thank yoo: ביקושי יתר של פי 2.5 בגיוס ההון של חבס
קבוצת חבס מדווחת כי ביום ה' בהצלחה רבה את הליך הנפקת איגרות החוב בביקושי יתר של פי 2.5. הקבוצה גייסה סך הכל כ-200 מיליון שקל, זאת לאחר שבעקבות ביקוש יתר בשלב המוסדי, הגדילה החברה את סך ההנפקה ואת הקצאה למוסדיים ב-40 מיליון שקל. הריבית בהנפקה עומדת על 3.6%.
הרצל חבס, מ"מ יו"ר ומנכ"ל קבוצת חבס אמר בנושא: "קבוצת חבס זכתה להבעת אמון גורפת הן בקרב המשקיעים המוסדיים והן מצד הציבור. המובילות שלנו בתחום הנדל"ן היוקרתי בישראל, עתודות הקרקע האטרקטיביות של החברה, והיציבות הפיננסית הובילו לביקושי יתר מרשימים במיוחד, שהם ביטוי להערכה הרבה לה זוכה החברה. אנו נמשיך ביצירתם של פרוייקטים חדשים שיבצרו את מעמדנו כמובילים בשוק ויקבעו סטנדרטים חדשים בתחום הנדל"ן בישראל".
במסגרת ההנפקה לציבור הציעה החברה 200 מיליון שקל אגרות חוב צמודות למדד המחירים לצרכן (קרן וריבית). האגרות מוצעות ב-95% מערכן הנקוב. שיעור הריבית השנתית נקבע על 3.6%. אגרות החוב תהיינה ניתנות לפידיון בחמישה תשלומים שנתיים שווים (20% לשנה) בתאריך ה-31.12 בכל אחת מהשנים 2008-2012.
בנוסף, הוצעו 4,000,000 כתבי אופציה למימוש למניות, במחיר מימוש של 10 שקל לאופציה, צמוד למדד המחירים לצרכן. תוקף האופציות הללו הינו עד ה-31.12.2008. כמו כן הוצעו 1,000,000 אלף כתבי אופציה למימוש ל-100 שקל ע.נ. אגרות חוב מהסדרה שלעיל. מחיר המימוש יהיה 95 שקל, ותקופת האופציה היא 30 יום מיום ההנפקה.
ההצעה כללה 200,000 אלף יחידות. כל יחידה מכילה 1000 אגרות חוב 1 שקל ע.נ. במחיר כולל של 950 שקל, וכן 20 כתבי אופציה למניות ו-5 כתבי אופציה לאג"ח - כל האופציות ניתנו ללא תמורה. למשקיעים המוסדיים יוקצו 140,000 יחידות.
את קונסורציום החתמים הובילו לאומי ושות' חתמים, יחד עם אקסלנס חיתום, מיטב חיתום ופ.ר. חקר שוקי הון. הנאמן לאגרות החוב הוא שיף-הזנפרץ נאמנים (2004).
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
