מה המשותף לחברת השירותים הפיננסיים Wells Fargo, יצרנית החשמל TXU, הקמעונאית Bed Bath & Beyond וחברת הביטוח ACE? ובכן, החל משלשום, הן מככבות ברשימה שחורה של עשר החברות הציבוריות בארה"ב, שלוקחות הכי פחות ברצינות את ההתחממות הגלובלית. מי שעומד מאחורי הרשימה הזו (Climate Watch List), הם לא ארגונים ירוקים קטנים וחסרי שיניים, אלא קבוצות שונות של משקיעים, שהיקף ההשקעות הכולל שלהם עומד על יותר מ- 200 מיליארד דולר.

אפשר למצוא בין המשקיעים הללו קרנות פנסיה של ערים ומדינות בארה"ב, קרנות השקעות של ארגוני עובדים וגם משקיעים מוסדיים. רובם לא בהכרח דואגים לאיכות הסביבה כמו שהם דואגים לכסף שלהם. מבחינתם, ההתחממות הגלובלית יוצרת שורה של איומים והזדמנויות, והם רוצים לדעת שהכסף שלהם מושקע בחברות שמתכוננות לנצל את ההזדמנויות ולנטרל את האיומים. מי שלא טורח לעשות זאת כמו שצריך מקבל בינתיים כרטיס צהוב.

החדשות הטובות הן שחבורת המשקיעים הזו לא לבד. במקביל לפרסום הדוח של ה-IPCC על ההתחממות הגלובלית, מתפרסמים הרבה דוחות על ההשקעות בעידן ההתחממות הגלובלית. רק בחודש האחרון פורסמו 4 דוחות מקיפים בנושא. לאט לאט, חודרת ההכרה שמשהו קורה כאן, ואי אפשר וגם לא כדאי לטמון את הראש בחול. אז איך בדיוק ההתחממות הגלובלית, עם המסת הקרחונים, דובי הקוטב והעלייה במפלס הים, משפיעה על תחום ההשקעות? על כך בכתבה הבאה.

ההשפעה הכלכלית של הוריקנים

התחממות הגלובלית משפיעה, ובעיקר תשפיע, על חברות (ובעקיפין על כל מי שמשקיע בהן) במספר מישורים. דו"ח מפורט, שהוציאה בינואר השנה מחלקת המחקר של Citigroup, ממפה את ההשפעות השונות. שתי ההשפעות העיקריות שהוא מציג הן במישור הפיזי ובמישור החקיקתי.

בהיבט הפיזי, אנחנו רואים וצפויים להמשיך לראות שינויי אקלים, בצורת עלייה בטמפרטורות בכל עונות השנה, בצורות בהיקפים גדולים יותר וגידול בתדירות ובעוצמת אירועי מזג אוויר קיצוניים, כגון סופות הוריקן. לכל אלו יש השלכות על חברות במספר רב של תחומים. בצורת מתמשכת בספרד, באוסטרליה ובמקומות נוספים, לדוגמא, תביא לפגיעה בחברות מקומיות ולעלייה במחירי גידולים חקלאיים שיותר רגישים לתנאי בצורת. לעליית מחירים שכזו, על פי סיטיגרופ, יש השפעה חיובית על הכנסות של חקלאים בארה"ב וגם בעקיפין על הביקוש למוצרים של חברות שמספקות להן ציוד חקלאי, כגון חברת Deere.

טווח ההשפעה של הוריקנים הוא עוד יותר רחב. בדיקה של הנזקים שהסבו ההוריקנים ריטה וקתרינה ב-2005 הראתה כי מלבד הפסדי הענק של עשרות מיליארדי דולרים של חברות ביטוח וחברות נפט, שבתי הזיקוק שלהן נפגעו בסופות הללו, סבלו גם חברות בתחומי הבנקאות, תקשורת, קמעונאות ושירותים מהפסדים גדולים כתוצאה מהסופות. על פי דוח של בית ההשקעות Calvert, כמעט מחצית ממאה החברות הגדולות במדד S&P 500 דיווחו על השפעות ונזקים כספיים ב-2005 בעקבות ההוריקנים. היה גם מי שהרוויח מההוריקנים, כמו הום דיפו ו-Emerson Electric, בעקבות פרוייקטים לבנייה מחדש במקומות שנהרסו.

במישור החקיקתי, ההשפעה של ההתחממות הגלובלית נובעת בעיקר מהנסיונות של המחוקקים ברחבי העולם לעצור את התופעה, באמצעות הטלת מגבלות על פליטה של גזי חממה. כאן, כל חברה שהפעילות שלה גורמת לפליטת גזי חממה נמצאת על הכוונת.

תעשיית הרכב על הכוונת

קודם כל, אלו הן החברות שמספקות אנרגיה. בארה"ב עדיין אין מגבלות על פליטה של גזי חממה, להבדיל מאירופה וממדינות אחרות שמחויבות לאמנת קיוטו, אבל המצב הזה צפוי להשתנות. כבר היום, רוב המועמדים לנשיאות ב-2008 תומכים בתוכניות שונות להצבת מגבלות כאלו ואחרות. מצב כזה ישנה לחלוטין את הסביבה העסקית לחברות שמספקות אנרגיה ממקורות מזהמים כמו נפט או פחם ויגדיל משמעותית את הסיכון העסקי שלהן. במקביל, חברות שמייצרות אנרגיה ממקורות ירוקים אמורות להרוויח מצעדים כאלו. אבל גם כאן יש סייגים – תמריצים של המחוקק לסוג מסוים של אנרגיה ירוקה (אנרגיה סולרית או אתנול על בסיס תאית) ייתנו חיזוק משמעותי לחברות שעוסקות בתחומים הללו וישאירו מאחור את האחרים.

תעשייה נוספת שחשופה לשינויי חקיקה היא תעשיית הרכב - החל מהחמרת המגבלות על צריכת הדלק של מכוניות (כגון אלו שהנשיא בוש הכריז עליהן לאחרונה, או אפילו קשיחות יותר) ועד מגבלות על הזיהום הנפלט מהרכבים, בדומה לתקנות שכבר קיימות בקליפורניה. חקיקה שתעודד שימוש בדלקים ידידותיים לסביבה כגון אתנול או ביודיזל, או ייצור מכוניות ידידותיות לסביבה כמו מכוניות חשמליות, גם תחייב את תעשיית הרכב להיערך בהתאם. הדוח של סיטיגרופ מציין יצרנים שמוכנים יותר להשפעות הללו כגון טויוטה, הונדה ופיג'ו.

השפעות חשובות נוספות שכדאי להזכיר הן חשיפה אפשרית לתביעות (אפילו בארה"ב יש כבר תביעות נגד יצרניות חשמל על פליטת גזי החממה שלהן), פגיעה אפשרית במוניטין (חברות נפט גדולות לדוגמא) או חיזוק שלו אצל מי שפועל באופן ירוק (עיין ערך טויוטה), ויצירת ערך מוסף למוצרים ושירותים שצריכת האנרגיה שלהם יעילה במיוחד ו/או שאינם מזהמים (משכנתא מוזלת לבתים ירוקים לדוגמא).

כל ההשפעות הללו של ההתחממות הגלובלית הן מטבע אחד שיש לו שני צדדים – סיכונים והזדמנויות. השאלה שמשקיעים צריכים לשאול את עצמם היא איך כל חברה מתמודדת עם שני הצדדים הללו. ג'ון ליוולין, מבית ההשקעות Lehman Brothers, מציג את האפשרויות של החברות באופן חד וברור, בדוח בשם "The Business of Climate Change". ליוולין מזהיר בדוח כי חברות שלא יגיבו במהירות ובאפקטיביות, יעלמו מהשטח.

בראיון לרשת בלומברג הסביר ליוולין כי ההתחממות הגלובלית היא כוח אמנם איטי, אך בעל עצמה, שישנה ללא היכר את פני הכלכלה. חברות, הוא הוסיף, צריכות לקחת את המשתנה הזה ברצינות ולחשוב היטב איך הוא משפיע על הפעילות שלהם.

בעיקר דיבורים

האם זה מה שקורה בפועל? לא ממש. לא נראה שהחברות הגדולות מתרגשות יותר מדי מכל העניין. ארגון Ceres, שהוא קואליציה של משקיעים, ארגונים ירוקים ואחרים, שעובדת עם חברות על קידום של נושאים סביבתים, ובית ההשקעות Calvert הוציאו בינואר דוח די עגמומי בנושא. הדוח סיכם תוצאות של מחקר בקרב 500 החברות שנכללות במדד האמריקאי S&P500, לגבי ההשפעות של ההתחממות הגלובלית עליהן. ראשית, פחות מחצי מהחברות טרחו להחזיר שאלון מלא. לא רק זאת, מתוך 225 החברות שנענו ומילאו את השאלון, 70 חברות לא חשבו שראוי שהמידע יהיה גלוי לציבור ובחרו באפשרות לחשוף את התשובות לעיני עורכי הסקר בלבד.

מהתשובות עצמן, מצטיירת מציאות אמריקאית, שבה אצל הרבה חברות, התחממות גלובלית, היא, בפרפרזה על מה שמרק טווין אמר, משהו שכולם מדברים עליו, אבל (כמעט) אף אחד לא עושה דבר בנידון. 80% מהחברות שהשיבו מודעות לצורך להקטין את פליטת גזי החממה, אך רק כרבע מהמשיבים פרטו צעדים ממשיים שהם נקטו, או מתכוננים לנקוט בעניין. 171 חברות השיבו שהן מודעות לסיכונים של אירועי מזג אויר קיצוני ולהשלכות שעלולות להיות להם על רווחי החברה. עם זאת, רק מספר קטן של חברות רואה קשר בין אירועי מזג אויר קיצוני וההתחממות הגלובלית ומתוכן, רק עשר חברות דיווחו שיש להן אסטרטגיה כיצד להתמודד עם השלכות של אירועים כאלו.

רגע, אולי את המשקיעים התשובות הללו מספקות? אולי מבחינתם זה בסדר? אז ככה, שלא. באוקטובר 2006 ניסחה קבוצה של 14 משקיעים מוסדיים מובילים וארגונים בארה"ב מסמך שמגדיר מהו המידע שהם רוצים לקבל מחברות בנושא ההשלכות של התחממות גלובלית (Global Framework for Climate Risk Disclosure). המשקיעים רצו מידע לגבי ארבעה נושאים: 1. פליטת גזי החממה של החברה 2. טיפול בסיכוני אקלים 3. ניתוח של ההשפעות הפיזיות על החברה 4. ניתוח תרחישים של השפעות חקיקתיות שונות על פעילות החברה. התשובות של החברות נבדקו ונמדדו בהשוואה ל-Global Framework ונמצא שהחברות סיפקו רק כרבע מהמידע שהמשקיעים מצפים לו. הבעיה היא כמובן לא רק בהיקף הדיווחים, אלא גם ברמת ניהול הסיכונים (וההזדמנויות) האקלימיים הלא מספקת שמשתקפת כאן.

המשקיעים בהחלט רוצים יותר תשובות ורוצים אותן כאן ועכשיו. אם נחזור לרשימה השחורה של עשרת החברות שפתחנו בה, הרי שהמשקיעים שעומדים מאחוריה, לא רק מרכיבים רשימות, אלא גם מנצלים את כוחם כמשקיעים ובעלי מניות בחברות הללו לשאול אותן שאלות קשות ולקדם הצעות החלטה שיחייבו אותן לפעול בנושא ההתחממות הגלובלית. השנה נרשם מספר שיא של 42 הצעות שכאלו, אשר הוגשו לעשר החברות ולעוד 26 חברות אמריקאיות נוספות, שגם הן משתרכות מאחור. המספר הזה כפול ממספר ההצעות שהוגשו לפני שלוש שנים ובהחלט מהווה אינדיקציה לחשיבות הגוברת של ההתחממות הגלובלית בעיני המשקיעים.

אפשר לראות בהתחממות הגלובלית מהפכה מהסוג שעשה פה האינטרנט. אולי קצת יותר איטית, אבל עדיין זו מהפכה שתגיע לכל תחום ותחום ותשנה לחלוטין את פני הכלכלה. אולי זה נשמע קצת הזוי, אבל כך נשמע גם מי שדיבר על האינטרנט לפני עשר שנים. נראה שהמשקיעים מבינים זאת מהר יותר מהחברות, אבל היות והם בעלי המאה, אני מניח שהחברות ישלימו את הפערים ויישרו איתם קו בסופו של דבר. חברות שימשיכו לתקוע את ראשן בחול ויחשבו שהתחממות גלובלית לא רלוונטית מבחינתן יגלו בסופו של דבר שהכרטיס הצהוב שנשלף היום על ידי המשקיעים, יכול להיהפך מהר מאד גם לכרטיס אדום.