השבוע - בין השורות

יום הבוחר או יום הבנקאי. את תאריך ה-28 למארס נזכור כולנו, זהו היום שבסופו נדע אם תתגשמנה כל ההבטחות של הסוקרים והממשלה שתקום תורכב על ידי קואליציה מזוגזת כמו שלא היתה פה כבר מזמן. בעברית פשוטה, ה-28 במארס 2006 יהיה יום בחירות רגיל למדי בישראל. את ה-29 במארס סביר להניח שרובנו לא נזכור. לא נעסוק בו יותר מבכל יום רגיל ובעיקר, נהיה בחזרה במקום העבודה שלנו ויהיה עלינו לשוב מהר מאוד לשגרה. את העובדה הזו יודעים ראשי הבנקים הגדולים, הפועלים, לאומי ודיסקונט. הם יודעים את זה ואילו בונים על זה , ולכן, הם עומדים לפרסם יחד כולם את הדו"חות הכספיים שלהם לשנת 2005 ולרבעון האחרון שלה ממש ביום שאחרי הבחירות.

עקרונית, אין פה עניין לחשד - שכן, העניין הזה שהבנקים מפרסמים דו"חות בתאריך קרוב האחד לאחר הוא רוטינה קבועה בבורסה של ת"א. המהדרין שמו בוודאי לב לכך ששני הגדולים נוהגים בדרך כלל לפרסם דו"חות שנתיים קרוב מאוד לתאריך הדדליין - התאריך האחרון המותר לכך בחוקי הבורסה, כלומר ה-31 במארס. אך אי אפשר להתעלם מכך שהפעם עניין הפרסום הדחוק, צמוד אחד אל השני וקרוב לקצה גבול האישור לפרסום, ישמש הקלה לראשי הבנקים הגדולים.

ברור לכל המעורבים שביום שאחרי הבחירות וגם ביומיים-שלושה שלאחר מכן, תופנה רוב תשומת הלב של הציבור בכלל והעיתונות בפרט, לתוצאות הבחירות, יהיו אשר יהיו. ברור לכל המעורבים גם, כי לבנק הפועלים ולקבוצת לאומי היתה זו שנה מצוינת. כנראה כזו בה רשמו השניים יחד רווח שינוע סביב 3.5-4 מיליארד שקל. וברור לכל המעורבים אף שמדובר כנראה בדו"חות המקפלים בתוכם את סיכום שכר הבכירים מהגבוהים שנראו פה אי פעם. בעניין דיסקונט, מדובר כנראה בשנה קצת פחות רווחית, לאור הוצאה לא קטנה של הבנק בגין הסכם פרישה מוקדמת עליו חתמה ההנהלה עם העובדים. אך גם במקרה שלו, רווח של מיליארד שקל או קרוב לכך לא צפוי להשאיר יודעי חן בתדהמה.

תנו לי לנחש, שגם אתם וגם אני נשים לב לתוצאות וכן, גם לשכר העצום שצברו הבנקים כתוצאה משילוב מנצח של עליית מחירי הריבית על ההלוואות שלהם לציבור בשנה האחרונה יחד עם שיאים מרשימים שעשתה הבורסה שלנו. אך גם כך, ברור שאין כמעט סיכוי כי המספרים הללו ידלפו אל מחוץ לעמודי הכלכלה בעיתונים ואתרי החדשות הכלכליים באינטרנט. זרים זרים אבל... בשבועות האחרונים, כמעט ללא התייחסות של התקשורת אצלנו לכך, נרשם אחד מהסיפורים הגדולים והחשובים בתחום שווקי ההון בעולם. בכוונה היא להתמוטטות חלק גדול מהבורסות של מדינות ערב ומדינות המפרץ הפרסי בזו אחר זו. כמו באפקט דומינו קלאסי, איבדו מתחילת השנה הבורסות של מצריים וסעודיה ביותר מ-11% בתוך שבועות ספורים. אלה גררו אחריהן את הבורסות של ירדן שאיבדה 4%, הבורסה של דובאי שירדה 12% בחודש וחצי והבורסה של כווית שנחתכה ב-17% בתקופה דומה.

לכאורה, מדובר בעניין שאין לא קשר אלינו. למרות הקרבה הגאוגרפית, ישראל הרי היתה תמיד וכיום עוד יותר מבעבר, נחשבת לאי של מערביות כלכלית בתוך ים המשקים הערביים, המתנהלים בתוך משטרים בעייתיים מאוד, מדינות שמלאימות חלק לא קטן מהנכסים הפיננסיים של המשק שלהן וסכנה להפיכות כל שני וחמישי. אך כשבוחנים את סיפור הזה בין השורות, מוצאים שורה של עניינים ההופכים את הנפילה של בורסות מדינות ערב בתקופה האחרונה לתמרור אזהרה חשוב גם לגבי שוק ההון שלנו.

כשהחלה הבורסה של מצריים לרדת בתחילת פברואר, דיברו שם על תיקון טכני. משקיעים שם צוטטו בעיתונות המערבית, כי הם מאמינים בחוזקה של הבורסה של קהיר ובטוחים שהיא תשוב לפרוח כפי שפרחה בשנה שעברה. אולם הסיפור הידרדר והידרדר עד שהמשקיעים החלו בסוג של מרד – ומשכו משם כסף במהירות מטורפת שהפכה לסכנה אמיתית לכלכלה המצרית. בתוך כך החלו תופעות דומות בנסיכויות והשיא היה כשזה הגיע לבורסה הגדולה וחזקה באיזור, הבורסה של סעודיה. שם כבר דובר בהפסדי עתק של יותר מ-225 מיליארד דולרים אמריקניים.

העיתונות הכלכלית כבר לא היתה יכולה להתעלם מכך השבוע, כאשר שליט סעודיה בעצמו, עבדאללה, התערב בעניין ושינה את חוקת הבורסה הסעודית, כך שהתיר לראשונה למשקיעים לרכוש בה מניות של החברות הציבוריות ישירות, כלומר ללא שימוש יקר המקובל שם בבנקים הסעודיים השייכים למשפחתו. העיתונות המערבית החלה לשאול שאלות ובראשן, השאלה על הסיבה המרכזית לנפילות הללו. אנליסטים מערביים המסקרים בשנים האחרונות את הבורסות הערביות יצרו רשימת סיבות עבור העיתונות שבין השאר כוללת, שימו לב, עודף הנפקות והסתמכות על שמועות בשל חוסר בולט במידע מהיר מספיק על הנעשה בחברות הנסחרות. עוד עניין שמשך את תשומת ליבי היה ציטוט של הנסיך הסעודי המיליארדר, וואליד בן טלאל שאמר לאחת מסוכנויות הידיעות, כי הוא מעריך שעיקר הנפילה בבורסה של ארצו נבעה מהכוח הגדול עד הגזמה שניתן בה למשקיעים זרים.

אז הנה חומר למחשבה. שכן מהסיפור הזה למדים אנו, שלמרות האמירה השגורה פה, כי השקעות זרות זה טוב למשק קטן כמו שלנו, זה טוב עד ש...

מאת: שי פאוזנר