הבנק לפתוח התעשיה הרוויח ברבעון החולף 400 אלף שקל

לעומת הפסד של 10.7 מליון שקל ברבעון הראשון של השנה. ההפסד במחצית הראשונה של 2006 הסתכם ב-10.3 מליון שקל לעומת הפסד של 6.8 מליון שקל במחצית הראשונה של 2005
ליאור גוטליב |

דירקטוריון הבנק לפתוח התעשייה פירסם היום (ד') את הדוחות הכספיים לרבעון השני של שנת 2006. בשורה התחתונה, הציג הבנק רווח של 400 אלף שקל לעומת הפסד של 10.7 מליון שקל ברבעון הראשון של השנה. ההפסד במחצית הראשונה של 2006 הסתכם ב-10.3 מליוני שקל לעומת הפסד של 6.8 מליוני שקל במחצית הראשונה של 2005.

ד"ר רענן כהן יו"ר הדירקטוריון ומר אורי גלילי מנכ"ל הבנק מסרו, כי בארבע השנים האחרונות פרע הבנק פיקדונות של הציבור בלמעלה מ-3.5 מיליארד שקל. כמו כן החזיר הבנק לבנק ישראל כ-1.3 מיליארד שקל מתוך קו האשראי המיוחד שהועמד לו בשנת 2002.

נציין, כי היתרה המנוצלת של קו האשראי המיוחד מבנק ישראל עמדה ב-30 ביוני 2006 על סך של 915 מליון שקל ויתרת פיקדונות הציבור בבנק לאותו מועד עמדה על סך 87 מיליון שקל.

ההון של הבנק, כולל מניות הבכורה, הסתכם ברבעון השני בכ- 523 מליון שקל בהשוואה לכ-527 מליון שקל בסוף שנת 2005, ולכ-509 מליון שקל בתקופה המקבילה , אשתקד.

הרווח מפעולות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים הסתכם ב- 11.5 מליון שקל במחצית הראשונה של 2006 לעומת 29.1 מליון שקל במחצית הראשונה של 2005.

הירידה ברווח מפעולות מימון נבעה בעיקר מירידה של כ-30% בנכסי אשראי הבנק (לא כולל אשראי בערבות מדינה לחברת החשמל לישראל) לעומת המחצית הראשונה של 2005, ומהירידה בהכנסות בגין ריבית שנגבתה מחובות בעיתיים, 3.9 מליון שקל בהשוואה ל-6.8 מליון שקל במחצית הראשונה של 2005.

ההפרשה לחובות מסופקים הסתכמה במחצית הראשונה של 2006 ב- 19.5 מליון שקל לעומת 21.2 מליון שקל במחצית הראשונה של 2005. ההפסד מפעולות מימון לאחר הפרשה לחובות מסופקים הסתכם ב-8 מליון שקל לעומת רווח בסך 7.9 מליוני שקל במחצית הראשונה של שנת 2005.

הוצאות השכר הסתכמו במחצית הראשונה של 2006 ב-9.1 מיליון שקל לעומת 11.5 מליון שקל במחצית הראשונה של 2005. במחצית הראשונה של 2006 לא נכללה הוצאה בגין מס שכר בעוד שבמחצית הראשונה של 2005 נכללה הוצאה כנ"ל בסך של 1.8 מליון שקל.

במרבית סעיפי ההוצאות התפעוליות חלה ירידה משמעותית וזאת כחלק מתוכנית ההתייעלות הנלווית לתוכנית ה- RUN-OFF.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארצות הברית ויזה דרכון
צילום: Freepik

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?

בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח



עמית בר |
נושאים בכתבה ויזה זהב

ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ. 

ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.


מהי ויזת זהב


ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.

בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.

דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"