thank yoo: ביקושי יתר של פי 2.5 בגיוס ההון של חבס

הקבוצה גייסה סך הכל כ-200 מיליון שקל, זאת לאחר שבעקבות ביקוש יתר בשלב המוסדי, הגדילה החברה את סך ההנפקה ואת הקצאה למוסדיים ב-40 מיליון שקל
חזי שטרנליכט |

קבוצת חבס מדווחת כי ביום ה' בהצלחה רבה את הליך הנפקת איגרות החוב בביקושי יתר של פי 2.5. הקבוצה גייסה סך הכל כ-200 מיליון שקל, זאת לאחר שבעקבות ביקוש יתר בשלב המוסדי, הגדילה החברה את סך ההנפקה ואת הקצאה למוסדיים ב-40 מיליון שקל. הריבית בהנפקה עומדת על 3.6%.

הרצל חבס, מ"מ יו"ר ומנכ"ל קבוצת חבס אמר בנושא: "קבוצת חבס זכתה להבעת אמון גורפת הן בקרב המשקיעים המוסדיים והן מצד הציבור. המובילות שלנו בתחום הנדל"ן היוקרתי בישראל, עתודות הקרקע האטרקטיביות של החברה, והיציבות הפיננסית הובילו לביקושי יתר מרשימים במיוחד, שהם ביטוי להערכה הרבה לה זוכה החברה. אנו נמשיך ביצירתם של פרוייקטים חדשים שיבצרו את מעמדנו כמובילים בשוק ויקבעו סטנדרטים חדשים בתחום הנדל"ן בישראל".

במסגרת ההנפקה לציבור הציעה החברה 200 מיליון שקל אגרות חוב צמודות למדד המחירים לצרכן (קרן וריבית). האגרות מוצעות ב-95% מערכן הנקוב. שיעור הריבית השנתית נקבע על 3.6%. אגרות החוב תהיינה ניתנות לפידיון בחמישה תשלומים שנתיים שווים (20% לשנה) בתאריך ה-31.12 בכל אחת מהשנים 2008-2012.

בנוסף, הוצעו 4,000,000 כתבי אופציה למימוש למניות, במחיר מימוש של 10 שקל לאופציה, צמוד למדד המחירים לצרכן. תוקף האופציות הללו הינו עד ה-31.12.2008. כמו כן הוצעו 1,000,000 אלף כתבי אופציה למימוש ל-100 שקל ע.נ. אגרות חוב מהסדרה שלעיל. מחיר המימוש יהיה 95 שקל, ותקופת האופציה היא 30 יום מיום ההנפקה.

ההצעה כללה 200,000 אלף יחידות. כל יחידה מכילה 1000 אגרות חוב 1 שקל ע.נ. במחיר כולל של 950 שקל, וכן 20 כתבי אופציה למניות ו-5 כתבי אופציה לאג"ח - כל האופציות ניתנו ללא תמורה. למשקיעים המוסדיים יוקצו 140,000 יחידות.

את קונסורציום החתמים הובילו לאומי ושות' חתמים, יחד עם אקסלנס חיתום, מיטב חיתום ופ.ר. חקר שוקי הון. הנאמן לאגרות החוב הוא שיף-הזנפרץ נאמנים (2004).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.