גם 'פלסטר' רוצה להיות בורסאית

החברה מתכוונת לגייס למעלה מ–23.5 מיליון שקל, למרות שההפסד הצפוי בדוחות הכספיים לשנת 2006, צפוי להיות גבוה משמעותית מההפסד בשנים קודמות
סיון איזסקו |

חברת פלסטרו מערכות השקיה, המייצרת ומשווקת מערכות השקיה ברחבי העולם, מודיעה היום כי החליטה לגייס הון באמצעות הנפקת זכויות, בהיקף שלא יפחת מ-23.5 מיליון שקל, לא כולל המניות והאופציות שבידי החברה, לא יאוחר מהמחצית השניה של חודש מאי 2007.

אורי יוגב, יו"ר פלסטרו מערכות השקיה, אמר כי "פלסטרו היא כיום השחקן השני בגודלו בתחום ההשקיה בנפח נמוך בעולם ומחזקת את מעמדה באמצעות רכישת חברות, וצמיחה בשווקי היעד וחדירה לשווקים המפותחים בעולם בתחום ההשקיה – אוסטרליה, צרפת וספרד".

מסלול ההתרחבות ומימוש האסטרטגיה העולמית של פלסטרו, מתבטא במספר רכישות שביצעה החברה עד כה, של חברות השקיה בשווקים מובילים:

• נובמבר 2006 – השקעה בחברת הבת באוסטרליה והגדלת אחזקות פלסטרו בה ל – 85%.

• אוקטובר 2006 – רכישת נכסי שתי חברות ספרדיות כולל מפעל יצור מהגדולים בספרד.

• יוני 2006 - רכישת 70% מחברת השיווק הצרפתית Thys, העוסקת בשיווק מערכות השקיה, בעיקר מתוצרת פלסטרו ופועלת בצרפת. רכישה זו משלימה רכישות קודמות שבוצעו בצרפת באוקטובר 2005.

• מרץ 2005 – הקמת חברת הבת באוסטרליה באחזקה של 50%.

• אוגוסט 2004 - רכישת מלוא ההחזקות בחברת הבת בברזיל, העוסקת בייצור ושיווק מערכות השקיה המשמשים לחקלאות, בעיקר לגידולי הקפה, התפוזים והירקות.

כמו כן, הודיעה החברה כי ובהמשך לדוח מיידי שפרסמה החברה ביום 4 בפברואר 2007 ולאור המשך עיבוד הדוחות הכספיים לשנת 2006, ההפסד הצפוי בדוחות הכספיים אלו, צפוי להיות גבוה משמעותית מזה שנצפה מלכתחילה כמפורט בדוח המיידי. הדוחות הכספיים השנתיים הסופיים יתפרסמו בסוף חודש מרץ 2007.

פלסטרו מערכות השקיה הוקמה בשנת 1967 כשותפות כללית על ידי קיבוץ גבת, והנה החברה השנייה בגודלה בעולם בתחום ההשקיה לחקלאות בנפח נמוך. החברה עוסקת, בעצמה ובאמצעות חברות בנות וחברות קשורות בישראל ובחו"ל בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות צנרת ואביזרים לתחומי ההשקיה העשויים מחומרים פלסטיים. עיקר מכירותיה של החברה הנן לשווקים בחו"ל. ארצות מרכז ודרום אמריקה, אירופה וחלק מארצות אסיה מהוות את שוקי היעד העיקריים לייצוא המוצרים מתוצרת החברה, והיא מתכוונת להגדיל את חדירתה גם בשווקים מפותחים כמערב אירופה וארה"ב. קבוצת גנדל השקיעה בשנת 2005 בפלסטרו ומחזיקה כ–38% ממניותיה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.