באוצר מחדשים את הדיונים על הנהגת מס הכנסה שלילי ואנו, האזרחים התמימים שמאמינים כ משרד האוצר, בנק ישראל ואגוד לשכות המסחר רוצים רק לטובתינו, או נכון יותר, "לטובת העובדים בשכר הנמוך", עומדים שוב מבולבלים ולא מצליחים להבין לטובת מי אנחנו, האם עדיף להיות בעד או נגד?

מבנק ישראל נמסר היום (ג'), כי על רקע הנתונים על שיעור העוני בקרב משפחות שראשיהן עובדים בשכר נמוך, תומכים בבנק בהפעלת תוכנית להגדלת הכנסתם של עובדים אלה במימון הממשלה ("מס הכנסה שלילי").

בבנק מסבירים לנו, כי הניסיון במספר מדינות שהפעילו תוכניות מס הכנסה שלילי, מלמד כי הן תרמו משמעותית להקטנת מספר העניים בקרב משפחות שיש בהן עובדים ולהפחתת עוצמת העוני של אלו שנותרו עניות.

אם לא די בכך, בבנק ישראל הוסיפו, כי מחקר על המשק הישראלי מבציע על כך שהפעלת תוכנית זו במשק הישראלי צפוייה להפחית משמעותית את העוני בקרב משפחות עובדות. יתר על כן, השפעתו הצפויה של "מס הכנסה שלילי" על התעסוקה היא חיובית - גם אם קטנה - בעוד שנמצא, כי השפעתן של תוכניות אלטרנטיביות להקטנת העוני, כמו הבטחת הכנסה, על התעסוקה היא שלילית.

או.קיי. - עד כאן הכל יפה ומרגש, ואנחנו הולכים אחרי בנק ישראל בעיניים עצומות. הרי מה יותר טוב מלהפחית משמעותית את העוני בקרב משפחות עובדות. אבל, פה נכנס הבלבול הגדול מאתמול (ב'), איגוד לשכות המסחר חזר אתמול על עמדתו העקבית, לפיה יש להוריד מהפרק את הדיונים על הנהגת מס הכנסה שלילי, ובמקום זאת להפחית את נטל המס על העובדים בשכבות השכר הנמוכות.

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר טען אתמול, כי "מס הכנסה שלילי, למרות שעל פניו הוא מצטייר כמהלך חברתי קלאסי, עלול להיות בכייה לדורות ולהחליש את הרצון לצאת לעבודה". לין הוסיף, כי "הנהגת מס הכנסה שלילי היא מהלך מסוכן ביותר, שכן במהותו הוא מהווה תחליף לקצבאות. אסור לנו להעמיק ולפתח את תרבות הקצבאות בישראל, אלא לשאוף לכך שאדם שעובד יקבל שכר הוגן וכי שכרו נטו יעלה".

בואו נעצור לרגע, ונננסה להבין האם השפעתו הצפויה של "מס הכנסה שלילי" על התעסוקה היא חיובית (לפי בנק ישראל) או מהלך מסוכן ביותר (לפי אגוד לשכות המסחר)?

התשובה הנכונה היחידה היא כנראה, "ימים יגידו". בינתיים, בבנק ישראל לקחו את הנושא צעד אחד קדימה ומסרו היום, כי על מנת להפעיל בישראל את התוכנית בשנת 2008 יש לקבל החלטה על ביצועה בזמן הקרוב כך שניתן יהיה להשלים את עבודת המטה שנעשתה בנושא ולהתכונן ליישומה.

העקרונות שהוצעו היום על ידי בנק ישראל נועדו לאפשר את יישום התוכנית באופן שתקטין את העוני של העובדים בצורה משמעותית, תוך שמירה על היעדים הפיסיקליים שקבעה הממשלה.

העקרונות הם: התכנית תתמקד במשפחות עם ילדים, שיש בהן לפחות מפרנס אחד. התוכנית תכלול, לפחות בשלב הראשון, מענק שנתי על בסיס השכר בשנה הקודמת. כאשר יש יותר ממפרנס אחד במשפחה תחושב ההטבה המשפחתית על בסיס שכרו של ההורה בעל השכר הגבוה יותר. מגבלה זו נדרשת כדי להימנע מתשלום ההטבה לעובדים בעלי שכר נמוך ממשפחות שהכנסתן בינונית או גבוהה (שהם רוב העובדים בשכר נמוך).

חישוב ההטבה רק על בסיס הכנסתו של ההורה בעל ההכנסה הגבוהה ימנע גם פגיעה בתמריץ לעבודה של ההורה בעל ההכנסה הנמוכה יותר.

ביישום התוכנית, מדגישים בבנק ישראל, יש חשיבות לכך שהתשלום יתבצע ישירות מהממשלה לעובד, ולא באמצעות המעסיק. הניסיון בעולם מלמד שבדרך זו ההטבה אכן מגדילה את הכנסת העובד ואינה מביאה להפחתה מקבילה בשכר. עלות המנגנון הנדרש נאמדת בכמה עשרות מיליוני שקלים לשנה כולל הפעלת לשכות סיוע מיוחדות ופרסום. יישום התוכנית אינו דורש הפעלת חובת דיווח כללית במשק.

בבנק אף סבורים, כי כדי להגדיל את אמינות התוכנית ולחסוך בעלויות התפעול רצוי שיוקדם הדיווח השנתי של המעסיקים לרשות המסים הכולל את מספרי הזיהוי של העובדים שעבורם מועברים ניכויי המס. יישום דיווח מסוג זה אינו מהווה מטלה מורכבת.

המענק ישולם רק למי ששכרם מעל לסף שייקבע כדי להבטיח שהזכאים עובדים בהיקף משרה משמעותי. אין צורך במעקב אחרי שעות העבודה בפועל מכיוון שישנן מעט מאוד משפחות בעלות הכנסה נמוכה שבהן בעל השכר הגבוה עובד מעט שעות בשכר גבוה לשעה.

כדי לצמצם את התמריץ להונאות, מעריכים כלכלני הבנק, רצוי שהמענק יגדל באופן הדרגתי החל מהסף שייקבע ולא יינתן מענק גדול בסכום קבוע לכל מי שמגיע לסף.

משיקולי עלות-תועלת של פשטות היישום מול חיסכון בתשלומים אין צורך בהתניית קבלת המענק במבחני הכנסות מהון. זאת, מכיוון שיש מעט מאוד משפחות עם ילדים שהכנסותיהן מעבודה נמוכות והכנסותיהן מרכוש משמעותיות.

בנק ישראל טען היום, כי תוכנית כזו תוכל להקטין בשישית את מספר המשפחות העניות שבהן יש עובד, בעלות תקציבית של כ-1.2 מיליארד שקל לשנה (מהם כ-70% הוצאה תקציבית וכ-30% הקטנת תקבולי מס הכנסה). בנוסף, תפחית התוכנית משמעותית את עוצמת העוני בקרב משפחות העובדים שישארו עניות גם אחרי יישומה. ראוי לציין כי 85 אחוזים מהמקורות שיוקצו לתכנית המוצעת יגיעו למשפחות של עובדים בקרב ארבעת עשירוני ההכנסה הנמוכים; הרבה יותר מאשר בתכניות אלטרנטיביות בעלות מטרות דומות.

אך כחלופה להפעלת התוכנית בהיקף מלא, ניתן לבצע ניסוי ביישום התוכנית שיוגבל לאזור מסוים בארץ.

למשל, הפעלה של התוכנית באזור הצפון (בנפות צפת, כנרת וגולן ובנפת עכו מצפון לכביש עכו כרמיאל) בו מתגוררים כ-530 אלף תושבים תעלה כ-135 מיליוני שקל לשנה וצפויה להקטין את מספר משפחות השכירים העניות בו בכ-18%. מספר העניים הכולל באזור צפוי לקטון בכ-6%. על סמך ניסוי כזה, שיכלול מערכת מעקב אחרי תהליכי היישום וההשפעות על האוכלוסייה, ניתן יהיה לפנות ליישום ארצי של המערכת בשנים הבאות.