עברון: הדולר יסבול בעולם מלחצי מכירות בטווח הקצר
בטווח הקצר, הדולר האמריקני צפוי לסבול מלחצי מכירות, לאחר שנראה כי שחקני המט"ח שוכנעו כי מחזור עליית הריבית הדולרית קרוב לסיומו. עם זאת, הרמה של סביב כ-1.24 דולר ליורו הינה משמעותית לבחינת הימשכותו של מהלך היחלשות הדולר כפי שנצפה בשבוע שעבר. גירעון הסחר האמריקני שיפורסם ביום ה' יעמוד במרכז תשומת הלב של המשקיעים השבוע.
בשבוע הקרוב ידווחו בארה"ב:, גירעון הסחר בחודש נובמבר (יום ה', צפי ל-66.0 מיליארד דולר, לעומת 68.9 מיליארד דולר באוקטובר), תביעות אבטלה ראשוניות בשבוע שנסתיים ב- 8 בינואר (יום ה', צפי של 320 אלפי תביעות, לעומת 291 אלפי תביעות בשבוע שקדם), שינוי חודשי במדד מחירי היצרנים בגין חודש דצמבר (יום ו', צפי לעלייה בשיעור 0.4%, לעומת ירידה של 0.7% בנובמבר), גידול חודשי במכירות הקמעונאיות בחודש דצמבר (יום ו', צפי לגידול בשיעור של 0.9%, לעומת 0.3% בנובמבר).
האינדקס הדולרי (DXY) נעל את המסחר השבועי ברמה של 88.92 (לעומת 91.07 בשבוע שעבר), המשקפת היחלשות הדולר האמריקני בשיעור שבועי ממוצע של 2.4% לעומת סל המטבעות הכלולים בו: האירו, היין, ליש"ט, דולר קנדי, כתר שבדי ופרנק שוויצרי.
האירועים הבאים עמדו ברקע המסחר, בשבוע שעבר: פרסום פרוטוקול ועדת הבנק הפדרלי מיום 13 בדצמבר. בשבוע החולף פורסם פרוטוקול ישיבת ועדת השווקים הפתוחים אשר החליטה על הייקור ה-13 במספר של 0.25% בריבית המוניטרית ל- 4.25%.
הפרוטוקול נתן אישוש להערכה כי מחזור עליית הריבית בארה"ב מתקרב לסיומו וכי אין לצפות כנראה לעלייה בריבית מעבר לרמה של 4.50% עד 4.75%. הואיל וגורם הריבית היווה בשנת 2005 את הגורם העיקרי שתמך בהתחזקות הדולר, כל שינוי בתמונת הריבית הינו בעל משמעות לכיווני המסחר כפי שחזינו בשבוע הנסקר.
עצירת מהלך עליית הריבית בארה"ב כאשר מנגד הבנק המרכזי של אירופה נדרש רק באחרונה לשנות ממדיניותו המרחיבה תקטין את פערי התשואות מהן נהנה הדולר האמריקני עד כה והיא יכולה להסיט את תשומת עיני המשקיעים לגורמים אחרים כדוגמת מאזן התשלומים והגירעון הפיסקלי היכולים להשפיע לשלילה על המטבע האמריקני.
עוד עמדו לנגד עיני המשקיעים, נתוני מאקרו מאכזבים שפורסמו בארה"ב ותמכו בחולשת הדולר: גידול במספר המשרות בסקטור הלא-חקלאי בחודש דצמבר הפתיע לרעה ועמד על 108 אלפי מישרות בהשוואה לצפי של 200 אלפי מישרות חדשות, ולעומת 305 אלפי מישרות (נתון מעודכן) שנוצרו בחודש נובמבר. עם זאת, יש לציין כי שיעור האבטלה הכללי ירד ל- 4.9% לעומת 5% על פי הערכת הכלכלנים.
מדד מנהלי הרכש בסקטור היצרני לחודש דצמבר ירד לרמה של 54.2 נקודות בהשוואה לצפי ל- 57.4 נקודות ולעומת 58.1 בחודש נובמבר.
כמו כן, פורסמו נתונים מעודדים באירופה. בשבוע החולף פורסם כי בחודש דצמבר חלה עלייה במדד הייצור התעשייתי של גוש האירו ל-53.6 נקודות בהשוואה ל-53.4 על פי הציפיות ולעומת 52.8 בנובמבר. כמו כן, דווח על עלייה במדד אמון הצרכן האירופאי בחודש דצמבר ועל ירידה בשיעור האבטלה הגרמני ל-11.2% בדצמבר, לעומת 11.4% בנובמבר.
במקביל נרשמה, אכזבה מנתוני שוק התעסוקה הקנדי לחודש דצמבר. הדיווח המפתיע על התכווצות שוק התעסוקה הקנדי בהיקף של 2.1 אלפי מישרות לעומת התרחבות חזויה ב-20 אלפי מישרות עורר חששות באשר למידת חוסנה של הכלכלה והפחיתה את הסיכויים לעלייה נוספת בריבית המוניטרית (3.25%), מה שגרר השבוע את היחלשות הדולר הקנדי בשיעור של 0.4% מול עמיתו האמריקני.
נזכיר כי בשנת 2005 המטבע הקנדי הפגין את החוסן הגבוה ביותר מבין המטבעות הנסקרים כאשר היה המטבע היחיד שהתחזק (3.4%, שנתית) מול המטבע האמריקני.
מאת: רפאל עברון
הערה: הכותב הינו האנליסט ראשי במט"ח ובניע"ז, במחלקת שווקים בינלאומיים, בחטיבה להשקעות בבנק לאומי, דעותיו אינן משקפות בהכרח את עמדת המערכת.
הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי, המבצע פעולה שכזאת פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
