כיוון השווקים: בכלכלת ארה"ב - מגששים באפילה
המשך החששות ממשבר שמקורו בשוק הסאב-פריים לצד דוחות מאכזבים של החברות הובילו לשבוע שני של ירידות חדות במרבית שוקי המניות בעולם לצד עליה במחירי האג"ח. העלייה בשנאת הסיכון של המשקיעים השתקפה היטב בבריחה לנכסים איכותיים, כדוגמת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים של ארה"ב שתשואתה ירדה לרמה של 4.79%.
בסיכומו של השבוע ירד מדד ה-S&P500 ב-5% והדאו ג'ונס השיל 4.2% רק בשני ימי המסחר האחרונים ירדו הפוטסי והניקיי 3.7% ו-3.2% בהתאמה. הנפט זינק וגסגר ברמה של 77.02 דולר, מרחק נגיעה מרמת השיא.
הירידה בתשואה על האג"ח ל-10 שנים של ממשלת ארה"ב השלימה ירידה של יותר מ-30 נקודות בסיס מאז השבוע השני של יולי כשכמחצית מהירידה חלה בשבוע החולף. הדבר משקף את הבריחה של המשקיעים אל נכסים איכותיים (רמת סיכון נמוכה) ואת העלייה בשנאת הסיכון שהחלה ונבנתה במהלך השבועות האחרונים. בנוסף לירידה במדדי המניות החלו להיפתח הפערים בין התשואות של אג"ח חברות בארה"ב לבין המקבילות הממשלתיות שלהם.
בשבוע שעבר הזכרנו את סכנת ה"הידבקות" (שם קוד: קרדיט קראנ'ץ). כלומר, גלישת המשבר בשוק הסאב-פריים אל ענפי משק אחרים, עקב הפגיעה האנושה שתיוצר במערכת מתן האשראי. השבוע התבטא אחד הנגידים של הפד בנושא והצהיר, כי הוא מחפש אחר סימנים לאפשרות שכזו, תוך מעקב אחר העלייה במספר המשכנתאות שבעליהם מפגרים בתשלומים (לא רק סאב-פריים), בענף האשראי לרכישות רכבים וברמת החוב וההחזרים בשוק כרטיסי האשראי. עצם ההודעה מעיד על חומרת הנושא.
הבעיה המרכזית היא, שאף אחד לא יודע עד כמה המצב יכול להידרדר ולמעשה מרבית המומחים בנושא, ובכלל זה גם מעצבי המדיניות המוניטרית כמו יו"ר הפד, בן ברננקי, מגששים באפלה. התוצאה היא עליה בשנאת הסיכון של המשקיעים.
נשאלת השאלה, כיצד שומרות האג"ח הממשלתיות של ארה"ב על מעמד של אג"ח איכותיות, כאשר האטרקטיביות שלהן נשחקת עם החלשות הדולר בעולם?
בעוד שבעיני משקיעים אמריקנים (עבורם שיקול המטבע פחות מטריד) הסטה של ההשקעות מאג"ח חברות לטובת השקעה באג"ח ממשלתיות, אכן מהווה "בריחה לאיכות", אין הדבר בהכרח כך עבור משקיעים זרים. האחרונים יכולים לגוון את השקעותיהם באג"ח ממשלתיות הנקובות במטבעות אחרים. עם זאת, מניתוח הנתונים הקיימים על רכישות אג"ח ממשלתיות על ידי זרים בארה"ב נראה כי בשלב זה הם עדיין מתייחסים לאג"ח אלו כנכס איכותי. אך לא לעולם חוסן - הגירעון המסחרי הגבוה של ממשלת ארה"ב עודנו מהווה סיכון לכלכלה האמריקאית וסכנת ה"ההידבקות" (קרדיט קראנ'ץ) המתוארת לעיל מתווספת אליו כעת.
באירופה וביפן התפרסמו מספר נתונים חיוביים. ירידה נרשמה בשיעור האינפלציה בגרמניה ומדד אמון העסקים שם ירד מעט אך עדיין שומר על רמה גבוהה כשברקע הוצאות הצרכנים בצרפת רשמו עליה נאה. ביפן חלה עליה חזקה בייצוא לצד ירידה בקצב הגידול של היבוא.
בשבוע שעבר פורסמו נתוני הצמיחה הראשוניים לרבעון השני, שעקפו את הציפיות אך למרות זאת לא הצליחו לצלוח את הירידות. השבוע הקרוב יהיה גדוש בנתונים כלכליים: בארה"ב יתפרסמו, בין היתר, מדדי ההכנסה וההוצאה של הצרכנים, מדד מנהלי הרכש (ISM), והנתון החשוב של השבוע - נתוני התעסוקה לחודש יולי - יתפרסם ביום שישי. באירופה וביפן יתפרסמו שיעור האבטלה, ומדד המחירים לצרכן כשביפן יתווספו גם הנתונים על צריכת משקי הבית ועל הייצור התעשייתי.
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
מוריס קאהן. קרדיט: רשתות חברתיותמוריס קאהן נפטר בגיל 96 ומשאיר מורשת של תשתיות מידע, טלקום והון ישראלי שעובד בשקט
ממדריכי דפי זהב דרך מערכות החיוב שהפכו את אמדוקס לשחקנית גלובלית ועד פרויקט בראשית, קאהן מחבר בין תשתיות מידע, עסקים ארוכי טווח ופעילות ציבורית
מוריס קאהן נפטר הלילה בגיל 96. הוא מהדור של יזמים שבונים עסקים בשקט, עוד לפני שהמילה הייטק נהייתה משהו שאומרים בארוחת שישי, והוא מזהה מוקדם איפה יושב הכסף הגדול, לא במכונות ולא בבטון, אלא במידע ובמערכות שמחזיקות את העסק ביום יום.
אמדוקס נולדה מהצורך הכי בסיסי של חברות תקשורת
אמדוקס קמה סביב בעיה די פשוטה, איך חברת תקשורת גובה כסף בצורה מסודרת מלקוחות על שירותים שהולכים ונהיים מורכבים. זה נשמע טכני, אבל בפועל זה אחד המנועים המרכזיים של הענף. בלי מערכות חיוב אין הכנסות ואין שליטה על הלקוח, בטח כשהשוק עובר מטלפוניה בסיסית לחבילות, נדידה, שירותי ערך מוסף ובהמשך גם אינטרנט ונתונים.
קאהן מזוהה בעיקר עם אמדוקס, חברה שיוצאת מעולם הטלקום ומגיעה לשוקי ההון בארה״ב כחברת תוכנה שמפעילה אצל מפעילים סלולריים וקווייים מערכות חיוב וניהול לקוחות. במקביל, הוא בונה עוד שכבות של פעילות עסקית ומבסס עם השנים דמות שמחברת בין טכנולוגיה, תשתיות, שוק ההון ופעילות ציבורית, בלי רעש מיותר ועם הרבה עבודה מאחורי הקלעים.
קאהן שותף להקמה ולבנייה של החברה בשנים שבהן ישראל עדיין לא נתפסת כבית חרושת של חברות תוכנה גלובליות. אמדוקס מצידה מתפתחת לחברה גדולה שמוכרת בעיקר לגופי טלקום גדולים, בדיוק הסוג של לקוחות שמעדיפים ספק יציב שמנהל תהליכים קריטיים, לא מוצר שמייצר כותרות ואז נעלם.
- אמדוקס עקפה במעט את התחזיות אבל הציגה תחזית פושרת
- אמדוקס מקימה חטיבה ייעודית להטמעת AI ליבת החברה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קאהן נולד בדרום אפריקה ועלה לישראל באמצע שנות החמישים. הוא מתבסס פה לאט, דרך עסקים של מידע ותשתית, ולא דרך המצאות נוצצות. בהמשך הוא פועל גם דרך קבוצת עורק, שמרכזת לאורך השנים פעילויות תקשורת וטכנולוגיה.
