ביה"ד דחה העתירות: השביתה יצאה לדרך
השביתה יצאה לדרך: בית הדין הארצי לעבודה דחה את בקשת המעסיקים ונמנע מלהוציא צו מניעה לעובדי המגזר הציבורי, והשביתה יצאה לדרך. במהלך הלילה ניסה נשיא בית הדין לעבודה, השופט סטיב אדלר, לבחון אפשרות של המשך המשא ומתן בין הצדדים, אולם ללא הצלחה. מעט לאחר השעה 4:00 הסתיים הדיון בבית הדין לעבודה בירושלים בעתירות שהוגשו נגד קיום השביתה הכללית במשק, עליה הכריזה ההסתדרות אמש. שופטי בית הדין נכנסו לדיונים, סמוך מאוד לשעה 6:00 הודיעו השופטים כי הם דוחים את בקשת המעסיקים. לפני הדיון ניסה נשיא בית הדין לעבודה, השופט אדלר, לבחון אפשרות של פשרה בין הצדדים. אדלר זימן ללשכתו את יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, ואת הממונה על השכר באוצר, אלי כהן, לדיון מקדים, שהסתיים ללא תוצאות. הצדדים המשיכו להתבצר בעמדותיהם, כאשר ההסתדרות דורשת תוספת משמעותית לשכר העובדים במגזר הציבורי, ואילו האוצר טוען כי הדיון יכול להסתובב סביב תוספת של עשיריות האחוז ולא יותר. במסיבת עיתונאים שקיים אמש, הודיע עיני על השבתת המשק. "שביתה היא לא מטרה - היא אמצעי להשגת מטרות", אמר עיני. "משנת 2001, אין לעובדים במגזר הציבורי הסכם שכר. ההסכם היחידי שנחתם היה הסכם של הורדת שכר. העובדים הסכימו לוותר על שכרם. במהלך החודש וחצי האחרונים, לאחר שנתיים של דיונים, הגיע האוצר ואמר כי 'לעובדים במגזר הציבורי אנחנו מסוגלים לשלם 0 שקלים". נתב"ג פועל כרגיל בהמשך הדברים הודיע עיני רשמית כי השביתה תפרוץ הבוקר, אך הוסיף כי "שמעתי את תלונות האזרחים על השביתה הצפויה בנתב"ג, והן נגעו ללבי. לכן, השביתה בנמל התעופה בן-גוריון תידחה ליום חמישי בשעה 6:00 בבוקר". שעה קלה לאחר שהכריז יו"ר ההסתדרות על השביתה הכללית, פנתה התאחדות התעשיינים לבית הדין הארצי לעבודה, בבקשה שיוציא צו מניעה נגד השביתה. התעשיינים שעתרו נגד השביתה נפגעים בעיקר מסגירת כל נמלי הים. בהתאחדות מעריכים כי כל יום של שביתה יגרום למשק נזק של כ-800 מיליון שקל. השביתה הכללית תכלול את כל הענפים במשק, כמו גם משרדי הממשלה, שייסגרו לקבלת קהל, ולא יהיה מענה טלפוני. במסגרת זו, לא יינתן שירות במשרד הפנים, משרד הרישוי, הטאבו, ביטוח לאומי, שירות התעסוקה ורשות המסים. כמו כן, יהיו עיצומים במשרדי מנהל מקרקעי ישראל, בלשכת מרשם האוכלוסין, במשרדי מע"צ ובבתי המשפט. חברת מקורות וחברת החשמל יפתחו אף הן בעיצומים, ויחולו עיכובים בתיקון תקלות. יום בלי דוחות גם נמלי הים ייסגרו לתנועה, ולא תתקיים פריקה וטעינה של סחורות, וכך גם במעברים היבשתיים. ביום חמישי צפוי נמל התעופה בן-גוריון להצטרף לשביתה, אם היא לא תסתיים עד אז. בבנק ישראל לא יופעלו המסלקות, ולא תהיה אספקת מזומנים למכשירי הכספומט. בנוסף, תופסק תנועת הרכבות לחלוטין וסניפי הדואר יהיו סגורים; ברשויות המקומיות לא תהיה קבלת קהל או מענה טלפוני, אשפה לא תפונה ולא יינתנו דוחות חניה. בתי החולים הממשלתיים צפויים לעבוד במתכונת שבת, ומרפאות החוץ ייסגרו. גם שירותי הכבאות יפעלו במתכונת חירום. המועצות הדתיות ישבתו אף הן, מלבד שירותי הקבורה. הבחינות באוניברסיטאות יתקיימו מחר כסדרן, וכך גם הבחינה הפסיכומטרית. ההסתדרות הקימה חדר מצב מיוחד לטיפול בפניות הציבור בנוגע לשביתה הכללית. מספר הטלפון של המוקד הוא 1700700331.

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"
ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?
בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי.
בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015
בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,
והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.
"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו, והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.
"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.
- החברה של ראש המוסד לשעבר עשתה אקזיט של 700 מיליון דולר
- מנכ"ל וויקס, תמיר פרדו, יוחנן דנינו ושותפות המו"פ שתונפק בקרוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.
"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.