יומן מסע: אמץ לך ילד
לפני כחודש חנכה נס טכנולוגיות מרכז offshore נוסף בבומביי, סמוך למרכז הוותיק. המרכז משרת בעיקר את לקוחותיה של החברה בבריטניה. אחד הפרויקטים המעניינים שמרכז זה מטפל בהם הוא פיתוח והטמעת מערכת מיחשוב עבור ארגון בינלאומי הומניטרי בשם PLAN, המטפל ב-1.3 מיליון ילדים במצוקה ב-46 מדינות באמצעות 50 אלף מתנדבים. הארגון חיפש פתרון טכנולוגי שיאפשר לו בין היתר להעלות לאתר האינטרנט שלו את תמונותיהם ופרטיהם של הילדים הזקוקים לאימוץ וכך לסייע בגיוס תרומות. המיוחד בפרויקט זה הוא שאין מדובר בתרומה חד פעמית, אלא בסיוע כספי ארוך טווח לילדים שהוריהם - במידה ויש כאלו בכלל - לא יכולים לסייע להם לצאת ממעגל העוני והפער החברתי.
זמן קצר לפני הקמת המרכז החדש בבומביי, זכתה נס בפרויקט של PLAN. סמיר קנוואר, סגן נשיא בנס טכנולוגיות בהודו ומי שעוסק בפיתוח העסקי של המרכז החדש, אומר בשיחה איתנו, כי "הפרויקט ימשך כשלוש שנים, במסגרתו אנו מבצעים שירותי פיתוח תוכנה ותמיכה על בסיס הטכנולוגיות העדכניות ביותר של מיקרוסופט, שיאפשרו ל-PLAN להקים מערכת דינמית חדשה שתסייע להם לגיוס מאמצים. היא תאפשר למתנדבים ולנותני החסות גישה מהירה יותר למסמכים ודיוק רב של נתונים. בסופו של דבר תספק נס ל-PLAN ארכיטקטורת מידע אחידה ברחבי העולם ומזעור העבודה הידנית שמאפיינת כיום את עבודת הארגון".
בומביי נחשבת לאזור עסקים מרכזי בכל עסקי ה-offshore של נס. החברה מפעילה שני מרכזי פיתוח בעיר הצפופה הזו, המונה כ-20 מיליון תושבים. המרכז החדש, כאמור, משרת לקוחות מהשוק הבריטי - סיפור מעניין לכשעצמו; נס רוכבת על הגל ההולך וגואה של חברות בריטיות גדולות שמבינות כי הן יכולות לממש תוכניות עסקיות שנועדו להעצים את יכולתן, על ידי הוצאת חלקי הפיתוח למרכזי offshore, כדוגמת אלו של נס. באופן טבעי, אחד היסודות של העבודה במרכזים הללו היא דיסקרטיות מוחלטת ושמירה קפדנית על אבטחת מידע, קניין רוחני ומידע שלא צריך להגיע לעיניהם של זרים. מבחינה זו, פתיחת המרכזים האלו לסיורים של נציגי התקשורת היא מהפכה בפני עצמה, אולם ניכר באנשי המרכז כי הם קנאים מאוד על שמירת ערך הדיסקרטיות והנאמנות ללקוחות.
המרכז אמנם החל כבר לעבוד, אבל עדיין ניכרים בו סימנים של עבודות התקנה והכנות אחרונות. כמו כל מיתקני ה-offshore של נס טכנולוגיות, גם המרכז החדש בבומביי תוכנן על פי מגמות תכנון גלובליות ותשתית המיחשוב שלו הינה ברמה עולמית, לרבות תשתית תקשורת מתקדמת וחומרה חדשנית המביאה לחיסכון באנרגיה. המרכז תוכנן גם על פי דרישות התקן המחמיר ISO 27001.
ההתרגשות ניכרת בפניהם של מנהלי המרכז בראשותו של קנואר, המקבלים את פנינו עם זרי פרחים והרבה מאוד חום. בכלל, ישראל זוכה כאן להערצה בלתי רגילה, על אחת כמה וכמה כשמנהליה הבכירים של נס טכנולוגיות, בהם רביב צולר ואורי בן ארי מגיעים - והם עושים זאת לעיתים תכופות.
סמיר קנוואר לוקח אותנו לסיבוב היכרות ובדרך הוא מספר כי במרכז החדש מועסקים כעת כ-200 עובדים, ובשלב השני יתווספו עובדים נוספים. בסך הכל ימנה המרכז כ-480 עובדים. קצב הגיוסים הוא רצחני. הפרויקטים זורמים ויש לתת מענה ללקוחות במהירות.
למה דווקא בריטניה? קנוואר אומר כי נס פועלת בבריטניה מאז 1999, וכיום היא מציעה מיקור חוץ של שירותי טכנולוגיית מידע בשורה של שווקים ורטיקליים, בהם שירותים בנקאיים ופיננסיים, טלקום, מדיה ובידור, תוכנה וקמעונאות. "הם באים אלינו בפירוש לא רק בגלל המחיר", הוא אומר לנו. לדבריו, חברות רבות כבר התנסו בפרויקטי מיקור חוץ בתוך אנגליה, ולא קיבלו את המענה הרצוי. חברות אחרות, הוא אומר, מבינות כי האלטרנטיבה היא להעסיק מרכזי פיתוח מחוץ ללונדון, במרחקים עצומים, כי העובדים לא אוהבים לנסוע לעיר הגדולה כל יום ובעידן הגלובליות כבר לא משנה אם אתה מפתח במנצ'סטר או בבומביי. "אם אתה מקבל איכויות הרבה יותר גבוהות ואוסף של אנשים בעלי ידע ומקצועיות בתחומים שונים - הנוסחה הזו היא כנראה הנוסחה המנצחת".
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
