בכר: הבעיה הגדולה במדינה - תהליך קבלת ההחלטות
הבעיה הגדולה של מדינת ישראל היא תהליך קבלת ההחלטות. כך אמר היום מנהל רשות המיסים הזמני ומנכ"ל האוצרל שעבר, יוסי בכר במפגש מועדון ה-100 של בוגרי הטכניון ביניהם רבים המכהנים בתפקידים בכירים בכלכלה ובתעשייה שהתקיים במלון השרון בהרצליה. לדבריו, "בשלוש שנים וחצי שאני מכהן בתפקידי בסקטור הציבורי, אין יכולת להשוות בין תהליכי קבלת ההחלטות היום, לאלו שלפני שנה, לפני שנתיים ולפני שלוש שנים". בהתייחסו לנושא המפגש, שעסק ב"תרומתו של החינוך העל תיכוני והטכנולוגי לחוסנה הכלכלי והביטחוני של ישראל", אמר הד"ר בכר, כי קיימת נכונות ורצון לטפל בנושא בעיות ההשכלה הגבוהה בתקציב 2007. "יש מודעות לבעיה ורצון לפתור אותה, אבל, התרומה התקציבית חייבת להיות מלווה בשינוי משמעותי במבנה הניהולי של האוניברסיטאות לרבות מימון פעילותן". בכר אמר, כי לדעתו צוואר הבקבוק של החינוך הטכנולוגי נמצא בחינוך העל יסודי ולא העל תיכוני, שם, לדבריו, מוצאים פחות ופחות תלמידים הלומדים 5 יחידות במתמטיקה ופיסיקה. עודד טירה, נשיא פניציה אמריקה ישראל, המשמש גם כיו"ר מועדון ה-100 אמר, כי ההשכלה הגבוהה הטכנולוגית זקוקה לתכנית חרום לא פחות מתכנית חרום כלכלית וביטחונית. לדבריו, ממצאי מחקר מגלים כי בשנים 1999-2005 קבוצת היורדים הגדולה מישראל הייתה מקרב פרופסורים, אנשי אקדמיה, מחקר ומהנדסים, כ-9.5%, לעומת 4.8% מקרב הרופאים ו-1.2% בלבד מאוכלוסייה ללא השכלה. לדבריו, "ישראל נמצאת כיום על פרשת דרכים. מפרשת דרכים זו, ישראל יכולה לצמוח ולהוביל בתחומי תעשיות ההיי-טק המחקר והפיתוח, או להידרדר ולקפל את החזון הציוני". שרת החינוך, הפרופ' יולי תמיר אמרה, כי על מנת לחזק את המקצועות הטכנולוגיים באקדמיה יש לבצע מהפכה, והיא קראה לתעשיינים, שההשכלה הגבוהה הטכנולוגית יקרה להם, להצטרף למאבקה בשינוי סדרי העדיפויות של החברה הישראלית. במפגש השתתפו בין השאר אלוף (מיל.) עמוס חורב, פרופ' אלוף (מיל.) יצחק בן ישראל, יהודה זיסאפל, אלוף (מיל.) עמי סגיס, משה קרת, נשיא הטכניון פרופ' יצחק אפלויג, ליאון רקנטי ועוד.

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:

עורך דין מהצפון חשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת רשות המסים חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
העלמות מס הן מכת מדינה. גופים רבים עובדים באופן לגיטימי ומתכננים לשלם כמה שפחות מס. גופים רבים אחרים עוברים על החוק. זאת העלמת מס בידיעה, בהכוונה, זו גניבה. כל העלמת מס היא גניבה מכולנו - אם כולם ישלמו, כולם ישלמו פחות.
רשות המסים, באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל. החשוד הובא היום לבית משפט השלום בחיפה ושוחרר בתנאים מגבילים. מבקשת המעצר עולה כי על פי ניתוח חשבונות הבנק של החשוד והשוואתם לדיווחיו למס הכנסה בשנים 2021-2024 נמצאו הפרשים של כ-8 מיליון שקל, שמקורם בשיקים, מזומנים והעברות לחשבון הבנק.
בנוסף, מממצאי החקירה עולה כי החשוד ניהל ספרים כוזבים תוך שימוש במרמה ותחבולה במזיד על מנת להתחמק מתשלום מס כדין. כאמור בית המשפט השלום בחיפה החליט לשחרר את החשוד
בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת.
רשות המסים מגבירה בשנים האחרונות את פעילות האכיפה בתחום בעיקר באמצעות מאגרי מידע, שיתופי פעולה עם גורמים בענף, וחיפושים יזומים - הרשויות מנסות לפצח את "מעגל העלמה" ולפגוע בכדאיות של ניהול הכנסות מוסתרות. החקירה הנוכחית,
מהווה חלק ממאמץ רחב יותר להגברת המשמעת הפיננסית בכל ענפי המשק.
- כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
- לאחר עשור של הכנסות, חשד של העלמות מס של מעל מיליון שקל בוילת יוקרה באילת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, כל סיפור של העלמה חושף את האתגרים שמולם ניצבת רשות המסים, בניסיונה להתמודד עם הון בלתי מדווח במשק הישראלי. בעוד החקירה נמשכת, השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם המקרה הזה יהפוך
לתמרור אזהרה עבור אחרים הפועלים מחוץ למערכת.