משרד האוצר: במלחמה בעוני אין קיצורי דרך

משרד האוצר פרסם, מוקדם יותר היום, את תגובתו הרשמית לדו"ח העוני. דובר המשרד טען כי "לראשונה ניתן לראות כי המדיניות הכלכלית והתקציבית של הממשלות בשנים האחרונות הניבה פירות שהגיעו גם לעשירון התחתון. הדבר מוכיח כי, כפי שנאמר כבר בעבר, במלחמה בעוני אין קיצורי דרך. המענה לעוני הוא המשך השגת תוואי צמיחה גבוה שיגדיל את שיעור התעסוקה ויאפשר לממשלה להקצות משאבים לאלה שמחוץ למעגלי התעסוקה כמו קשישים ונכים מחד, ומאידך ולהשקיע השקעה ארוכת טווח בחינוך, בתשתיות, בתמרוץ ליציאה לעבודה וכיו"ב."

כתמיכה להערות הללו הציב המשרד מספר ממצאים שמעידים על מגמה של שיפור. המשרד טען כי ההכנסה הפנויה הריאלית לנפש עלתה ב-2005 ב-3.9% ובעשירון התחתון עלתה הכנסה הפנויה הריאלית ב-5%. העליה בקו העוני, אומרים במשרד האוצר מעידה על עליה במשכורת החציונית הנובעת מהשיפור הכללי של המשק בארץ. מבחינת האכלוסיות החלשות, טוענים באוצר, חלה ירידה משמעותית של שיעור הקשישים החיים מתחת לקו העוני ושל משפחות עם שני מפרנסים החיים מתחת לקו העוני. מבחינת הנתונים הכלכליים מציינים באוצר כי במהלך שנת 2005 חלה עלייה של 1.5% בשכר הריאלי של המועסקים במשק, חלה עלייה של כ-4% במספר המועסקים במשק, עלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה וירידה בשיעור האבטלה.

מדידת העוני, אומרים באוצר, מביאה בחשבון הכנסות בכסף בלבד על פי דווח עצמי של הנסקרים ואינה זוקפת הכנסות משירותים ממשלתיים כגון: מעונות יום, קצבאות סיעוד, דיור ציבורי וכיו"ב. שירותים אלה מגדילים את ההכנסה הפנויה העומדת בפועל לרשות משק הבית בלא שיש לכך כל ביטוי בסקר.

בנוגע לעוני בקרב ילדים טוענים באוצר כי "מרבית הילדים המצויים מתחת לקו העוני, הינם ילדים למשפחות מרובות ילדים. הגורם המרכזי לעוני בקרב המשפחות ברוכות הילדים הינו חוסר תעסוקה של אחד או של שני ההורים. לאור זאת, האמצעי הנכון לחלץ ילדים ומשפחות אלה מעוני הינו עידוד תעסוקת ההורים והשקעה ארוכת טווח בחינוך ושירותים תומכי עבודה."

"בניגוד לעמדת המוסד לביטוח לאומי בעניין קצבאות ילדים והקשר שלהן למספר הילדים העניים, גם בשנת 2001 בה קצבאות הילדים היו הגבוהות ביותר אי פעם (ומהגבוהות בעולם), בעקבות חוק הלפרט, עדיין חל בשנה זו גידול במספר הילדים העניים. בהתאם לכך החליטה ממשלת ישראל למקד את הקצאת המשאבים בהשקעה בחינוך ובעידוד תעסוקה, וזאת במקום מתן קצבאות, שהוכיחו עצמן כמקבעות את משקי הבית מתחת לקו העוני ולא מסייעות ביציאה מן העוני."

לסיכום, אומרים באוצר, "ניתוח הכנסות האוכלוסייה בישראל ודו"ח העוני מראה כי תעסוקה, השכלה וחינוך הם אמצעי המפתח ליציאה מן העוני ובהתאם לכך הותוותה מדיניות הממשלה בשנים האחרונות. במציאות של משאבים מוגבלים, השכילה הממשלה להשקיע את המשאבים בחינוך, הזנה, מעונות יום וכיו"ב כלים המעודדים יציאה לעבודה ופרנסה ובכך מביאים ליציאה אמיתית מן העוני בטווח הרחוק."

משרד האוצר ממשיך וטוען כי קיימת בעיה בדרך בה נמדד העוני. הבעייה, לטענת המשרד, מתפרסת על מספר תחומים. בין היתר שיטת המדידה מביאה לכך שהנתונים יהיו מוטים כלפי מעלה, המדידה אינה זוקפת הכנסות משירותים ממשלתיים ואופן חישוב מספר הנפשות העניות ביחס להכנסה החציונית מבטיח כי מספר העניים יהיה תמיד גדול יותר לעומת מדינות אירופאיות או ארה"ב.