העשור האחרון מוכיח: השקעה במניות לטווח ארוך משתלמת

כך עולה מניתוח של כלכלני פיא. המנייה המובילה בעשור - דלק קידוחים - 5,635%. טבע הניבה ונמצאת במקום ה-3 2,223%. מדד הביטוח הוא המדד המוביל - 671%
שי פאוזנר |

מניתוח שערכו כלכלני פיא עולה, כי שוק המניות הישראלי הפגין תשואות מרשימות ב-10 השנים האחרונות, כאשר תשואת מדדי המניות ת"א 100 ות"א 25 הניבו תשואה נומינלית של 374% ו-369% בהתאמה. מדד המניות הכללי הניב בתקופה זו תשואה נומינלית של כ-377%.

המניה שהניבה למשקיעים בעשור האחרון את התשואה המצטברת הנומינלית הגבוהה ביותר היתה מניית דלק קידוחים (תשואה של 5,635%) ואחריה מניית חברת פמס עם תשואה נומינלית מצטברת של 5,427%. מניית חברת טבע נמצאת במקום העשירי עם תשואה נומינלית מצטברת מרשימה של 2,223%.

המדדים הבולטים מבחינת התשואה המצטברת בשנים 1995-2005 היו מדד חברות הביטוח עם עליה של כ-671%, ומדד הבנקים המסחריים, שהניב תשואה מצטברת של כ-470%.

כלכלני פיא מציינים, כי ב-10 שנים אלו עלה מדד המחירים לצרכן בכ-54.5% בלבד, כך שהמשקיעים במניות הכבדות הרשומות ברשימת ת"א 100 הניבו בממוצע תשואה ריאלית מצטברת של כ-207%, כלומר תשואה ריאלית שנתית ממוצעת של כ-11.87%.

לפי הסקירה, בולטת עליית מדד המק"מ (אג"ח שקליות קצרות לא צמודות) שעלה בתקופה זו בכ-182.3%, והניב למשקיעים באפיק זה תשואה ריאלית של כ-83% (תשואה ריאלית שנתית של כ-6.23%).

בחלוקת התקופה של עשר השנים האחרונות, לתקופות משנה של חמש שנים כל אחת כאשר כל תקופה בת 5 שנים מתחילה בשנה אחרת לדוגמא: 1995-2000, 1996-2001 וכו' עולה, כי המשקיעים בשוק המניות קבלו במרבית התקופות הנ"ל תשואות ריאליות חיוביות משמעותיות.

בתקופה בת חמש השנים (31.12.97-31.12.02) מדדי המניות ת"א 100 ות"א 25 הניבו תשואות ריאליות שליליות בעקבות התנפצות בועת ההייטק. לעומתם, אפילו בתקופה קשה זו, מצאו כלכלני פיא כי מדד המניות הכללי הניב תשואה ריאלית מצטברת חיובית של כ-7%, כאשר מדד המחירים לצרכן עלה בתקופה זו בכ-18.84%.

בשנים אלו, מדדי הבנקים המסחריים, הנדל"ן ומדד חברות ההשקעה הניבו תשואות נומינליות שליליות של 8.46%-4.07%. מדד המק"מ הניב בשנים אלה תשואה ריאלית מצטברת נאה של כ-32% (תשואה ריאלית שנתית של 5.7%).

כלכלני פיא מציינים במיוחד את התשואות המרשימות שהושגו בשוק ההון מתחילת שנת 2003-2005, בעקבות השינוי במדיניות משרד האוצר והצלחת השיקום של המשק הישראלי, במקביל לשינויים בשוק העולמי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?

פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי

מנדי הניג |

הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין תחרות מספקת, והבנקים משתנים מהמקפצה - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2%  על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.

וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.

אבל זה לא  האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית. 

אז הנה דבי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.

"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.