עברון: הדולר יסבול בעולם מלחצי מכירות בטווח הקצר
בטווח הקצר, הדולר האמריקני צפוי לסבול מלחצי מכירות, לאחר שנראה כי שחקני המט"ח שוכנעו כי מחזור עליית הריבית הדולרית קרוב לסיומו. עם זאת, הרמה של סביב כ-1.24 דולר ליורו הינה משמעותית לבחינת הימשכותו של מהלך היחלשות הדולר כפי שנצפה בשבוע שעבר. גירעון הסחר האמריקני שיפורסם ביום ה' יעמוד במרכז תשומת הלב של המשקיעים השבוע.
בשבוע הקרוב ידווחו בארה"ב:, גירעון הסחר בחודש נובמבר (יום ה', צפי ל-66.0 מיליארד דולר, לעומת 68.9 מיליארד דולר באוקטובר), תביעות אבטלה ראשוניות בשבוע שנסתיים ב- 8 בינואר (יום ה', צפי של 320 אלפי תביעות, לעומת 291 אלפי תביעות בשבוע שקדם), שינוי חודשי במדד מחירי היצרנים בגין חודש דצמבר (יום ו', צפי לעלייה בשיעור 0.4%, לעומת ירידה של 0.7% בנובמבר), גידול חודשי במכירות הקמעונאיות בחודש דצמבר (יום ו', צפי לגידול בשיעור של 0.9%, לעומת 0.3% בנובמבר).
האינדקס הדולרי (DXY) נעל את המסחר השבועי ברמה של 88.92 (לעומת 91.07 בשבוע שעבר), המשקפת היחלשות הדולר האמריקני בשיעור שבועי ממוצע של 2.4% לעומת סל המטבעות הכלולים בו: האירו, היין, ליש"ט, דולר קנדי, כתר שבדי ופרנק שוויצרי.
האירועים הבאים עמדו ברקע המסחר, בשבוע שעבר: פרסום פרוטוקול ועדת הבנק הפדרלי מיום 13 בדצמבר. בשבוע החולף פורסם פרוטוקול ישיבת ועדת השווקים הפתוחים אשר החליטה על הייקור ה-13 במספר של 0.25% בריבית המוניטרית ל- 4.25%.
הפרוטוקול נתן אישוש להערכה כי מחזור עליית הריבית בארה"ב מתקרב לסיומו וכי אין לצפות כנראה לעלייה בריבית מעבר לרמה של 4.50% עד 4.75%. הואיל וגורם הריבית היווה בשנת 2005 את הגורם העיקרי שתמך בהתחזקות הדולר, כל שינוי בתמונת הריבית הינו בעל משמעות לכיווני המסחר כפי שחזינו בשבוע הנסקר.
עצירת מהלך עליית הריבית בארה"ב כאשר מנגד הבנק המרכזי של אירופה נדרש רק באחרונה לשנות ממדיניותו המרחיבה תקטין את פערי התשואות מהן נהנה הדולר האמריקני עד כה והיא יכולה להסיט את תשומת עיני המשקיעים לגורמים אחרים כדוגמת מאזן התשלומים והגירעון הפיסקלי היכולים להשפיע לשלילה על המטבע האמריקני.
עוד עמדו לנגד עיני המשקיעים, נתוני מאקרו מאכזבים שפורסמו בארה"ב ותמכו בחולשת הדולר: גידול במספר המשרות בסקטור הלא-חקלאי בחודש דצמבר הפתיע לרעה ועמד על 108 אלפי מישרות בהשוואה לצפי של 200 אלפי מישרות חדשות, ולעומת 305 אלפי מישרות (נתון מעודכן) שנוצרו בחודש נובמבר. עם זאת, יש לציין כי שיעור האבטלה הכללי ירד ל- 4.9% לעומת 5% על פי הערכת הכלכלנים.
מדד מנהלי הרכש בסקטור היצרני לחודש דצמבר ירד לרמה של 54.2 נקודות בהשוואה לצפי ל- 57.4 נקודות ולעומת 58.1 בחודש נובמבר.
כמו כן, פורסמו נתונים מעודדים באירופה. בשבוע החולף פורסם כי בחודש דצמבר חלה עלייה במדד הייצור התעשייתי של גוש האירו ל-53.6 נקודות בהשוואה ל-53.4 על פי הציפיות ולעומת 52.8 בנובמבר. כמו כן, דווח על עלייה במדד אמון הצרכן האירופאי בחודש דצמבר ועל ירידה בשיעור האבטלה הגרמני ל-11.2% בדצמבר, לעומת 11.4% בנובמבר.
במקביל נרשמה, אכזבה מנתוני שוק התעסוקה הקנדי לחודש דצמבר. הדיווח המפתיע על התכווצות שוק התעסוקה הקנדי בהיקף של 2.1 אלפי מישרות לעומת התרחבות חזויה ב-20 אלפי מישרות עורר חששות באשר למידת חוסנה של הכלכלה והפחיתה את הסיכויים לעלייה נוספת בריבית המוניטרית (3.25%), מה שגרר השבוע את היחלשות הדולר הקנדי בשיעור של 0.4% מול עמיתו האמריקני.
נזכיר כי בשנת 2005 המטבע הקנדי הפגין את החוסן הגבוה ביותר מבין המטבעות הנסקרים כאשר היה המטבע היחיד שהתחזק (3.4%, שנתית) מול המטבע האמריקני.
מאת: רפאל עברון
הערה: הכותב הינו האנליסט ראשי במט"ח ובניע"ז, במחלקת שווקים בינלאומיים, בחטיבה להשקעות בבנק לאומי, דעותיו אינן משקפות בהכרח את עמדת המערכת.
הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי, המבצע פעולה שכזאת פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
