רכב בפמליית אולמרט עבר באדום ודרס ילדה
אחד מכלי הרכב בשיירת המכוניות המאובטחת של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, חצה צומת באור אדום ופגע בילדה בת 10 שחצתה את הכביש במעבר חצייה בכניסה לירושלים. הילדה נפצעה באורח קל עד בינוני ופונתה לבית החולים "הדסה עין-כרם". רכב הליווי שפגעה בה נשאר במקום והמתין לחוקרי המשטרה.
מחקירה ראשונית של המשטרה עולה כי שיירת ראש הממשלה נסעה תוך השמעת סירנות והפעלת אורות מהבהבים. לאחר שהרמזור בנתיב הנסיעה של המכוניות התחלף לאדום, ורמזור הולכי הרגל התחלף לירוק, החלה הילדה לחצות את מעבר החצייה. אחת ממכוניות הליווי של שיירת ראש הממשלה שחצתה את הצומת פגעה בה.
צוותים רפואיים של מד"א ו"איחוד הצלה" הגיעו למקום והחלו לטפל בילדה. בוחני התנועה מאגף התנועה של משטרת ירושלים הוזעקו למקום ופתחו בחקירה.
"נסעתי מגינות סחרוב, בכיוון הכניסה לעיר כשמאחורי שיירת ראש הממשלה", סיפר ל-nrg מעריב משה, עד ראייה לתאונה. "הם צעקו ברמקולים לפנות את הכביש ומיד פיניתי להם את הדרך". הוא ציין כי כל השיירה חצתה את הצומת כאשר האור ברמזור אדום, כשלפתע הבחין באחד מרכבי הג'יפ בולם בפראות.
ראיתי ילדה קטנה שרועה על הכביש
"כשפניתי שמאלה, לכיוון כביש בגין, ראיתי ילדה קטנה שרועה על הכביש", הוא ממשיך לספר את שראה. "עצרתי מיד בצד הדרך ורצתי מיד לראות מה קורה". לדבריו, מהג'יפ הגיח מאבטח שכל הנראה משמש גם כמאבטח והחל
להעניק לילדה עזרה ראשונה. "היא הייתה לבד, היא בכתה וצעקה. השיירה המשיכה, אך חלק ממנה נשאר במקום עד להגעת המשטרה והאמבולנסים", ציין.
בתאונות אחרות שאירעו במהלך היום נהרג נהג מיניבוס בקריית-אתא. בסביבות השעה 19:15 איבד נהג מיניבוס, כבן 40, שעבד בחברת הסעות פרטית את השליטה על רכבו והידרדר לתהום בשכונת גבעת רם בקריית-אתא. חקירה ראשונית של המשטרה העלתה כי האיש נהג במיניבוס לבדו.
בתאונה אחרת בחדרה נפצע קשה הערב קשיש, בן 72, לאחר שלקה בלבו בעת שנהג במכוניתו והתנגש במכונית חונה ברחוב תרנ"א בעיר. ניידת טיפול נמרץ של מד"א פינתה אותו לבית החולים הלל-יפה בעיר. אחר-הצהריים אירעה תאונה אחרת בה נפצעו
צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.
