התנכל לעובדת כי חשד שהיא סייעה לאשתו וישלם

מעסיק שחשד כי עובדת העבירה מידע אשר סיבך אותו ביחסיו עם אשתו, חויב לשלם לעובדת פיצויי פיטורים
סיגל ברנע |

אווה שטנוורצל עבדה במשך כ-10 שנים בחברת נעלי הוק בע"מ כפקידת ייבוא. מר כהן, מעסיקה, שהה בחו"ל בשנת 2004 לצורך תערוכת נעליים. באותה תערוכה שהתה גם גב' אשכנזי שעבדה בחברה בעבר, במשך מספר חודשים.

עם שובו של מר כהן מחו"ל נפגש עם העובדת ושאל אותה אם נתנה את מספר הטלפון של בית המלון בו שהה וכן את מספר החדר לבעלה לשעבר של גב' אשכנזי. כפי שהסתבר, הבעל גילה לטענתו, כי מר כהן וגב' אשכנזי נסעו לחו"ל יחד, ואף טען זאת בפני אשתו של מר כהן.

העובדת הכחישה בפני מר כהן כי העבירה מידע כלשהו ונפגעה מעצם האשמתה בכך. מר כהן ביקש ממנה להמציא לו את פירוט שיחות הטלפון מביתה הפרטי. העובדת התנגדה בטענה כי מדובר בפגיעה בפרטיותה ובפרטיות משפחתה.

בעקבות התקרית, חל שינוי במערכת היחסים שבין שטנוורצל לבין מר כהן. לטענתה, עבדה משך כל השנים בצמידות למר כהן. עם השנים, התפתחו בינה לבין מעסיקה יחסי עבודה מצוינים, הם סמכו זה על זו והיא קיבלה יד חופשית בעבודתה וסמכויות נרחבות. לדבריה, לאחר שובו של מר כהן מחו"ל החל להתנכל לה.

ההתנכלות התבטאה בכך שהוא התפרץ עליה בשל דברים של מה בכך; החל לדבר אליה באופן עוין ומנוכר; אסר עליה לפתוח מעטפות שמגיעות למשרד ולפתוח את התיק שלו לצורך הוצאת מסמכים של העסק (כפי שנהגה לעשות כדבר שבשגרה); הגביל את סמכויותיה; סירב שתצא לחופשה בתקופה בה נערכו שיפוצים במשרד (כפי שנקבע מראש) ודרש כי תישאר לעבוד במחסן משך כל אותה תקופה; אמר לה שוב ושוב כי איבד את האמון בה והטיח בה אמירות פוגעות; העלה טענות סרק על עבודתה וכיוב'. בנוסף, טענה כי סביבת העבודה הפכה רווית מתח וחוסר נוחות וכי החלה לקבל את שכרה באיחור.

בסופו של דבר, בעקבות ויכוח שהתפתח סביב נושא השכר, התפרץ עליה מר כהן וצעק עליה, וכשהרגישה מושפלת ומותקפת על לא עוול בכפה, הניחה את מפתחות המשרד על השולחן מולו, ויצאה מהמשרד בוכה. מאז לא חזרה עוד לעבוד בחברה.

בית המשפט קובע, כי כאשר בוחנים את המצב האובייקטיבי בו היה שרוי מר כהן באותו זמן – מנותק מביתו וממשפחתו, ומתגורר משך כחודשיים במחסן חנותו, כל זאת נוכח אותה "תקרית" אשר את האשמה בה ייחס לעובדת, אין זה סביר כי המשיך להתנהג אליה כפי שהתנהג טרם האירוע. אין זה סביר שביצע "הפרדה" כביכול בין ענייניו האישיים לבין העבודה, וזה אך סביר כי גילה עוינות והתפרץ מעת לעת כפי שטענה העובדת.

כמו כן, נקבע כי הוכח כי העובדת התפטרה בשל הנסיבות שפורטו ולא בשל כל סיבה אחרת. עוד נקבע, כי אמנם העובדת לא נתנה למר כהן התרעה מפורשת כי תתפטר אם יחסו לא ישתנה, כנדרש בחוק פיצויי פיטורים, אולם, נקבע כי בנסיבותיו הייחודיות של מקרה זה, לא היה טעם אמיתי להודעה פורמאלית כלשהי מצד העובדת, שכן חוסר האמון היה כה עמוק וחמור עד שלא ניתן היה לתקנו בדיבורים גרידא.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חותים
צילום: טוויטר
מלחמה

הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?

שאלות ותשובות על הטכניקה של החות'ים להגביר את הפגיעות; ומה ישראל עושה בעניין

רן קידר |
נושאים בכתבה כטב"ם חות'ים

החות'ים, ארגון מורדים שיעי מתימן, המזוהה עם איראן, מנהלים מלחמה מקומית מול כוחות הקואליציה הסעודית, אך בהמשך למלחמה בעזה הם פועלים נגד ישראל, בעיקר באמצעות שיגור כטב"מים וטילים בליסטיים. ישראל מגיבה וגורמת לפגיעות וחיסולים רבים כשלאחרונה חוסלה ההנהגה הפוליטית של החות'ים (להבדיל מההנהגה הצבאית). בימים האחרונים שיגרו החות'ים כטב"מים שהצליחו לעבור את ההגנות של הצבא וחיל האוויר. אתמול נפגע על ידי כטב"מ שדה התעופה רמון. 


 

מה קרה באירוע האחרון?
היום  שיגרו החות'ים כטב"ם שחדר לשטח ישראל ויורט לאחר כחצי שעה מעל אזור ים המלח. יום קודם לכן פגע כטב"ם בנמל התעופה רמון, ללא התרעה מוקדמת, הפעם השנייה בחודשים האחרונים שבה החות'ים מצליחים לפגוע בנמל תעופה בישראל. הפעם הקודמת היתה בצמוד לנתב"ג. 

מדוע לא הופעלה אזעקה בזמן התקיפה ברמון?
מערכת ההתרעה לא זיהתה את הכטב"ם בזמן כסכנה ולכן לא הופעלה אזעקה. תחקיר ראשוני העלה כי הכטב"ם זוהה במערכות אך לא סווג כעוין. בצה"ל הדגישו כי לא מדובר בתקלה טכנית אלא באתגר מבצעי.

במה שונה כטב"ם מטיל או רקטה?
רקטות וטילים נעים במסלול בליסטי קבוע שקל יחסית לחזות. כטב"ם לעומת זאת קטן יותר, טס נמוך, מתמרן ומשנה מסלול, מה שמקשה מאוד על זיהויו. בנוסף, שטח החתך המכ"מי שלו נמוך,  ולכן ההחזר ממערכות המכ"ם חלש וקשה לגילוי.

כמה פעמים הצליחו החות'ים לפגוע בישראל?
מאז פתיחת המלחמה היו שש פגיעות של כטב"מים וטילים חות'יים בישראל. האירוע הקשה ביותר היה ביולי 2024, אז פגע כטב"ם בבניין בתל אביב וגרם למותו של אזרח. שתי פגיעות היו בנמלי תעופה, בנתב"ג ובשדה רמון.