03 יורו. המחלקות בנק עובדות במרץ על מנת לשערך מחדש את הקרנות שהקפיא ב-9 באוגוסט לאחר שהודיע על מעורבותן במשבר הסאב-פריים.

מניות Alitalia SpA מוסיפות אף הן 2.3%, למחיר של 82 יורו למניה. חברת התעופה הגדולה באירופה, Europe's biggest airline, עשויה לקנות 39% ממניות החברה (Alitalia SpA) יחד עם שותף פרייבט אקווטי, כך הודיע היום עיתון גדול בצרפת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור

דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח בריאות

אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.

עוד נמצא כי חלק מהסוכנויות והסוכנים תלויים מאוד בחברה אחת, וישנם סוכנים שקיבלו למעלה מ-40% מסך עמלותיהם מחברה יחידה. בדוח נכתב "מצב זה עלול ליצור תלות גבוהה וניגודי עניינים פוטנציאליים, ולהפחית את רמת העצמאות של הסוכן בבחירת הפוליסה המתאימה ללקוח". ובפשטות, הנתון הזה מתאר מצב שבו פרנסת הסוכן תלויה בעיקר בחברת ביטוח אחת, ומרמזת על שייתכן שהסוכנים ישקלו שיקולים שאינם בהכרח טובת הלקוח. תלות גבוהה אינה בריאה ומצב זה עלול ליצור ניגודי עניינים, להחליש את עצמאותם של הסוכנים, וכפועל יוצא - לפגוע במבוטחים. 

בא לברך ויצא מעלה מחירים 

וכך, עמית גל בא לברך אך יצא מקלל. אמנם ההפסדים החיתומיים של חברות הביטוח התקזזו מעט, אבל כך או כך הן עושות את הרווח שלהן באמצעות השקעת הכספים האדירים בשוק ההון. ובכל מקרה, לא זו היתה מטרת הרפורמה. מטרת הרפורמה גם לא היתה להעלות את סך עמלות הסוכנים. זהו נושא נפרד ולא בטוח שהם סקטור שזקוק לעזרת המדינה וגופי הפיקוח שלה. מטרת הרפורמה היתה ברורה: להוזיל את ביטוחי הבריאות לציבור. למנוע מצב של כפל ביטוחים. להנגיש את הכיסוי של הביטוח הציבורי. מה קרה בדרך? אם זו המגמה שרואים ב-2024, מה יהיו הנתונים לגבי 2025? 

מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.

השיח התקשורתי רווי בהטחות של אחריות על הדרג הנבחר, על הממשלה ועל הכנסת ועל אלו שתפקידם הוא פועל יוצא של הליך דמוקרטי. מה קורה במקרה שבו הפקידות כושלת? בשורה התחתונה, במציאות של יוקר מחיה הולך וגובר, משקי הבית בישראל נאלצו לשלם יותר בעקבות רפורמה. אין צורך לשאול מי ישלם, היות ואנחנו, הציבור, הם אלה שמשלמים על הכשלים. הדוח עצמו לא נותן מענה לשאלות המתבקשות, "מי ידאג לציבור?", "מה הפתרון המוצע?", "מי יקח אחריות על הכשלון?". נוכל לקוות רק שלקראת השנה החדשה, נקבל מענה על השאלות האלה.