צו ביניים נגד זכיית מלרג במכרז של כ-10 מיליון שקל
בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב, קיבל אתמול את בקשתה של חברת ונונו דני בע"מ, והורה על צו ביניים, כנגד רשות שדות התעופה, וכנגד זכייתה של חברת מלרג במכרז לביצוע פרוייקט סלילת מערך הדרכים ל – UPS. זאת לאחר שחברת ונונו דני טענה, שחלו פגמים בהליך קבלת ההחלטות על הזוכה במכרז שפרסמה הרשות.
כבוד השופט יהודה זפט המליץ בהחלטה לרשות שדות התעופה ולחברת הבורסאית מלרג לקבל את העתירה, כלומר להסכים לזכייתה של ונונו דני במכרז ובכך לחסוך הוצאות בניהול העתירה.
כנטען בעתירתה של חברת ונונו דני, אשר הוגשה באמצעות עוה"ד יואב ביין ויצחק בן אשר ממשרד פרופ' ביין ושות', במועד סיום הגשת ההצעות למכרז, ועדת המכרזים של רשות שדות התעופה בחנה את ההצעות, עשתה רשימה של מחירי ההצעות אשר ממנה עלה כי ונונו דני מדורגת במקום הראשון, מבחינת המחיר (למעלה מ 10 מיליון שקל), ולפיכך החליטה להכריז עליה כזוכה במכרז.
ועדת המשנה, אשר בדקה את עמידתן של המציעות בתנאי הסף, העלתה כי ונונו דני עמדה בכל תנאי המכרז ואילו בהצעתה של חברת מלרג הנדסה וקבלנות בע"מ, אשר דורגה במקום השלישי נמצאו שני פגמים. ראשית, התגלו לטענת הרשות, טעויות סופר בסכומי ההצעה, ושנית, אישור רוה"ח אשר צרפה מלרג לא עמד בתנאי המכרז.
ועדת המשנה אפשרה למלרג לתקן את "טעויות הסופר" שנתגלו לטענתה, זאת בניגוד לכלל אשר אינו מאפשר תיקון טעות שאינה מתגלה מתוך המסמך עצמו אלא מתוך השוואה למסמכים ונתונים חיצוניים, וכן אישרה למלרג בדיעבד להביא אישור רו"ח שונה לחלוטין מזה שהגישה עם הצעתה, דבר אשר פוגע בשוויון מול מציעים אחרים ומול מציעים שלא הגישו את ההצעה בשל אי יכולת להעמיד את האישור במועד.
בנוסף, טענה ונונו דני בעתירתה שועדת המשנה כלל לא שמה ליבה לפגם חמור נוסף בהצעתה של מלרג אשר אינה עומדת בתנאי המכרז ביחס לערבות שהגישה. הערבות הייתה קצרה מהנדרש וכן היא הכניסה תנאי המגביל את אפשרות החילוט באמצעות הפקס או באמצעים אלקטרוניים, בניגוד לתנאי המכרז ובניגוד לפסיקת בית המשפט העליון. כמו כן, הערבות נוסחה בניגוד לתנאי המכרז כערבות לערבות מכרז במקום כערבות להצעה.
עוד טענה ונונו דני בעתירתה, כי מלרג פעלה בתכסיסנות כאשר הגישה למעשה 2 הצעות, בתוך אותה הצעה: הצעה אחת עם טעות ואחת ללא טעות. לטענת ונונו, אם ועדת המכרז לא הייתה עולה על הטעות והצעתה של מלרג הייתה זוכה כבר בשלב פתיחת תיבת ההצעות, מלרג הייתה נהנית מ"הטעות" וכך מרוויחה כפי שרצתה. אם הועדה לא הייתה עולה על ה"טעות" – מלרג הייתה טוענת כי יש טעות סופר ועל כן יש להוריד את מחירי ההצעה וגם כך הייתה מבקשת לזכות במכרז. לכן טענה ונונו כי מדובר בטווח תמרון פסול שלקחה לעצמה מלרג. כן נטען, שזו לא הפעם הראשונה שרשות ממשלתית וכן בית משפט קובעים שהצעותיה של מלרג תכסיסניות.
לסיכום טענה ונונו דני כי ועדת המשנה אפשרה למלרג לתקן את הצעתה תוך שעשתה למלרג "הנחות" פסולות. בעקבות הזדמנות זו, הצליחה מלרג לשפר את הצעתה ולהוזיל את מחיריה באופן שיאפשר לה לזכות במכרז. לאור הצעתה המתוקנת של מלרג, ועדת המכרזים של רשות שדות התעופה שינתה שלא כדין, את החלטתה להכריז על ונונו דני כזוכה במכרז והכריזה על חברת מלרג כזוכה.
כאמור, כב' השופט זפט, קיבל את הטענה כי לא ניתן לעשות תיקונים בהצעה, כאשר הטעויות לא התגלו מתוך ההצעה עצמה וזאת באשר לועדת המכרזים אין כלים לבחון מה היתה כוונת המציע. "אם מלרג היתה מלכתחילה ההצעה הזולה ביותר, לא ברור מה היה מונע מהמשיבה 2 לעמוד על קבלת התמורה בהתאם למחירים הנקובים." כמו כן אם מדובר בטעות סופר, קשה להבין איך מומחי מלרג לא עלו על כך שמשהו השתבש בהצעתם.
כמו כן כן חייב בית המשפט, את רש"ת ואת מלרג בהוצאות ובשכר טרחה של המבקשת בסך של 30,000 שקל. את חברת מלרג ייצג משרד עוה"ד הרציג ואת רשות שדות התעופה עו"ד יוסי לוי.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
