איך לעקוף את תיקון 3 לתקנות קופות הגמל ב-2006
כחלק מתיקון תקנות קופות הגמל בינואר 2007 - תבוטל אפשרות הפקדה בקופות גמל בגין ילדים או הורים
תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964 [להלן - "תקנות קופות הגמל"] תוקנו ביום 1.1.2006, בהמשך למדיניות משרד האוצר לעידוד החיסכון הפנסיוני, שהחלה בשנת 2000.
תקנה 19א לתקנות קופות הגמל תוקנה ונקבע, שלא ניתן יהיה להפקיד כספים, החל מיום 1.1.2006 בקופת גמל לתגמולים, כעמית עצמאי, אלא אם כן הופקדו בשל העמית (שכיר ועצמאי) 16% לפחות מן השכר הממוצע במשק לחיסכון באפיק קצבתי (קרן פנסיה, או תוכנית ביטוח קצבה בחברת ביטוח), או אם העמית מבוטח בפנסיה תקציבית.
הוראות המעבר קובעות, שבשנת 2006 מדובר ב-85% מן הסכום (כ-12,048 ש"ח).
התיקון חל על ילידי שנת 1961 ואילך.
מטרת התיקון, כאמור, הנה הבטחת רובד פנסיוני לציבור בישראל.
כחלק משלים לחקיקה לעיל היה צורך לתקן את סעיף 47 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"] ולהגדיל את התקרה המזכה לעניין קופות הגמל.
בחודש יוני פורסמה טיוטת תיקון ראשונה בנושא, שאמורה הייתה להסדיר את החקיקה בסעיפים 45א ו-47 לפקודה. הטיוטה לא גובשה לכדי הצעת חוק, ולאחרונה פורסמה טיוטת חקיקה מתקנת לסעיפים אלה.
הטיוטה החדשה דוחה את כל השינויים הצפויים לשנת 2007, למעט הגדלת התקרה למי שאין לו הכנסת עבודה, והוא מקיים את התנאי האמור לעיל.
כחלק מתיקון החוק, הצפוי בשנת 2007, תבוטל האפשרות ליהנות מהפקדות בקופות גמל, בגין ילדים או הורים.
מהי המשמעות של דחיית החקיקה ?
ניתן, בעצם, "לעקוף" את הוראות תיקון 3 לתקנות קופות הגמל בדרך הבאה :
יש לבצע הפקדה בקופת גמל, בגין ההורים. ההפקדה עומדת בתנאי תיקון 3 לתקנות לעיל, כיוון שהתיקון חל על ילידי שנת 1961 ואילך.
מכיוון שסעיף 47 לפקודה לא תוקן בשנת 2006 ועדיין ניתן להשתמש בהפקדות בגין הורים - אפשר לצרף את אישור ההפקדה לדו"ח האישי של העמית ולקבל את הניכוי ואת הזיכוי בגינו.
בדרך זו ניתן גם לחסוך את המס על הריבית הריאלית בגין קופת גמל, בשיעור 20%, החל משנת 2006, אם ההורים הגיעו לגיל זכאות (גיל שגדל בהדרגה עד ל-67 לגבר ול-64 לאישה).
הכותב - מומחה למיסוי יחיד וקופות גמל, ומנהל את היחידה ללימודי חוץ בקריה האקדמית - קריית אונו.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
