מנהלי/עיכוב גרוש שוהים לא חוקיים מחשש לחייהם/מחוזי

בעניין הענקת הגנה לזרים השוהים במדינה, ביניהם, גם שוהים לא חוקיים, המוכרים כפליטים, פרשנות הדין הפנימי תהא תואמת ככל הניתן, את הוראות המשפט הבינלאומי כפי שבא לידי ביטוי באמנת האו"ם בדבר מעמדם של פליטים (1951). לפיכך, מדיניות משרד הפנים לפיה תוענק הגנה רק למי שיוכר כ"פליט" ע"י נציבות האו"ם, מדיניות סבירה היא. עם זאת, כאשר העיכוב נדרש לתקופה מוגדרת קצרה, והוא בשעה שהתברר שיש סיכוי סביר לקליטתם, בתוך מסגרת הזמן, במדינה שלישית כלשהי , ייתן ביהמ"ש סעד זמני לעיכוב ההרחקה מישראל
משה קציר |

עובדות וטענות:

לפני כשנה ומחצה, הוציאה הרשות המוסמכת במשרד הפנים צווי הרחקה מישראל לאתיופיה נגד העותרים, 72 נתיני אתיופיה השוהים בישראל שנים רבות, שלא כדין. ביצוע ההרחקה התעכב חודשים רבים כיוון שהעותרים, שהוחזקו כל העת במשמורת, לא שיתפו פעולה עם הרשויות לשם הוצאת תעודות מסע. לפני מספר חודשים, החליטה ממשלת אתיופיה לאפשר הנפקת תעודות מעבר עבור העותרים גם בלי שיתוף הפעולה שלהם. הוצאת תעודות המעבר, הכשירה את הקרקע לביצוע צווי ההרחקה. לפיכך, הגישו העותרים עתירות, בהן ביקשו עיכוב הרחקתם וקבלת מעמד זמני בישראל. העותרים אינם חולקים על אי חוקיות שהותם בישראל וממילא גם לא על זכותה של המדינה להרחיקם מישראל. עיקר טענתם הוא שנשקפת להם סכנת חיים מהמשטר הפוליטי בארץ מוצאם, שהוא משטר הרודף עד חורמה את מתנגדיו הפוליטיים (שבני משפחת העותרים נמנים עמם). נציבות האו"ם לפליטים באמצעות נציגותה בישראל, לא הכירה בעותרים כ"פליטים" הראויים להגנה. המשיבים מבקשים את מחיקת העתירה על הסף בין היתר, בשל טענות סף רבות.

דיון משפטי

כב' הש' ד"ר ע' מודריק:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג את התכנית שלו להחלת ריבונות ישראלית על יהודה ושומרון; באבו דאבי הגיבו בחריפות והזהירו: "מהלך חד צדדי זה קו אדום שיערער את ההסכמים"

מנדי הניג |

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' העלה היום מחדש את נושא החלת הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון, מהלך אותו הגדיר "צורך ביטחוני והיסטורי". בהצהרה שנשא לצד יו"ר מועצת יש"ע ישראל גנץ, הבהיר סמוטריץ' כי כוונתו היא להחיל את החוק הישראלי על 82% מהשטחים, תוך השארת 18% בלבד בידי הפלסטינים. "מקסימום שטח - מינימום ערבים", לדברי סמוטריץ'.

סמוטריץ' ציין שהמהלך זוכה לתמיכה רחבה בכנסת, כולל בקרב חלק מחברי האופוזיציה. "71 חברי כנסת תמכו בהחלטה, מול חמישה בלבד שהתנגדו", אמר. סמוטריץ' חזר והדגיש כי לדעתו מדובר בצעד שיש לגביו קונצנזוס לאומי, והוסיף כי הדיון שהוקפא צפוי להתחדש מחר בערב ביוזמת ראש הממשלה בנימין נתניהו.

הוא גם התייחס לאירועי ה-7 באוקטובר ואמר כי "מעט מאוד אנשים עוד חושבים שישראל יכולה להרשות לעצמה להכפיל את עזה פי עשרים ולתת לשטח כזה, ששולט גיאוגרפית על מרכזי האוכלוסייה, להפוך למדינת טרור". הוא הזכיר את החלטת הכנסת מלפני יותר משנה, שבה נשללה האפשרות להקמת מדינה פלסטינית, וטען כי ריבונות ישראלית היא הדרך להבטיח שמדינה כזו לא תקום.

באמירויות לא נשארו אדישים

זמן קצר לאחר הצהרתו, מסר גורם רשמי באיחוד האמירויות לסוכנות רויטרס כי כל מהלך ישראלי חד צדדי של סיפוח יהודה ושומרון יהווה מבחינתם "קו אדום". באבו דאבי הזהירו כי מהלך כזה יערער בצורה חמורה את הסכמי אברהם - ההסכמים שנחתמו ב־2020 והובילו לנורמליזציה ביחסים בין המדינות וגם יכול להעמיד בסכנה הסכמים עתידיים נוספים.

באמירויות הזכירו כי עצירת תוכניות הסיפוח הייתה אחד התנאים המרכזיים שהובילו לחתימת ההסכם מול ישראל. שר החוץ עבדאללה בן זאיד הדגיש אז בטקס החתימה כי נתניהו "בחר בשלום ועצר את הסיפוח בשטחים הפלסטיניים", והציג זאת כצעד שסלל את הדרך לנורמליזציה. "אנחנו עדים למגמה שתיצור מסלול טוב יותר למזרח התיכון", אמר אז בן זאיד.