כיוון השווקים: בכלכלת ארה"ב - מגששים באפילה

רן בן חמו מפסגות אופק מסביר כיצד שומרות האג"ח הממשלתיות של ארה"ב על מעמד של אג"ח איכותיות עם החלשות הדולר בעולם.
רן בן חמו |

המשך החששות ממשבר שמקורו בשוק הסאב-פריים לצד דוחות מאכזבים של החברות הובילו לשבוע שני של ירידות חדות במרבית שוקי המניות בעולם לצד עליה במחירי האג"ח. העלייה בשנאת הסיכון של המשקיעים השתקפה היטב בבריחה לנכסים איכותיים, כדוגמת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים של ארה"ב שתשואתה ירדה לרמה של 4.79%.

בסיכומו של השבוע ירד מדד ה-S&P500 ב-5% והדאו ג'ונס השיל 4.2% רק בשני ימי המסחר האחרונים ירדו הפוטסי והניקיי 3.7% ו-3.2% בהתאמה. הנפט זינק וגסגר ברמה של 77.02 דולר, מרחק נגיעה מרמת השיא.

הירידה בתשואה על האג"ח ל-10 שנים של ממשלת ארה"ב השלימה ירידה של יותר מ-30 נקודות בסיס מאז השבוע השני של יולי כשכמחצית מהירידה חלה בשבוע החולף. הדבר משקף את הבריחה של המשקיעים אל נכסים איכותיים (רמת סיכון נמוכה) ואת העלייה בשנאת הסיכון שהחלה ונבנתה במהלך השבועות האחרונים. בנוסף לירידה במדדי המניות החלו להיפתח הפערים בין התשואות של אג"ח חברות בארה"ב לבין המקבילות הממשלתיות שלהם.

בשבוע שעבר הזכרנו את סכנת ה"הידבקות" (שם קוד: קרדיט קראנ'ץ). כלומר, גלישת המשבר בשוק הסאב-פריים אל ענפי משק אחרים, עקב הפגיעה האנושה שתיוצר במערכת מתן האשראי. השבוע התבטא אחד הנגידים של הפד בנושא והצהיר, כי הוא מחפש אחר סימנים לאפשרות שכזו, תוך מעקב אחר העלייה במספר המשכנתאות שבעליהם מפגרים בתשלומים (לא רק סאב-פריים), בענף האשראי לרכישות רכבים וברמת החוב וההחזרים בשוק כרטיסי האשראי. עצם ההודעה מעיד על חומרת הנושא.

הבעיה המרכזית היא, שאף אחד לא יודע עד כמה המצב יכול להידרדר ולמעשה מרבית המומחים בנושא, ובכלל זה גם מעצבי המדיניות המוניטרית כמו יו"ר הפד, בן ברננקי, מגששים באפלה. התוצאה היא עליה בשנאת הסיכון של המשקיעים.

נשאלת השאלה, כיצד שומרות האג"ח הממשלתיות של ארה"ב על מעמד של אג"ח איכותיות, כאשר האטרקטיביות שלהן נשחקת עם החלשות הדולר בעולם?

בעוד שבעיני משקיעים אמריקנים (עבורם שיקול המטבע פחות מטריד) הסטה של ההשקעות מאג"ח חברות לטובת השקעה באג"ח ממשלתיות, אכן מהווה "בריחה לאיכות", אין הדבר בהכרח כך עבור משקיעים זרים. האחרונים יכולים לגוון את השקעותיהם באג"ח ממשלתיות הנקובות במטבעות אחרים. עם זאת, מניתוח הנתונים הקיימים על רכישות אג"ח ממשלתיות על ידי זרים בארה"ב נראה כי בשלב זה הם עדיין מתייחסים לאג"ח אלו כנכס איכותי. אך לא לעולם חוסן - הגירעון המסחרי הגבוה של ממשלת ארה"ב עודנו מהווה סיכון לכלכלה האמריקאית וסכנת ה"ההידבקות" (קרדיט קראנ'ץ) המתוארת לעיל מתווספת אליו כעת.

באירופה וביפן התפרסמו מספר נתונים חיוביים. ירידה נרשמה בשיעור האינפלציה בגרמניה ומדד אמון העסקים שם ירד מעט אך עדיין שומר על רמה גבוהה כשברקע הוצאות הצרכנים בצרפת רשמו עליה נאה. ביפן חלה עליה חזקה בייצוא לצד ירידה בקצב הגידול של היבוא.

בשבוע שעבר פורסמו נתוני הצמיחה הראשוניים לרבעון השני, שעקפו את הציפיות אך למרות זאת לא הצליחו לצלוח את הירידות. השבוע הקרוב יהיה גדוש בנתונים כלכליים: בארה"ב יתפרסמו, בין היתר, מדדי ההכנסה וההוצאה של הצרכנים, מדד מנהלי הרכש (ISM), והנתון החשוב של השבוע - נתוני התעסוקה לחודש יולי - יתפרסם ביום שישי. באירופה וביפן יתפרסמו שיעור האבטלה, ומדד המחירים לצרכן כשביפן יתווספו גם הנתונים על צריכת משקי הבית ועל הייצור התעשייתי.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':

בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

ההצעה של הצוות הביו-משרדי פרסמה דוח להערות הציבור - מס של 9% על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית אך מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים, נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחיב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.



הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 16.2 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת.

המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.

הדוח מנתח את מקור הרווחיות החריגה: עליית ריבית בנק ישראל מ-0.1% ל-4.5% גולגלה במלואה ומיידית לריבית על האשראי, אך רק חלקית ובאיטיות לפיקדונות הציבור. התמסורת לריבית על פיקדונות עו"ש עמדה על 0.1% בלבד, ועל פיקדון יומי על 0.32%. התוצאה: פער ריביות שהגיע לשיא של 3.63% בדצמבר 2022.

הבעיה המבנית: ריכוזיות וחוסר תחרות