כיוון השווקים: בכלכלת ארה"ב - מגששים באפילה
המשך החששות ממשבר שמקורו בשוק הסאב-פריים לצד דוחות מאכזבים של החברות הובילו לשבוע שני של ירידות חדות במרבית שוקי המניות בעולם לצד עליה במחירי האג"ח. העלייה בשנאת הסיכון של המשקיעים השתקפה היטב בבריחה לנכסים איכותיים, כדוגמת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים של ארה"ב שתשואתה ירדה לרמה של 4.79%.
בסיכומו של השבוע ירד מדד ה-S&P500 ב-5% והדאו ג'ונס השיל 4.2% רק בשני ימי המסחר האחרונים ירדו הפוטסי והניקיי 3.7% ו-3.2% בהתאמה. הנפט זינק וגסגר ברמה של 77.02 דולר, מרחק נגיעה מרמת השיא.
הירידה בתשואה על האג"ח ל-10 שנים של ממשלת ארה"ב השלימה ירידה של יותר מ-30 נקודות בסיס מאז השבוע השני של יולי כשכמחצית מהירידה חלה בשבוע החולף. הדבר משקף את הבריחה של המשקיעים אל נכסים איכותיים (רמת סיכון נמוכה) ואת העלייה בשנאת הסיכון שהחלה ונבנתה במהלך השבועות האחרונים. בנוסף לירידה במדדי המניות החלו להיפתח הפערים בין התשואות של אג"ח חברות בארה"ב לבין המקבילות הממשלתיות שלהם.
בשבוע שעבר הזכרנו את סכנת ה"הידבקות" (שם קוד: קרדיט קראנ'ץ). כלומר, גלישת המשבר בשוק הסאב-פריים אל ענפי משק אחרים, עקב הפגיעה האנושה שתיוצר במערכת מתן האשראי. השבוע התבטא אחד הנגידים של הפד בנושא והצהיר, כי הוא מחפש אחר סימנים לאפשרות שכזו, תוך מעקב אחר העלייה במספר המשכנתאות שבעליהם מפגרים בתשלומים (לא רק סאב-פריים), בענף האשראי לרכישות רכבים וברמת החוב וההחזרים בשוק כרטיסי האשראי. עצם ההודעה מעיד על חומרת הנושא.
הבעיה המרכזית היא, שאף אחד לא יודע עד כמה המצב יכול להידרדר ולמעשה מרבית המומחים בנושא, ובכלל זה גם מעצבי המדיניות המוניטרית כמו יו"ר הפד, בן ברננקי, מגששים באפלה. התוצאה היא עליה בשנאת הסיכון של המשקיעים.
נשאלת השאלה, כיצד שומרות האג"ח הממשלתיות של ארה"ב על מעמד של אג"ח איכותיות, כאשר האטרקטיביות שלהן נשחקת עם החלשות הדולר בעולם?
בעוד שבעיני משקיעים אמריקנים (עבורם שיקול המטבע פחות מטריד) הסטה של ההשקעות מאג"ח חברות לטובת השקעה באג"ח ממשלתיות, אכן מהווה "בריחה לאיכות", אין הדבר בהכרח כך עבור משקיעים זרים. האחרונים יכולים לגוון את השקעותיהם באג"ח ממשלתיות הנקובות במטבעות אחרים. עם זאת, מניתוח הנתונים הקיימים על רכישות אג"ח ממשלתיות על ידי זרים בארה"ב נראה כי בשלב זה הם עדיין מתייחסים לאג"ח אלו כנכס איכותי. אך לא לעולם חוסן - הגירעון המסחרי הגבוה של ממשלת ארה"ב עודנו מהווה סיכון לכלכלה האמריקאית וסכנת ה"ההידבקות" (קרדיט קראנ'ץ) המתוארת לעיל מתווספת אליו כעת.
באירופה וביפן התפרסמו מספר נתונים חיוביים. ירידה נרשמה בשיעור האינפלציה בגרמניה ומדד אמון העסקים שם ירד מעט אך עדיין שומר על רמה גבוהה כשברקע הוצאות הצרכנים בצרפת רשמו עליה נאה. ביפן חלה עליה חזקה בייצוא לצד ירידה בקצב הגידול של היבוא.
בשבוע שעבר פורסמו נתוני הצמיחה הראשוניים לרבעון השני, שעקפו את הציפיות אך למרות זאת לא הצליחו לצלוח את הירידות. השבוע הקרוב יהיה גדוש בנתונים כלכליים: בארה"ב יתפרסמו, בין היתר, מדדי ההכנסה וההוצאה של הצרכנים, מדד מנהלי הרכש (ISM), והנתון החשוב של השבוע - נתוני התעסוקה לחודש יולי - יתפרסם ביום שישי. באירופה וביפן יתפרסמו שיעור האבטלה, ומדד המחירים לצרכן כשביפן יתווספו גם הנתונים על צריכת משקי הבית ועל הייצור התעשייתי.
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
