מיטב: ריבית בנק ישראל תעלה מחר ב-0.25%
לאחר שמונה חודשים בהם נותרה ללא שינוי, הועלתה בסוף החודש החולף ריבית בנק ישראל ב-0.25% לרמה של 3.75%. בכך, למעשה, שם נגיד בנק ישראל קץ לספקולציות השונות של כלכלני המשק בנודע לדרך פעולתו. במהלך זה, שנעשה בעיקר בכדי לסגור את פער הריביות בין השקל לדולר, שנפתח לטובת האחרון למשך מספר ימים, "חשף" הנגיד את כוונותיו העתידיות שלא לתת לריבית על המטבע האמריקני "לברוח" לריבית על המטבע המקומי. ולמרות זאת, ראוי לציין, כי על אף העלאת הריבית, הפרמטרים הכלכליים המקומיים עדיין ממשיכים לתמוך בהותרת הריבית על כנה.
אך נראה, כי מי שיתן את הטון המרכזי בהחלטות הריבית הקרובות של הנגיד הם הגורמים החיצוניים ולא הפנימיים, ובעיקר מגמת הריבית בארה"ב. החלטת ה"פד" הבאה צפויה להתפרסם מספר ימים לאחר החלטת בנק ישראל, ועל פי כל התחזיות, הוא יחליט על העלאת ריבית נוספת של 0.25%.
בבית ההשקעות מיטב מעריכים, כי נגיד בנק ישראל צפוי להעלות את הריבית לחודש נובמבר, זה חודש שני ברציפות, בשיעור של 0.25% לרמה של 4.0%.
כאמור, הגורמים הכלכליים המשפיעים ממשיכים לתמוך דווקא בהותרת הריבית ללא שינוי. פרמיית הסיכון הנמוכה של ישראל אף קיבלה לאחרונה חיזוק משמעותי לאור גיוס ההון המוצלח של הממשלה באירופה – הגבוה ביותר בהיקפו הכספי בתולדות המדינה ובמרווח והריבית הנמוכים ביותר אי פעם. גם ירידה מסוימת ברמת אי הוודאות הפוליטית (לאחר נצחונו של שרון בהצבעה במרכז הליכוד), והתקוות החדשות שנוצרו סביב האפיק המדיני, אמורים להקנות בטחון בהחלטה להותיר את הריבית על כנה.
מגמת האינפלציה בפועל (עלייה של 1.9% ב-12 החודשים האחרונים) והנתונים החיוביים על פעילות הממשלה מתחילת השנה, המהווים גורמים חשובים בהחלטת הנגיד, מעידים על שמירת המשמעת הפיסקאלית, וממשיכים להצביע גם הם על תמיכה בהותרת הריבית ללא שינוי. מדד ספטמבר עלה בשיעור קל מאוד (0.1%), והיה בתוך טווח התחזיות של הכלכלנים.
גם הנתונים החיוביים על פעילות הממשלה מתחילת השנה (גרעון של שליש תוצר בלבד) והאומדנים המוקדמים האופטימיים של הלמ"ס לצמיחה של 5.1% במשק בשנת 2005 נראים כמאפשרים כר נוח לנגיד להותיר את הריבית ללא שינוי. כזכור, הנגיד, לפני כניסתו לתפקיד, הודיע כי בין המשימות העיקריות שעומדות לדעתו בפני הבנק המרכזי ב- 2005 ואילך, היא לאפשר הגדלת הצמיחה גם במחיר של עלייה מסוימת נוספת בשיעור האינפלציה (כל עוד היא בתחום היעד שבין 1% ל- 3%).
אך כאמור, הריבית בארה"ב הפכה לגורם מרכזי בהחלטת הנגיד על הריבית, והיא צפויה להמשיך ולעלות בחודשים הקרובים. למעשה, באחרונה אף נפרץ קונצנזוס האנליסטים לגבי הרמה הסופית בה יסתיים מהלך העלאת הריבית של ה"פד" והרף הועלה כלפי מעלה. הדבר בא לידי ביטוי היטב גם בהתנהגות שוק האג"ח האמריקאי, שם נרשמה עלייה חדה בתשואות לפדיון באיגרות החוב הארוכות של ממשלת ארה"ב.
המשך העלאת הריבית בארה"ב צפוי להמשיך ללחוץ על הריבית המקומית כלפי מעלה גם כן, וגורם זה, הופך, ככל הנראה, להיות הדומיננטי ביותר בשיקולי הנגיד בהחלטתו על הריבית בחודשים הבאים. חיזוק לחשיבות נקודה זו אפשר למצוא גם בהודעה האחרונה של בנק ישראל על החלטתו להעלות את הריבית, כאשר בה צויין, כי "הריבית הנומינלית לטווח קצר בארצות הברית גבוהה מזו שבישראל - ולפי ההערכות היא עשויה להמשיך ולעלות – והפער בין הריבית הדולרית לריבית השיקלית לטווח ארוך הצטמצם".
נגיד בנק ישראל אינו יכול גם להתעלם מההתעוררות האחרונה בשוק המט"ח והתחזקות הדולר מול השקל עד לרמת שיא של השנתיים האחרונות. גם לנקודה זו התייחס בנק ישראל בהודעתו האחרונה על הריבית, כשציין, כי "לאחרונה נרשם פיחות מסוים בשער החליפין של השקל מול הדולר, העלול לתרום לעלייה באינפלציה". כך שגם להמשך ההתפתחויות בשוק המט"ח הוא יצטרך לשים לב. עם זאת, ראוי לציין, שמדיניות הריבית בתפיסת בנק ישראל, לא נועדה להשפיע על שיעור הפיחות.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
