בין השורות: כיצד השתנתה התמונה בתחום הדיבידנדים?
"לדעתי ולצערי הרב, בית המשפט העליון שגה בעת מתן החלטתו, כאשר קבע, כי הוצאות מימון, בגין הלוואה הנלקחת לצורך מימון חלוקת דיווידנד על ידי פירמה עסקית – לא יוכרו לצרכי מס, תוך אימוץ מבחן הקשר הישיר בין הוצאות המימון להכנסות. לפסק הדין יהיו, להערכתי, כמה השלכות שליליות מרחיקות לכת על התנהלותן של חברות ועל התייחסותן לנושא הדיווידנדים". כך מגיב היום השבוע רו"ח צבי פרידמן, ראש חטיבת המיסים בדלויט בריטמן אלמגור להחלטת בית המשפט העליון בנושא מיסוי דיבידנדים מהשבוע שעבר - בפרשת פזגז.
ברקע: מדובר בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בת"א בפרשות פזגז ופי גלילות, הרי שהוצאות מימון הנגזרות מהלוואות שנלקחו בעסק לצורך חלוקת דיבידנד לבעלי המניות, עשויות להיות מותרות בניכוי לצרכי מס. בהקשר זה קבע בית המשפט, בין היתר, לצורך מה שהוגדר אז "שקילות כלכלית", כי שימוש במימון זר לצורך חלוקת מזומנים אינו פסול, וכי אין לגזור את דינן של הוצאות המימון באופן חד ערכי מהעובדה שתשלום הדיבידנד כשלעצמו אינו הוצאה בייצור הכנסה בידי החברה המחלקת. בבית המשפט העליון קיבלו בשבוע שעבר השופטים עדנה ארבל, אהרון ברק ואסתר חיות את עמדת רשות המסים בערעור על פסק דין שהתקבל בבית המשפט המחוזי.
רו"ח פרידמן סבור, כי "ראשית, חברות פרטיות וציבוריות כאחד ישקלו שבעתיים את החלטותיהן לחלק דיווידנדים. למותר לציין, כי עשרות חברות ציבוריות נוהגות לחלק דיווידנדים לבעלי מניותיהן באופן מסורתי. פעמים רבות נסמכת ההבטחה לגבי חלוקת הדיווידנדים על הגישה הקלה שיש לחברות למערכת הבנקאית, אליה הן פונות כדי לקבל אשראי שיממן את חלוקת הרווחים לבעלי המניות. ברגע שהריבית בגין הלוואות אלה לא תוכר לצרכי מס, הרי שנושא חלוקת הדיווידנדים עבור חלק משמעותי מהחברות עלול להפוך לבלתי כלכלי בעליל. בעקבות פסק הדין יצמצמו החברות את היקף חלוקת הדיווידנדים, ולא אתפלא אף אם חלקן יחדלו מחלק דיווידנדים".
מדבריו של פרישמן אפשר ללמוד, כי במקרים אחרים, בהם הנהלת החברה דווקא לא מעוניינת לוותר על חלוקת דיווידנדים, החלטת בית המשפט עלולה לפגוע בפן אחר של ההתנהלות העסקית ולגרום להאטת קצב ההשקעות במשק על ידי החברות.
למעשה, ברגע שנטילת הלוואה לצורך חלוקת דיווידנד הינה חלופה מימונית "נחותה", בגלל בעיית המיסוי שצצה בעקבות פסק הדין, הרי שחברות רבות יעדיפו להותיר את המזומנים שלהן בקופה, במקום לבצע השקעות חדשות ברכוש קבוע או בהון חוזר, שמטרתן היא האצת קצב הצמיחה שלהן. או אז, מנהלים רבים יעדיפו להותיר את המזומנים שנצברו בחברה, כתוצאה מהרווחיות השוטפת שהושגה, כדי לחלק דיווידנדים בהיקפים מסוימים, וזאת על חשבון ביצוע השקעות חדשות".
לדברי פרידמן, "נכון שניתן להשתמש בכספי ההלוואה דווקא כדי לבצע השקעות, אך ברגע שהנהלת חברה צריכה "לצבוע את הכסף", ולהחליט מראש האם כספי הלוואה ישמשו לחלוקת רווחים או לביצוע השקעות, הרי שנוצר מצב בלתי רצוי שבו שיקולי מיסוי ישפיעו על קבלת החלטות ניהוליות העשויות להשפיע לרעה על מצב העסקים".
לאור האמור, סבור פרידמן, כי על בית המשפט היה לבחון את סוגיית המימון, תוך הסתכלות רחבה על מבנה המימון של החברות ולהביא בחשבון, כי קבלת החלטות ניהוליות צריכה להתבצע על בסיס שיקולים כלכליים ולא על בסיס שיקולי מס.
פרידמן חושב שבית המשפט היה צריך להעדיף את "השיטה המאמצת את המהות הכלכלית על פני כללים משפטיים פורמליים או עקרונות מיסויים נוקשים". לא נתפלא עם קולות כמו של פרידמן יצופו ויעלו מתוך החברות הציבוריות בהמשך. אנשים בשוק ההון צפויים לזעוק כי חלוקת דיווידנדים הינה חלק ממהלך העסקים הרגיל של פירמות עסקיות בעולם קפיטליסטי נאור, אליו אנו מעוניינים להשתייך.
כמו פרידמן, צפויים עוד רבים בשוק להתעורר בתקופה הקרובה ולהבין שמשהו פה השתנה - ולכמו פרידמן לקרוא לקיים דיון נוסף בבית המשפט העליון בסוגיה זו היורדת לשרשה של ייחוס הוצאות המימון להכנסות. נחיה ונראה.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
