עברון: הדולר יסבול בעולם מלחצי מכירות בטווח הקצר
בטווח הקצר, הדולר האמריקני צפוי לסבול מלחצי מכירות, לאחר שנראה כי שחקני המט"ח שוכנעו כי מחזור עליית הריבית הדולרית קרוב לסיומו. עם זאת, הרמה של סביב כ-1.24 דולר ליורו הינה משמעותית לבחינת הימשכותו של מהלך היחלשות הדולר כפי שנצפה בשבוע שעבר. גירעון הסחר האמריקני שיפורסם ביום ה' יעמוד במרכז תשומת הלב של המשקיעים השבוע.
בשבוע הקרוב ידווחו בארה"ב:, גירעון הסחר בחודש נובמבר (יום ה', צפי ל-66.0 מיליארד דולר, לעומת 68.9 מיליארד דולר באוקטובר), תביעות אבטלה ראשוניות בשבוע שנסתיים ב- 8 בינואר (יום ה', צפי של 320 אלפי תביעות, לעומת 291 אלפי תביעות בשבוע שקדם), שינוי חודשי במדד מחירי היצרנים בגין חודש דצמבר (יום ו', צפי לעלייה בשיעור 0.4%, לעומת ירידה של 0.7% בנובמבר), גידול חודשי במכירות הקמעונאיות בחודש דצמבר (יום ו', צפי לגידול בשיעור של 0.9%, לעומת 0.3% בנובמבר).
האינדקס הדולרי (DXY) נעל את המסחר השבועי ברמה של 88.92 (לעומת 91.07 בשבוע שעבר), המשקפת היחלשות הדולר האמריקני בשיעור שבועי ממוצע של 2.4% לעומת סל המטבעות הכלולים בו: האירו, היין, ליש"ט, דולר קנדי, כתר שבדי ופרנק שוויצרי.
האירועים הבאים עמדו ברקע המסחר, בשבוע שעבר: פרסום פרוטוקול ועדת הבנק הפדרלי מיום 13 בדצמבר. בשבוע החולף פורסם פרוטוקול ישיבת ועדת השווקים הפתוחים אשר החליטה על הייקור ה-13 במספר של 0.25% בריבית המוניטרית ל- 4.25%.
הפרוטוקול נתן אישוש להערכה כי מחזור עליית הריבית בארה"ב מתקרב לסיומו וכי אין לצפות כנראה לעלייה בריבית מעבר לרמה של 4.50% עד 4.75%. הואיל וגורם הריבית היווה בשנת 2005 את הגורם העיקרי שתמך בהתחזקות הדולר, כל שינוי בתמונת הריבית הינו בעל משמעות לכיווני המסחר כפי שחזינו בשבוע הנסקר.
עצירת מהלך עליית הריבית בארה"ב כאשר מנגד הבנק המרכזי של אירופה נדרש רק באחרונה לשנות ממדיניותו המרחיבה תקטין את פערי התשואות מהן נהנה הדולר האמריקני עד כה והיא יכולה להסיט את תשומת עיני המשקיעים לגורמים אחרים כדוגמת מאזן התשלומים והגירעון הפיסקלי היכולים להשפיע לשלילה על המטבע האמריקני.
עוד עמדו לנגד עיני המשקיעים, נתוני מאקרו מאכזבים שפורסמו בארה"ב ותמכו בחולשת הדולר: גידול במספר המשרות בסקטור הלא-חקלאי בחודש דצמבר הפתיע לרעה ועמד על 108 אלפי מישרות בהשוואה לצפי של 200 אלפי מישרות חדשות, ולעומת 305 אלפי מישרות (נתון מעודכן) שנוצרו בחודש נובמבר. עם זאת, יש לציין כי שיעור האבטלה הכללי ירד ל- 4.9% לעומת 5% על פי הערכת הכלכלנים.
מדד מנהלי הרכש בסקטור היצרני לחודש דצמבר ירד לרמה של 54.2 נקודות בהשוואה לצפי ל- 57.4 נקודות ולעומת 58.1 בחודש נובמבר.
כמו כן, פורסמו נתונים מעודדים באירופה. בשבוע החולף פורסם כי בחודש דצמבר חלה עלייה במדד הייצור התעשייתי של גוש האירו ל-53.6 נקודות בהשוואה ל-53.4 על פי הציפיות ולעומת 52.8 בנובמבר. כמו כן, דווח על עלייה במדד אמון הצרכן האירופאי בחודש דצמבר ועל ירידה בשיעור האבטלה הגרמני ל-11.2% בדצמבר, לעומת 11.4% בנובמבר.
במקביל נרשמה, אכזבה מנתוני שוק התעסוקה הקנדי לחודש דצמבר. הדיווח המפתיע על התכווצות שוק התעסוקה הקנדי בהיקף של 2.1 אלפי מישרות לעומת התרחבות חזויה ב-20 אלפי מישרות עורר חששות באשר למידת חוסנה של הכלכלה והפחיתה את הסיכויים לעלייה נוספת בריבית המוניטרית (3.25%), מה שגרר השבוע את היחלשות הדולר הקנדי בשיעור של 0.4% מול עמיתו האמריקני.
נזכיר כי בשנת 2005 המטבע הקנדי הפגין את החוסן הגבוה ביותר מבין המטבעות הנסקרים כאשר היה המטבע היחיד שהתחזק (3.4%, שנתית) מול המטבע האמריקני.
מאת: רפאל עברון
הערה: הכותב הינו האנליסט ראשי במט"ח ובניע"ז, במחלקת שווקים בינלאומיים, בחטיבה להשקעות בבנק לאומי, דעותיו אינן משקפות בהכרח את עמדת המערכת.
הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי, המבצע פעולה שכזאת פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
סמוטריץ ממשלההרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'.
שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD.
על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף.
- המע"מ עולה - מה יקרה למחירי הדירות ומה עם מי שכבר רכש?
- "לבטל את הפטור ממס לשכר דירה, להעלות את מס החברות": מה המדינה צריכה לעשות בתקופה הזאת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.
