עברון: הדולר יסבול בעולם מלחצי מכירות בטווח הקצר
בטווח הקצר, הדולר האמריקני צפוי לסבול מלחצי מכירות, לאחר שנראה כי שחקני המט"ח שוכנעו כי מחזור עליית הריבית הדולרית קרוב לסיומו. עם זאת, הרמה של סביב כ-1.24 דולר ליורו הינה משמעותית לבחינת הימשכותו של מהלך היחלשות הדולר כפי שנצפה בשבוע שעבר. גירעון הסחר האמריקני שיפורסם ביום ה' יעמוד במרכז תשומת הלב של המשקיעים השבוע.
בשבוע הקרוב ידווחו בארה"ב:, גירעון הסחר בחודש נובמבר (יום ה', צפי ל-66.0 מיליארד דולר, לעומת 68.9 מיליארד דולר באוקטובר), תביעות אבטלה ראשוניות בשבוע שנסתיים ב- 8 בינואר (יום ה', צפי של 320 אלפי תביעות, לעומת 291 אלפי תביעות בשבוע שקדם), שינוי חודשי במדד מחירי היצרנים בגין חודש דצמבר (יום ו', צפי לעלייה בשיעור 0.4%, לעומת ירידה של 0.7% בנובמבר), גידול חודשי במכירות הקמעונאיות בחודש דצמבר (יום ו', צפי לגידול בשיעור של 0.9%, לעומת 0.3% בנובמבר).
האינדקס הדולרי (DXY) נעל את המסחר השבועי ברמה של 88.92 (לעומת 91.07 בשבוע שעבר), המשקפת היחלשות הדולר האמריקני בשיעור שבועי ממוצע של 2.4% לעומת סל המטבעות הכלולים בו: האירו, היין, ליש"ט, דולר קנדי, כתר שבדי ופרנק שוויצרי.
האירועים הבאים עמדו ברקע המסחר, בשבוע שעבר: פרסום פרוטוקול ועדת הבנק הפדרלי מיום 13 בדצמבר. בשבוע החולף פורסם פרוטוקול ישיבת ועדת השווקים הפתוחים אשר החליטה על הייקור ה-13 במספר של 0.25% בריבית המוניטרית ל- 4.25%.
הפרוטוקול נתן אישוש להערכה כי מחזור עליית הריבית בארה"ב מתקרב לסיומו וכי אין לצפות כנראה לעלייה בריבית מעבר לרמה של 4.50% עד 4.75%. הואיל וגורם הריבית היווה בשנת 2005 את הגורם העיקרי שתמך בהתחזקות הדולר, כל שינוי בתמונת הריבית הינו בעל משמעות לכיווני המסחר כפי שחזינו בשבוע הנסקר.
עצירת מהלך עליית הריבית בארה"ב כאשר מנגד הבנק המרכזי של אירופה נדרש רק באחרונה לשנות ממדיניותו המרחיבה תקטין את פערי התשואות מהן נהנה הדולר האמריקני עד כה והיא יכולה להסיט את תשומת עיני המשקיעים לגורמים אחרים כדוגמת מאזן התשלומים והגירעון הפיסקלי היכולים להשפיע לשלילה על המטבע האמריקני.
עוד עמדו לנגד עיני המשקיעים, נתוני מאקרו מאכזבים שפורסמו בארה"ב ותמכו בחולשת הדולר: גידול במספר המשרות בסקטור הלא-חקלאי בחודש דצמבר הפתיע לרעה ועמד על 108 אלפי מישרות בהשוואה לצפי של 200 אלפי מישרות חדשות, ולעומת 305 אלפי מישרות (נתון מעודכן) שנוצרו בחודש נובמבר. עם זאת, יש לציין כי שיעור האבטלה הכללי ירד ל- 4.9% לעומת 5% על פי הערכת הכלכלנים.
מדד מנהלי הרכש בסקטור היצרני לחודש דצמבר ירד לרמה של 54.2 נקודות בהשוואה לצפי ל- 57.4 נקודות ולעומת 58.1 בחודש נובמבר.
כמו כן, פורסמו נתונים מעודדים באירופה. בשבוע החולף פורסם כי בחודש דצמבר חלה עלייה במדד הייצור התעשייתי של גוש האירו ל-53.6 נקודות בהשוואה ל-53.4 על פי הציפיות ולעומת 52.8 בנובמבר. כמו כן, דווח על עלייה במדד אמון הצרכן האירופאי בחודש דצמבר ועל ירידה בשיעור האבטלה הגרמני ל-11.2% בדצמבר, לעומת 11.4% בנובמבר.
במקביל נרשמה, אכזבה מנתוני שוק התעסוקה הקנדי לחודש דצמבר. הדיווח המפתיע על התכווצות שוק התעסוקה הקנדי בהיקף של 2.1 אלפי מישרות לעומת התרחבות חזויה ב-20 אלפי מישרות עורר חששות באשר למידת חוסנה של הכלכלה והפחיתה את הסיכויים לעלייה נוספת בריבית המוניטרית (3.25%), מה שגרר השבוע את היחלשות הדולר הקנדי בשיעור של 0.4% מול עמיתו האמריקני.
נזכיר כי בשנת 2005 המטבע הקנדי הפגין את החוסן הגבוה ביותר מבין המטבעות הנסקרים כאשר היה המטבע היחיד שהתחזק (3.4%, שנתית) מול המטבע האמריקני.
מאת: רפאל עברון
הערה: הכותב הינו האנליסט ראשי במט"ח ובניע"ז, במחלקת שווקים בינלאומיים, בחטיבה להשקעות בבנק לאומי, דעותיו אינן משקפות בהכרח את עמדת המערכת.
הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי, המבצע פעולה שכזאת פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.