משרד האוצר: במלחמה בעוני אין קיצורי דרך

באוצר מזכירים: "בשנת 2001 בה קצבאות הילדים היו הגבוהות ביותר אי פעם, ועדיין חל גידול במספר הילדים העניים". המשרד של הירשזון: "קיימת בעיה בדרך בה נמדד העוני"
יניב לפן |

משרד האוצר פרסם, מוקדם יותר היום, את תגובתו הרשמית לדו"ח העוני. דובר המשרד טען כי "לראשונה ניתן לראות כי המדיניות הכלכלית והתקציבית של הממשלות בשנים האחרונות הניבה פירות שהגיעו גם לעשירון התחתון. הדבר מוכיח כי, כפי שנאמר כבר בעבר, במלחמה בעוני אין קיצורי דרך. המענה לעוני הוא המשך השגת תוואי צמיחה גבוה שיגדיל את שיעור התעסוקה ויאפשר לממשלה להקצות משאבים לאלה שמחוץ למעגלי התעסוקה כמו קשישים ונכים מחד, ומאידך ולהשקיע השקעה ארוכת טווח בחינוך, בתשתיות, בתמרוץ ליציאה לעבודה וכיו"ב."

כתמיכה להערות הללו הציב המשרד מספר ממצאים שמעידים על מגמה של שיפור. המשרד טען כי ההכנסה הפנויה הריאלית לנפש עלתה ב-2005 ב-3.9% ובעשירון התחתון עלתה הכנסה הפנויה הריאלית ב-5%. העליה בקו העוני, אומרים במשרד האוצר מעידה על עליה במשכורת החציונית הנובעת מהשיפור הכללי של המשק בארץ. מבחינת האכלוסיות החלשות, טוענים באוצר, חלה ירידה משמעותית של שיעור הקשישים החיים מתחת לקו העוני ושל משפחות עם שני מפרנסים החיים מתחת לקו העוני. מבחינת הנתונים הכלכליים מציינים באוצר כי במהלך שנת 2005 חלה עלייה של 1.5% בשכר הריאלי של המועסקים במשק, חלה עלייה של כ-4% במספר המועסקים במשק, עלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה וירידה בשיעור האבטלה.

מדידת העוני, אומרים באוצר, מביאה בחשבון הכנסות בכסף בלבד על פי דווח עצמי של הנסקרים ואינה זוקפת הכנסות משירותים ממשלתיים כגון: מעונות יום, קצבאות סיעוד, דיור ציבורי וכיו"ב. שירותים אלה מגדילים את ההכנסה הפנויה העומדת בפועל לרשות משק הבית בלא שיש לכך כל ביטוי בסקר.

בנוגע לעוני בקרב ילדים טוענים באוצר כי "מרבית הילדים המצויים מתחת לקו העוני, הינם ילדים למשפחות מרובות ילדים. הגורם המרכזי לעוני בקרב המשפחות ברוכות הילדים הינו חוסר תעסוקה של אחד או של שני ההורים. לאור זאת, האמצעי הנכון לחלץ ילדים ומשפחות אלה מעוני הינו עידוד תעסוקת ההורים והשקעה ארוכת טווח בחינוך ושירותים תומכי עבודה."

"בניגוד לעמדת המוסד לביטוח לאומי בעניין קצבאות ילדים והקשר שלהן למספר הילדים העניים, גם בשנת 2001 בה קצבאות הילדים היו הגבוהות ביותר אי פעם (ומהגבוהות בעולם), בעקבות חוק הלפרט, עדיין חל בשנה זו גידול במספר הילדים העניים. בהתאם לכך החליטה ממשלת ישראל למקד את הקצאת המשאבים בהשקעה בחינוך ובעידוד תעסוקה, וזאת במקום מתן קצבאות, שהוכיחו עצמן כמקבעות את משקי הבית מתחת לקו העוני ולא מסייעות ביציאה מן העוני."

לסיכום, אומרים באוצר, "ניתוח הכנסות האוכלוסייה בישראל ודו"ח העוני מראה כי תעסוקה, השכלה וחינוך הם אמצעי המפתח ליציאה מן העוני ובהתאם לכך הותוותה מדיניות הממשלה בשנים האחרונות. במציאות של משאבים מוגבלים, השכילה הממשלה להשקיע את המשאבים בחינוך, הזנה, מעונות יום וכיו"ב כלים המעודדים יציאה לעבודה ופרנסה ובכך מביאים ליציאה אמיתית מן העוני בטווח הרחוק."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)