כיוון השווקים: בכלכלת ארה"ב - מגששים באפילה

רן בן חמו מפסגות אופק מסביר כיצד שומרות האג"ח הממשלתיות של ארה"ב על מעמד של אג"ח איכותיות עם החלשות הדולר בעולם.
רן בן חמו |

המשך החששות ממשבר שמקורו בשוק הסאב-פריים לצד דוחות מאכזבים של החברות הובילו לשבוע שני של ירידות חדות במרבית שוקי המניות בעולם לצד עליה במחירי האג"ח. העלייה בשנאת הסיכון של המשקיעים השתקפה היטב בבריחה לנכסים איכותיים, כדוגמת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים של ארה"ב שתשואתה ירדה לרמה של 4.79%.

בסיכומו של השבוע ירד מדד ה-S&P500 ב-5% והדאו ג'ונס השיל 4.2% רק בשני ימי המסחר האחרונים ירדו הפוטסי והניקיי 3.7% ו-3.2% בהתאמה. הנפט זינק וגסגר ברמה של 77.02 דולר, מרחק נגיעה מרמת השיא.

הירידה בתשואה על האג"ח ל-10 שנים של ממשלת ארה"ב השלימה ירידה של יותר מ-30 נקודות בסיס מאז השבוע השני של יולי כשכמחצית מהירידה חלה בשבוע החולף. הדבר משקף את הבריחה של המשקיעים אל נכסים איכותיים (רמת סיכון נמוכה) ואת העלייה בשנאת הסיכון שהחלה ונבנתה במהלך השבועות האחרונים. בנוסף לירידה במדדי המניות החלו להיפתח הפערים בין התשואות של אג"ח חברות בארה"ב לבין המקבילות הממשלתיות שלהם.

בשבוע שעבר הזכרנו את סכנת ה"הידבקות" (שם קוד: קרדיט קראנ'ץ). כלומר, גלישת המשבר בשוק הסאב-פריים אל ענפי משק אחרים, עקב הפגיעה האנושה שתיוצר במערכת מתן האשראי. השבוע התבטא אחד הנגידים של הפד בנושא והצהיר, כי הוא מחפש אחר סימנים לאפשרות שכזו, תוך מעקב אחר העלייה במספר המשכנתאות שבעליהם מפגרים בתשלומים (לא רק סאב-פריים), בענף האשראי לרכישות רכבים וברמת החוב וההחזרים בשוק כרטיסי האשראי. עצם ההודעה מעיד על חומרת הנושא.

הבעיה המרכזית היא, שאף אחד לא יודע עד כמה המצב יכול להידרדר ולמעשה מרבית המומחים בנושא, ובכלל זה גם מעצבי המדיניות המוניטרית כמו יו"ר הפד, בן ברננקי, מגששים באפלה. התוצאה היא עליה בשנאת הסיכון של המשקיעים.

נשאלת השאלה, כיצד שומרות האג"ח הממשלתיות של ארה"ב על מעמד של אג"ח איכותיות, כאשר האטרקטיביות שלהן נשחקת עם החלשות הדולר בעולם?

בעוד שבעיני משקיעים אמריקנים (עבורם שיקול המטבע פחות מטריד) הסטה של ההשקעות מאג"ח חברות לטובת השקעה באג"ח ממשלתיות, אכן מהווה "בריחה לאיכות", אין הדבר בהכרח כך עבור משקיעים זרים. האחרונים יכולים לגוון את השקעותיהם באג"ח ממשלתיות הנקובות במטבעות אחרים. עם זאת, מניתוח הנתונים הקיימים על רכישות אג"ח ממשלתיות על ידי זרים בארה"ב נראה כי בשלב זה הם עדיין מתייחסים לאג"ח אלו כנכס איכותי. אך לא לעולם חוסן - הגירעון המסחרי הגבוה של ממשלת ארה"ב עודנו מהווה סיכון לכלכלה האמריקאית וסכנת ה"ההידבקות" (קרדיט קראנ'ץ) המתוארת לעיל מתווספת אליו כעת.

באירופה וביפן התפרסמו מספר נתונים חיוביים. ירידה נרשמה בשיעור האינפלציה בגרמניה ומדד אמון העסקים שם ירד מעט אך עדיין שומר על רמה גבוהה כשברקע הוצאות הצרכנים בצרפת רשמו עליה נאה. ביפן חלה עליה חזקה בייצוא לצד ירידה בקצב הגידול של היבוא.

בשבוע שעבר פורסמו נתוני הצמיחה הראשוניים לרבעון השני, שעקפו את הציפיות אך למרות זאת לא הצליחו לצלוח את הירידות. השבוע הקרוב יהיה גדוש בנתונים כלכליים: בארה"ב יתפרסמו, בין היתר, מדדי ההכנסה וההוצאה של הצרכנים, מדד מנהלי הרכש (ISM), והנתון החשוב של השבוע - נתוני התעסוקה לחודש יולי - יתפרסם ביום שישי. באירופה וביפן יתפרסמו שיעור האבטלה, ומדד המחירים לצרכן כשביפן יתווספו גם הנתונים על צריכת משקי הבית ועל הייצור התעשייתי.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

תרופות (גרוק)תרופות (גרוק)

תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר

כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד;  כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת




ענת גלעד |

ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה. 


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


 איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?

שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.

הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח. 

כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.