היום השלישי לביקור במרכזי הפיתוח של הודו, הוקדש לביקור במרכז הפיתוח של נס טכנולוגיות בעיר בנגלור. נס רואה במרכז זה את ספינת הדגל שלה בפעילותה במזרח הרחוק, שלא מעט בזכותה מצליחה החברה לצמוח בקצב מהיר בשווקי חו"ל, אמריקה ואירופה. בנגלור היא העיר המפורסמת ביותר במדינת קרנטקה, שגובלת בצפון מערבה במדינת החופים גואה, מקום בילוי פופולרי של התרמילאים הישראלים. בנגלור היא עיר המונה שבעה מיליון תושבים ומיליון ריקשות - המונית האולטימטיבית של הודו, בעלת שלושה גלגלים, והיא קנתה לעצמה ביזע ובדמעות את התואר "עמק הסיליקון של הודו", אשר מתפתח במהירות.

בעיניים ישראליות, כשמדברים על ה"איום" ממזרח, מתכוונים לבנגלור. אבל כשמגיעים באופן פיסי לאזור רצוף הניגודים והצבעוני הזה, מבינים שהאיום - אינו איום, אלא ים של הזדמנויות עסקיות, בלתי מוגבלות כמעט, שגורמות למהפכה של ההיי-טק בהודו בכלל, ובבנגלור - בפרט.

כאן יש משמעות מעשית למשפט שנוהג לומר נשיא נס, רביב צולר, בכל פעם שהוא נשאל על הפעילות במזרח: "אנחנו הולכים עם כיוון הרוח של הספינה. אין לנו אפשרות לשנות את הרוח, אלא רק את כיוון המפרש. אם אנחנו לא נעשה זאת, אחרים יעשו זאת".

בנגלור היא למעשה בירת מודל מיקור-החוץ של פיתוח בתחום ה-IT, עבור חברות תוכנה. אומנם את הבכורה לקחה בומביי, הנמצאת במרחק של 12 שעות נסיעה צפונה מכאן, אבל את התהילה, ללא ספק, קוטפת בנגלור. כיום מפעילה קבוצת השירותים האסטרטגיים המנוהלים, של נס טכנולוגיות - Ness MSS, למעלה מ-25 מעבדות מנוהלות (המונח של נס למרכזי פיתוח המוקמים עבור הלקוחות), במתקניה בהודו, אבל המתקן הראשי בבנגלור, הוא ללא ספק ספינת הדגל.

בסיור בבניין החדש, בן שש הקומות, של נס בבנגלור, מלווים אותנו רנוקה באלי לינגאן – מנהלת השיווק והתקשורת השיווקית של נס בהודו, סטיאג'יט באנדיופאדהיאיי – סגן נשיא בכיר והמנהל הראשי של פעילות הפיתוח בהודו של Ness MSS (תוארו באנגלית Chief Delivery Officer), ששב להודו מארצות הברית, והוא בעל ניסיון רב בתחום ה-IT, וכן סודהיר סאראן סינג, סגן נשיא ומנהל משאבי האנוש.

לא במקרה דומים העיצוב והמיצוב של אזורי העבודה של העובדים, לאלו שבבומביי ובהיידראבאד, ועל פי עדות מארחינו - בכל מקום בעולם שם יש לנס סניפים. זהו אחד מסממני הגלובליזציה האחידה, אשר נס מטמיעה בכל שלוחותיה בעולם. עובד שעובר ממרכז אחד למשנהו, או ממדינה למדינה, ימצא מהר מאוד את אותה סביבת העבודה שבה עבד קודם לכן. העיצוב נבחר בקפידה, פינות העבודה של העובדים, אקוסטיקה מעולה, המאפשרת שמירה על כמעט דממה מוחלטת בכל רחבי האולמות, למרות הפעילות הקדחתנית רוב הזמן.

סטיאג'יט באנדיופאדהיאיי, המנהל הראשי של פעילות הפיתוח בהודו של Ness MSS , למה בנגלור?

"ישנן כמה סיבות. העיקרית היא האקלים הנוח ששורר כאן בכל ימות השנה. עובדים רבים ששהו בארצות הברית בשנים האחרונות, מעדיפים לגור כאן בשובם הביתה, לאחר שזכו במשרות ראויות. סיבה שניה היא התוצר לאומי גולמי, GDP, שלהיי-טק יש מרכיב נכבד בגידולו, אשר צומח במהירות ומביא חברות בינלאומיות להקים כאן מרכזי פיתוח. זאת, לצד המודל הייחודי של נס, בתחום המעבדות המנוהלות. מבין למעלה מ-2,000 עובדי נס בהודו, הרוב המכריע יושב כאן. בנגלור היא ללא ספק עיר ההיי-טק של הודו והמזרח. מנתונים שיש בידינו, 37% אחוזים מכלל יצוא ה-IT של הודו, העומד על 10 מיליארד דולרים, מקורם בבנגלור.

ה-IT ההודי התפתח תחילה בבומביי, עשו שם פרויקטים שונים, אבל אט אט החלו גם להקים פה מרכזי פיתוח, בעקבות תעשיות אחרות בבנגלור, שהיו על בסיס מיקור-חוץ לעסקי ליבה של חברות גדולות בארצות הברית, כגון גנ'רל אלקטריק. הם היו למעשה הראשונים, החלוצים שבנו את הקונספט של מרכזי פיתוח גלובליים המוכרים כיום. ה-IT החל כאן בשנות ה-90' מפרויקטים קטנים וצמח במהירות".

מה סוד ההצלחה של נס, שמתחרה כאן מול ענקים? למה חברות בארצות הברית או באנגליה, מעדיפות לפתח כאן?

"נס החלה את פעילותה בבנגלור, בעקבות רכישת חברה בשם אפאר, שכבר פעלה בתחום של מעבדות מנוהלות. כאשר התחלנו לפעול, סקרנו את השוק, והגענו למסקנה כי עלינו לפעול בתחומים שחברות אחרות לא נמצאות בו. המציאות היתה שכמעט כל חברה רב-לאומית פתחה כאן שלוחה: HP, דל, יבמ, מיקרוסופט ועוד. בסביבות שנת 2000 היה משבר בהיי-טק העולמי וחברות תוכנה הבינו, כי עליהן להמשיך לפתח, כדי לשרוד, אולם גם לקצץ בהוצאות.

כך, נבנה המודל של מעבדות פיתוח מנוהלות, כאשר הצוות כולו הוא מקומי, אבל השליטה המקצועית היא בידי הלקוח, כאילו שהעובדים הם שלו. מודל המעבדות המנוהלות הינו פרי יוזמה של ששנק סאמאנט, כיום נשיא קבוצת השירותים האסטרטגיים המנוהלים של נס (Ness MSS), ושל רג'א נגארג'אן, סגן נשיא בכיר והאחראי על המעבדות המנוהלות. המודל של המעבדות המנוהלות כבש את חברות ה-ISV מעבר לים. נס הציעה להם בתחילה פרויקטים קטנים ועם הזמן הללו התרחבו.

אבל לא רק זה. הפרויקטים השונים שפותחו עבור חברות תוכנה, נתנו לנו מאגר חשוב מאוד של ידע וכוח אדם. חלק מחברות התוכנה עימן עבדנו, נחשבות למובילות במגזרים שונים בארצות הברית. למשל, אם עשינו פרויקט מסוים לבית תוכנה שעובד במגזר הפיננסי, זה מאפשר לנו לפנות לגוף פיננסי, להסביר לו למה הוא יכול להעביר פעילות IT החוצה, וכאשר אנו נשאלים 'למה אנחנו?', אנו מציגים את המומחיות שצברנו בתחום הפיננסי. הדבר פותח אפשרויות לפרויקטי IT אחרים בחברות ממגזרים עסקיים בולטים. אבל עדיין, עיקר הפעילות היא עבור בתי תוכנה. אנו בהודו עובדים עבור חברות תוכנה שונות בארה"ב ובהן קארטסיס, קורדיאנט, דוראדו, מיקרומיוז, אינדוס ועוד.

מנכ"לים בכירים מארצות הברית מגיעים לכאן. הם הבינו מהר מאוד, שהעובדים האלו יעבדו רק עבורם, באזורים מתוחמים בתוך מרכז הפיתוח, בסביבה מאובטחת, בארכיטקטורת שרתים וגיבויים חמים, עם רמות הגיבוי והשיחזור הכי גבוהות שיכולות להיות. הם מבינים שהעובדים האלו הם כאילו שלהם. השליטה בידיהם. השקיפות - מלאה וזה מה ששיכנע אותם. אנחנו מסייעים להם לשרת טוב יותר את לקוחותיהם וזה ערך חשוב מאוד.

זהו תהליך של התפתחות די מהירה. לפני שלוש שנים, אם הייתי פונה לבנק גדול, לדוגמא - הם לא היו מדברים איתי. היום אני יכול לומר שיש לי ניסיון בכמה וכמה פרויקטים, וצברנו ידע שרק אצלנו קיים - וזה משכנע את החברות. מעבר לכך, יש לנו דו"חות מהימנים של אנליסטים מחברות מחקר מובילות, כגון גרטנר, פורסטר ואחרות, שמחזקים את המעמד של מודל המעבדות המנוהלות.

ויש כמובן גורם נוסף חשוב מאוד: המשאב האנושי, אותו אנו מטפחים ומשקיעים בו משאבים רבים - החל מרגע הקליטה של העובדים שמגיעים כל אחד מתרבות ארגונית אחרת, דרך הכרה מדוקדקת של הלקוח מולו הם עובדים ועוד".

כיצד משפיעה הפעילות העניפה של ההיי-טק בבנגלור, על הכלכלה הלאומית שלכם?

"הבט, בהודו יש כמיליון וחצי עובדים במקצועות ההיי-טק, 500 אלף מהם - עובדים ב-IT, והיתר במה שקרוי ITES - call centers ומרכזי שירותים אחרים. אז ברור שכרגע ההשפעה אינה גדולה, אבל חלקו של ההיי-טק בתל"ג הוא גדול מאוד וקצב ההתפתחות - מהיר. ההיי-טק הוא עדיין ענף יצוא מספר 2 במדינה, לאחר הענף המוביל - ענף התכשיטים ואבני חן. ללא ספק, ההיי-טק הוא תחום חם. אנשים שעובדים ב-IT מקבלים מעמד מיוחד, וה-IT יוצר עוד תעסוקה להרבה אנשים.

הגידול המהיר מושך לכאן משקיעים זרים, שהשקעותיהם, לרוב, פטורות ממס. יש גם תופעה של ילידי הודו רבים, שחיים שנים בארצות הברית, ואשר ביססו את עצמם מבחינה כלכלית, אבל החליטו, כמוני - לחזור להודו כדי לסייע לכלכלה. בסך הכל הכלכלה שלנו הולכת ומשתפרת, ההשפעה איטית יחסית, אבל היא בקצב הנכון".

כיצד אתם מתמודדים עם אתגרי הגיוס של כח אדם, בהתחשב בעובדה שמספר הבוגרים כיום בתחום, אינו מספק את הביקושים?