thank yoo: ביקושי יתר של פי 2.5 בגיוס ההון של חבס
קבוצת חבס מדווחת כי ביום ה' בהצלחה רבה את הליך הנפקת איגרות החוב בביקושי יתר של פי 2.5. הקבוצה גייסה סך הכל כ-200 מיליון שקל, זאת לאחר שבעקבות ביקוש יתר בשלב המוסדי, הגדילה החברה את סך ההנפקה ואת הקצאה למוסדיים ב-40 מיליון שקל. הריבית בהנפקה עומדת על 3.6%.
הרצל חבס, מ"מ יו"ר ומנכ"ל קבוצת חבס אמר בנושא: "קבוצת חבס זכתה להבעת אמון גורפת הן בקרב המשקיעים המוסדיים והן מצד הציבור. המובילות שלנו בתחום הנדל"ן היוקרתי בישראל, עתודות הקרקע האטרקטיביות של החברה, והיציבות הפיננסית הובילו לביקושי יתר מרשימים במיוחד, שהם ביטוי להערכה הרבה לה זוכה החברה. אנו נמשיך ביצירתם של פרוייקטים חדשים שיבצרו את מעמדנו כמובילים בשוק ויקבעו סטנדרטים חדשים בתחום הנדל"ן בישראל".
במסגרת ההנפקה לציבור הציעה החברה 200 מיליון שקל אגרות חוב צמודות למדד המחירים לצרכן (קרן וריבית). האגרות מוצעות ב-95% מערכן הנקוב. שיעור הריבית השנתית נקבע על 3.6%. אגרות החוב תהיינה ניתנות לפידיון בחמישה תשלומים שנתיים שווים (20% לשנה) בתאריך ה-31.12 בכל אחת מהשנים 2008-2012.
בנוסף, הוצעו 4,000,000 כתבי אופציה למימוש למניות, במחיר מימוש של 10 שקל לאופציה, צמוד למדד המחירים לצרכן. תוקף האופציות הללו הינו עד ה-31.12.2008. כמו כן הוצעו 1,000,000 אלף כתבי אופציה למימוש ל-100 שקל ע.נ. אגרות חוב מהסדרה שלעיל. מחיר המימוש יהיה 95 שקל, ותקופת האופציה היא 30 יום מיום ההנפקה.
ההצעה כללה 200,000 אלף יחידות. כל יחידה מכילה 1000 אגרות חוב 1 שקל ע.נ. במחיר כולל של 950 שקל, וכן 20 כתבי אופציה למניות ו-5 כתבי אופציה לאג"ח - כל האופציות ניתנו ללא תמורה. למשקיעים המוסדיים יוקצו 140,000 יחידות.
את קונסורציום החתמים הובילו לאומי ושות' חתמים, יחד עם אקסלנס חיתום, מיטב חיתום ופ.ר. חקר שוקי הון. הנאמן לאגרות החוב הוא שיף-הזנפרץ נאמנים (2004).
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
