סוף עידן: הקיבוץ הראשון הופך לקפיטליסטי
חברי הקיבוץ הראשון שהוקם בישראל, דגניה א', בחרו לוותר על הרעיון השוויוני –שיתופי וקבעו כי הקיבוץ ייחלק את רווחיו לפי המאמץ והתפקיד של החברים בו.
רעיון הקיבוץ השיתופי בשנות ה-2000 ממשיך להתמוסס, ויותר קיבוצניקים מבינים כי השיטה של "כולם למען כולם", כבר לא עובדת כמו פעם. חברי קיבוץ דגניה א', הראשון שהוקם בישראל על גדות הכנרת, החליטו לוותר על אידיאולוגיית "הקוקו והסרפן", והצביעו לפני כמה ימים בעד המעבר לדגם של קיבוץ מתחדש. בהצבעה ההיסטורית, תמכו כ-85% מהחברים במעבר מקיבוץ שוויוני-שיתופי, לקיבוץ דיפרנציאלי, בו יחולקו רווחי הקיבוץ בשלל הענפים בין החברים, וזאת בהתאם למאמציהם ותפקידיהם.
שינויים משמעותיים יחולו גם באורח החיים הקיבוצי: חדר האוכל יהפוך לעסקי והארוחות יהיו בתשלום, כך גם הנסיעה ברכבי הקיבוץ. גם עבור הוצאה של רישיון נהיגה, לדוגמה, ייאלץ החבר לשלם. כמו כן, הוגדרו בהצבעה מספר שעות העבודה בהן יהיו החברים מחויבים, ומספר ימי המחלה להם יהיו זכאים. כך גם נקבע השכר על שעות נוספות, דמי אבטלה ודמי פנסיה.
למרות זאת, טוענים בקיבוץ שבעוד שלוש שנים יחגוג 100 להיווסדו, כי דגניה א' תמשיך להגן על השכבות החלשות. מזכיר הקיבוץ, שי שושני, אמר כי למרות שינוי התפיסה תעניק דגניה א' 'רשת ביטחון' שתגן על קשישים ובעלי צרכים מיוחדים".
דגניה הוקמה בשנת 1910 על ידי עשרה חברים בתור קומונה. חברי הקיבוץ גיבשו לראשונה את עיקרון העבודה העצמית ואת חיי השיתוף, ששימשו השראה למאות קיבוצים. בניגוד לקיבוצים אחרים, בדגניה מעולם לא היתה לינה משותפת, והילדים בקיבוץ ישנו תמיד בחיק משפחתם.
