לאומי: ירידה של 34.6% ברווח ברבעון השני של 2006
בנק לאומי פירסם היום (ד') את תוצאותיו לרבעון השני ולמחצית הראשונה של 2006. בשורה התחתונה, רשמו בבנק קיטון של 34.6% ברווח הנקי ברבעון השני של 2006, שהסתכם ב-378 מיליון שקל, לעומת 578 מיליון שקל ברבעון המקביל, אשתקד.
הירידה ברווח נובעת מהוצאות ההפרטה המיוחדות. בנטרול ההוצאות המיוחדות היה מסתכם הרווח הנקי של לאומי ברבעון החולף ב-615 מיליון שקל -גידול של 4.7% לעומת התקופה המקבילה.
הרווח הנקי מפעולות רגילות ירד ב-32.2% והסתכם ברבעון השני ב-367 מיליון שקל, לעומת 541 מיליון שקל ברבעון המקביל, אשתקד. גם פה ההסבר לירידה נובע מהוצאות ההפרטה המיוחדות. בנטרול ההוצאות המיוחדות היה מסתכם הרווח הנקי מפעולות רגילות, ברבעון השני של 2006, ב-604 מיליון שקל -גידול של 9.8%.
במחצית הראשונה התוצאות נראות יותר טוב, הרווח הנקי של הקבוצה הסתכם במחצית הראשונה של 2006, ב-1.49 מיליארד שקל, לעומת 1.1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 34.7%. נזכיר, ברבעון הראשון של השנה נהנה הבנק מרווחי הון בעקבות מימוש אחזקותיו במגדל ובאפריקה ישראל, בגינן נרשם רווח בסך 718 מיליון שקל.
הרווח הנקי מפעולות רגילות הסתכם במחצית הראשונה של 2006 ב-767 מיליון שקל, לעומת 1,072 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של 28.5% הנובע מהוצאות השכר המיוחדות. בנטרול ההוצאות השכר המיוחדות, היה מסתכם הרווח הנקי מפעולות רגילות ב-1,147 מיליון שקל, גידול של 5.2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
במחצית הראשונה של השנה נכללו כאמור הוצאות שכר מיוחדות, הקשורות בהפרטת הבנק ובהתחייבויות לפיצויים ולפנסיה, שהסתכמו ב-524 מיליון שקל. ביניהם: 191 מליון שקל מניות לעובדים ברבעון השני, ו-89 מיליון שקל השתתפות בגין שי לחג.
תשואת הרווח הנקי על ההון העצמי, הסתכמה במחצית הראשונה של שנת 2006 ב-19.5% בחישוב שנתי, לעומת 15.3% בתקופה המקבילה אשתקד. בנטרול הוצאות השכר המיוחדות עומדת תשואת הרווח הנקי על 24.7% בחישוב שנתי.
תשואת הרווח הנקי מפעולות רגילות הסתכמה במחצית הראשונה של 2006 ב-9.8% בחישוב שנתי, לעומת 14.8% בתקופה המקבילה אשתקד. בנטרול הוצאות השכר המיוחדות הייתה מסתכמת תשואת הרווח הנקי על 14.9% בחישוב שנתי.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
גיוס תלמידי ישיבות במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, יספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.
