גידול של 70% בניסיון לגנוב רכבים פרטיים בינו'-ספט'
ב-9 החודשים הראשונים של שנת 2006, ישנה ירידה של 20% בניסיונות גניבת רכבי יוקרה לעומת התקופה המקבילה אשתקד של שנת 2005. כך עולה ממחקר שוק שנערך על ידי איתוראן. הגורם המרכזי לתופעה זו: תפיסת חוליות גנבי מכוניות יוקרה מרכזית על ידי כוחות איתוראן בראשית השנה.
יחד עם זאת, ניתן לזהות גידול של 70% בניסיונות גניבת רכבים פרטיים לעומת התקופה המקבילה בשנת 2005, כאשר עיקר הגידול מתנקז בפלח המוניות (דיזל), אשר הפכו פופולאריות בקרב מזמיני הרכבים משטחי הרש"פ.
חמשת הערים (תחום מוניציפאלי) בעלות שכיחות ניסיונות הגניבה הגדולה ביותר הן: ירושלים (8%), תל אביב (7%), באר שבע (4%), ראשל"צ (3.5%), פתח תקווה (3.3%).
סגמנט הרכב בעל שכיחות ניסיונות הגניבה הגדולה ביותר (לרכבים הממוגנים באיתוראן) הוא: משאית (26% מהאירועים) ואחריו - טנדר פיקאפ 4X4 (17%), ג'יפ (16%), מסחרי (16%), פרטי [כולל מונית] (13%), יוקרה (10%) וכלי צמ"ה (2%).
מתחילת השנה הצליחה איתוראן להביא למעצר 82 חוליות גנבי רכב וזאת באמצעות פעילות יזומה של אוכפי איתוראן בשטח בשיתוף משטרת ישראל. במהלך החודשים אפריל-מאי ביצעה איתוראן עבודת מודיעין מאומצת, תוך כדי ביצוע מארבים בשטח, אשר הביאו לחשיפת חוליית גנבי רכב מסועפת, שהתמחתה בטנדרים פיק-אפ 4X4 והטילה אימתה על בעלי רכבים אלו באזור השרון וגוש דן (עשרות ניסיונות גניבה בחודשים אפריל-מאי בלבד).
החוליה התחלקה ל-3 בעלי תפקידים מרכזיים: גנב הרכב המומחה בפריצתו וגניבתו למקום מסתור, רכב חלוץ הפותח ציר תנועה, ואדם שתפקידו להעביר את הרכב הגנוב ממקום המסתור לשטחי הרש"פ (מטעמי מידור, בד"כ לא הכיר את 2 הצלעות הנוספות ועבד כקבלן דרך איש קשר בעבור סכום כסף של מס' מאות שקלים להעברה). החשודים נעצרו ומתקיים כנגדם כיום הליך משפטי פלילי.
בהמשך לנתוני המחצית השניה של שנת 2005, גם השנה מציינים באיתוראן את המשך ירידת נפח פעילות גנבי הרכב באזור הדרום (ירידה דרמטית של 40% לעומת התקופה המקבילה אשתקד). אזור זה תופס כיום רק 10% מכלל ניסיונות הגניבה לרכבים הממוגנים באיתוראן. פעילות מודיעינית של איתוראן וכוחות הביטחון במקביל לתגבור המארבים והנוכחות בשטח מקשה על גנבי הרכב להעביר הרכבים הגנובים לשטחים הפלשתינאיים בנפת חברון.
מגמה נוספת היא ירידה של 26% בניסיונות גניבת רכב באזור הצפון ועלייה של 16% בנפת ירושלים. האזור בו היו מספר ניסיונות הגניבה הגדול ביותר מתחילת השנה (לרכבים הממוגנים באיתוראן) הוא: גוש דן (31% מהאירועים) ואחריו - השרון (24%), השפלה (14%), ירושלים (13%), הדרום (10%), הצפון (7%) ואיו"ש (1%).
חמשת הערים (תחום מוניציפאלי) בעלות שכיחות ניסיונות הגניבה הגדולה ביותר הן: ירושלים (8%), תל אביב (7%), באר שבע (4%), ראשל"צ (3.5%) ופתח תקווה (3.3%).
השיטה הנפוצה עדיין לגניבת רכב היא פריצה אלימה למכונית (ניפוץ חלון / שבירת מנעול דלת) וניסיון הנעת הרכב ע"י חיבור חוטים / החלפת מחשב המנוע. שיטה זו מהווה עד כה 85% מכלל ניסיונות הגניבה.
במהלך שנת 2006, חל זינוק חד בגניבות רכב, אשר יש חשד ממשי כי נגנבו והועברו לשטחי הרש"פ באמצעות מעורבות משתמש מורשה (תרגילי עוקץ/הונאת חברות ביטוח). לחברת איתוראן יכולת טכנולוגית להצביע על מקרים מהסוג הנ"ל.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
