מעמד ה-**C ב-2007
שנת 2007 תביא איתה תמורות ושינויים במעמדם של בעלי התפקידים הבכירים בארגון – ה-CEO, ה-CTO, ה-CFO ובעקיפין - גם במעמד ה-CIO. לפחות לגבי ה-CIO, מדובר בתחילת היישום של התחזיות שליוו אותנו בשנתיים האחרונות. חלק מהן מרחיקות לכת, עד כדי ביטול מוחלט של הפונקציה CIO כפי שהיא נתפסת היום. תחזיות רכות יותר דיברו על מהות אחרת לתוך התפקיד ועוד. בשנה האחרונה עסקנו בנושא זה ב-DailyMaily בכלל ובטור זה בפרט.
בגיליון סוף השנה שלנו אמר ברוך גינדין, מנכ"ל גרטנר המזרח התיכון, כי "המנמ"ר המסורתי נראה פחות, כאשר התפקיד עובר לניהול גבוה יותר של ייזום עסקים וחדשנות באמצעות הטכנולוגיה. אם המנמ"ר ישכיל לנהל את השינויים הארגוניים ולהיות שגריר החידושים וההמצאות בארגון, יש לו סיכוי אף לעלות בהיררכיה ולחזק את מעמדו בארגון ובהנהלה הבכירה".
סמנכ"ל השיווק של גינדין, פיליפ ליבמן, שפתח את מפגש המנמ"רים השנתי שנערך השנה בטורקיה, פרש בפני הפורום המכובד תחזית אפוקליפטית לגבי תפקידו של המנמ"ר בעשר השנים הבאות, ולצעירים שבחבורה הציע להתחיל לשלוח קורות חיים.
סביר להניח שבשנה הבאה השינויים התהליכים יהיו דרמטיים פחות, אבל ללא ספק יצביעו על כיוון. בעיקר יחולו שינויים ברמת הדיווח של המנמ"ר ולמנמ"ר. אחת המגמות הבולטות שכבר החלו לקרום עור וגידים בשנה האחרונה היא הפרדת סמכויות וביזור ארגוני. תפקידים ומטלות שהיו עד כה באחריות המנמ"ר, מוצאים ממנו בצורה רשמית. כך, למשל, תפקיד ה-CISO (מנהל אבטחת המידע בארגון). ה-CISO החל להיות משמעותי בתחילת העשור, עם התגברות האיומים, אסון התאומים וההתקפות הבלתי פוסקות על אתרים למטרות עוינות.
ה-CISO החל להילחם על עצמאותו בארגון, כאשר יותר ויותר מחקרים הראו שמרבית הפגיעויות והנוזקות מקורן בתוך הארגון פנימה. או אז החלו החיפושים אחר רס"ר המשמעת שישליט סדר בארגון, ויתפוס כל עובד שמוריד סרט שדורש רוחב פס של בנק שלם, ועוד בצבע כחול. אבל פתאום גילו שה-CISO, אם יש בכלל דבר כזה, הוא בכלל ת"פ של קצין הביטחון הארגוני, זה שיודע לבדוק את התיקים שלכם בכניסה וגם אחראי על המידע הכי סודי שיש בארגון. כאן נכנס המנמ"ר לדילמה, ולאט לאט היה ברור כי במידה מסויימת יש אפילו ניגוד אינטרסים בין המנמ"ר ל-CISO.
אז התגבשה הקונספציה: הפרדה ועכשיו. ה-CISO החל לקבל מעמד עצמאי משלו, למד לעבוד יחד עם קצין האבטחה של הארגון - וגם עם המנמ"ר. ביותר ויותר ארגונים למדנו שההפרדה הפיסית כבר קיימת - יש נהלי דיווח ושת"פ, אבל המנמ"ר כבר לא אחראי בשום דרך ליישום מדיניות האבטחה.
לגבי מעמד המנמ"ר, כאן יש שינויים ותמורות בהיבט הדיווח שלו לבכירים בארגון. השאיפה היא כמובן שהמנמ"ר ידווח ישירות למנכ"ל. זה אמנם קורה בארגונים מסויימים, במגזרים מאוד ספיצפיים, אבל לא יותר מדי. בחלק לא מבוטל של הארגונים, הדיווח הוא ל-CFO, שהוא בדרך כלל חבר הנהלה בכיר ביותר.
אז איך זה משפיע על מעמד המנמ"ר? סקר שערך לא מכבר המגזין CIO בנושא זה, העלה ממצאים מעניינים: מנמ"רים שמדווחים למנהלי הכספים, מסיימים את הפרויקטים שלהם לאט יותר מאשר אלו המדווחים ישירות למנכ"ל, שבדרך כלל מעורבים בתכנון העסקי ארוך הטווח. באופן לא מפתיע לחלוטין, מנמ"רים שמדווחים ישירות ל-CFO מקבלים תקציב IT נמוך יותר מאשר מנמ"רים שמדווחים למנכ"ל. כמובן שהמנמ"רים שמדווחים למנהלי הכספים נהנים מתקציב מבוקר, שקוף ומבחינה זו הם נחשבים ליקירי ההנהלה.
בשנת 2007, כך מקווים, יבשילו יותר ויותר תהליכים שיגבירו את התלות של ההנהלה - המנכ"ל במנמ"ר - עובדה שתקרב אותו יותר לשלחן מועצת המנהלים. זה תלוי, כמובן, במנמ"ר עצמו, שחייב לשנות את הכובע שמעל ראשו, לחשוב יותר ויותר ביזנס, להחצין את זה וגם לייחצן את עצמו כמי ששותף לתהליכים הכי בכירים בארגון - ולא רק כנותני פתרונות טכנולוגיים. ככול שהארגון ילך ויהיה מעורב יותר בתהליכי מיחשוב ארגוניים שתשתיתם טכנולוגיה אבל מהותם הוא ניהול עסקי, כך ימצא עצמו המנמ"ר מדווח ישירות למנכ"ל ולא למנהל הכספים.
מעמד ה-CTO
ביום א', ה-14 בינואר, יערוך מועדון ה-CTO של אנשים ומחשבים, מפגש מיוחד בנושא תפקידו של ה-CTO בארגון ומערכת היחסים שלו עם המנמ"ר. גם כאן חלו ללא ספק שינויים במערכת יחסים אלו, ובשנתיים-שלוש האחרונות ה-CTO קיבל יישות עצמאית, מכובדת, כמעט מקבילה למנמ"ר. בפועל, ההפרדה הזו קיימת בעיקר בארגונים מוטי IT.
שאול לביא, מנמ"ר ותיק של ממר"ם, שלח לנו, בהקשר זה, קטע מתוך מאמר שמאפיין את תפקידי ה-CTO (שאינו משתנה בהרבה) בשנים הבאות:
CTO מגדיר, מפתח ומטמיע ארכטיקטורת IT כדי למקסם רווחים, לצמצם עלויות, לסייע ל-IT לשתף פעולה עם יתר הגורמים העסקיים בארגון - פנימה ומחוצה לו, וכמובן לצפות מה יהיה בעתיד ברמה הטכנולוגית. על ה-CTO לוודא שהטכנולוגיות שהארגון מטמיע אכן מיושמות ויש להן ערך ושהן אינן מונחות כאבן שאין לה הופכין. ה-CTO צריך להיות המומחה הארגוני מטעם ההנהלה לגבי כל פרויקטי הפיתוח שרלבנטיים באמת לארגון, עם דגש על רבלנטיות לארגון. ה-CTO מפתח ומתכנן חוקים ותהליכים, תקנים ודרישות סף בכל מה שקשור לרמת שירות, תוך שאיפה למצוינות.
השורה התחתונה
שינויים באופי התפקיד, המעמד והסמכויות, הם קודם כל פונקציה של בעל התפקיד עצמו. אם המנמ"ר, למשל, לא ירחיב את השכלתו וניסיונו בתחומים שמעבר לטכנולוגיה ויוכיח את עצמו בארגון, אין שום סיבה שבדיונים על תהליכים קריטיים או קיצוץ בתקציב, המנכ"ל ימשיך להעדיף את ה-CFO או ה-COO.
והעיקר: שתהיה שנה מוצלחת לכל מי שנושא בכל תפקיד, בכל ארגון.

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".