צו ביניים נגד זכיית מלרג במכרז של כ-10 מיליון שקל

בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב הורה על צו ביניים כנגד זכייתה של חברת מלרג במכרז לביצוע פרוייקט סלילת מערך דרכים; מדובר בביטול חוזה בהיקף של כ-10 מיליון שקל
סיון איזסקו |

בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב, קיבל אתמול את בקשתה של חברת ונונו דני בע"מ, והורה על צו ביניים, כנגד רשות שדות התעופה, וכנגד זכייתה של חברת מלרג במכרז לביצוע פרוייקט סלילת מערך הדרכים ל – UPS. זאת לאחר שחברת ונונו דני טענה, שחלו פגמים בהליך קבלת ההחלטות על הזוכה במכרז שפרסמה הרשות.

כבוד השופט יהודה זפט המליץ בהחלטה לרשות שדות התעופה ולחברת הבורסאית מלרג לקבל את העתירה, כלומר להסכים לזכייתה של ונונו דני במכרז ובכך לחסוך הוצאות בניהול העתירה.

כנטען בעתירתה של חברת ונונו דני, אשר הוגשה באמצעות עוה"ד יואב ביין ויצחק בן אשר ממשרד פרופ' ביין ושות', במועד סיום הגשת ההצעות למכרז, ועדת המכרזים של רשות שדות התעופה בחנה את ההצעות, עשתה רשימה של מחירי ההצעות אשר ממנה עלה כי ונונו דני מדורגת במקום הראשון, מבחינת המחיר (למעלה מ 10 מיליון שקל), ולפיכך החליטה להכריז עליה כזוכה במכרז.

ועדת המשנה, אשר בדקה את עמידתן של המציעות בתנאי הסף, העלתה כי ונונו דני עמדה בכל תנאי המכרז ואילו בהצעתה של חברת מלרג הנדסה וקבלנות בע"מ, אשר דורגה במקום השלישי נמצאו שני פגמים. ראשית, התגלו לטענת הרשות, טעויות סופר בסכומי ההצעה, ושנית, אישור רוה"ח אשר צרפה מלרג לא עמד בתנאי המכרז.

ועדת המשנה אפשרה למלרג לתקן את "טעויות הסופר" שנתגלו לטענתה, זאת בניגוד לכלל אשר אינו מאפשר תיקון טעות שאינה מתגלה מתוך המסמך עצמו אלא מתוך השוואה למסמכים ונתונים חיצוניים, וכן אישרה למלרג בדיעבד להביא אישור רו"ח שונה לחלוטין מזה שהגישה עם הצעתה, דבר אשר פוגע בשוויון מול מציעים אחרים ומול מציעים שלא הגישו את ההצעה בשל אי יכולת להעמיד את האישור במועד.

בנוסף, טענה ונונו דני בעתירתה שועדת המשנה כלל לא שמה ליבה לפגם חמור נוסף בהצעתה של מלרג אשר אינה עומדת בתנאי המכרז ביחס לערבות שהגישה. הערבות הייתה קצרה מהנדרש וכן היא הכניסה תנאי המגביל את אפשרות החילוט באמצעות הפקס או באמצעים אלקטרוניים, בניגוד לתנאי המכרז ובניגוד לפסיקת בית המשפט העליון. כמו כן, הערבות נוסחה בניגוד לתנאי המכרז כערבות לערבות מכרז במקום כערבות להצעה.

עוד טענה ונונו דני בעתירתה, כי מלרג פעלה בתכסיסנות כאשר הגישה למעשה 2 הצעות, בתוך אותה הצעה: הצעה אחת עם טעות ואחת ללא טעות. לטענת ונונו, אם ועדת המכרז לא הייתה עולה על הטעות והצעתה של מלרג הייתה זוכה כבר בשלב פתיחת תיבת ההצעות, מלרג הייתה נהנית מ"הטעות" וכך מרוויחה כפי שרצתה. אם הועדה לא הייתה עולה על ה"טעות" – מלרג הייתה טוענת כי יש טעות סופר ועל כן יש להוריד את מחירי ההצעה וגם כך הייתה מבקשת לזכות במכרז. לכן טענה ונונו כי מדובר בטווח תמרון פסול שלקחה לעצמה מלרג. כן נטען, שזו לא הפעם הראשונה שרשות ממשלתית וכן בית משפט קובעים שהצעותיה של מלרג תכסיסניות.

לסיכום טענה ונונו דני כי ועדת המשנה אפשרה למלרג לתקן את הצעתה תוך שעשתה למלרג "הנחות" פסולות. בעקבות הזדמנות זו, הצליחה מלרג לשפר את הצעתה ולהוזיל את מחיריה באופן שיאפשר לה לזכות במכרז. לאור הצעתה המתוקנת של מלרג, ועדת המכרזים של רשות שדות התעופה שינתה שלא כדין, את החלטתה להכריז על ונונו דני כזוכה במכרז והכריזה על חברת מלרג כזוכה.

כאמור, כב' השופט זפט, קיבל את הטענה כי לא ניתן לעשות תיקונים בהצעה, כאשר הטעויות לא התגלו מתוך ההצעה עצמה וזאת באשר לועדת המכרזים אין כלים לבחון מה היתה כוונת המציע. "אם מלרג היתה מלכתחילה ההצעה הזולה ביותר, לא ברור מה היה מונע מהמשיבה 2 לעמוד על קבלת התמורה בהתאם למחירים הנקובים." כמו כן אם מדובר בטעות סופר, קשה להבין איך מומחי מלרג לא עלו על כך שמשהו השתבש בהצעתם.

כמו כן כן חייב בית המשפט, את רש"ת ואת מלרג בהוצאות ובשכר טרחה של המבקשת בסך של 30,000 שקל. את חברת מלרג ייצג משרד עוה"ד הרציג ואת רשות שדות התעופה עו"ד יוסי לוי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

מירי רגב
צילום: שאול לנדנר

משרד התחבורה עושה סדר במספרי הדרכים והכבישים - הכל במקום אחד

כל המספרים במקום אחד: משרד התחבורה משיק מפת כבישים אחידה ומעודכנת שתשמש גם את הנהגים וגם את המשטרה

מנדי הניג |

משרד התחבורה השיק את "מפת מספרי הדרכים הארצית הרשמית של ישראל", לראשונה גם באינטרנט. המפה, שתהווה מעתה מקור המידע הרשמי והיחיד לנושא, נועדה לאחד את כלל הנתונים הקיימים ולמנוע כפילויות וסותרות במספור הכבישים. המשמעות: מהיום, כל גורם ממערכות GPS ועד המשטרה יעבוד על בסיס נתונים אחיד ומעודכן.

לדברי שרת התחבורה מירי רגב, "מפת מספרי הדרכים הרשמית מכניסה סדר והיגיון במספור רשת הכבישים, וכך תסייע לכל נהג ונוסע להתמצא בדרכים בקלות ובבטחה, ותשמש גם את הגורמים המקצועיים לניהול תנועה מתקדם ושקוף".

הצורך במפה אחידה גבר בשנים האחרונות עם התרחבות רשת הכבישים בישראל. כל כביש חדש מקבל מספר המשולב בשלטי הדרכים ובמערכות הניווט, אך עד כה היו מקרים של חוסר עקביות בין גורמים שונים. המספור הרשמי אמור לפתור את הבעיה ולאפשר מעקב ברור אחר תאונות, תחזוקה ותפעול התנועה.

מאחורי המספרים

בניגוד למה שנהוג לחשוב, המספור הוא לא שרירותי. מספר זוגי מציין דרך אורך מצפון לדרום כמו כביש 2 לאורך החוף או כביש 6 חוצה ישראל בעוד שמספר אי-זוגי מסמן דרך רוחב ממערב למזרח, דוגמת כביש 1 המחבר את תל אביב לירושלים או כביש 65 החוצה את העמקים.

גם מספר הספרות חשוב: כבישים חד-ספרתיים הם הצירים הראשיים והמהירים ביותר, כמו כביש 1 או כביש 4. כבישים דו-ספרתיים מייצגים צירים אזוריים מרכזיים, למשל כביש 44 או כביש 65, וכבישים תלת- וארבע-ספרתיים משמשים לדרכים משניות ומקומיות.