מיטב: ריבית בנק ישראל תעלה מחר ב-0.25%

מציינים כי על אף העלאת הריבית, הפרמטרים הכלכליים המקומיים עדיין ממשיכים לתמוך בהותרת הריבית על כנה. לדבריהם, הגורמים החיצוניים ולא הפנימיים יכתיבו את הטון המרכזי בהחלטות הריבית הקרובות
דרור איטח |

לאחר שמונה חודשים בהם נותרה ללא שינוי, הועלתה בסוף החודש החולף ריבית בנק ישראל ב-0.25% לרמה של 3.75%. בכך, למעשה, שם נגיד בנק ישראל קץ לספקולציות השונות של כלכלני המשק בנודע לדרך פעולתו. במהלך זה, שנעשה בעיקר בכדי לסגור את פער הריביות בין השקל לדולר, שנפתח לטובת האחרון למשך מספר ימים, "חשף" הנגיד את כוונותיו העתידיות שלא לתת לריבית על המטבע האמריקני "לברוח" לריבית על המטבע המקומי. ולמרות זאת, ראוי לציין, כי על אף העלאת הריבית, הפרמטרים הכלכליים המקומיים עדיין ממשיכים לתמוך בהותרת הריבית על כנה.

אך נראה, כי מי שיתן את הטון המרכזי בהחלטות הריבית הקרובות של הנגיד הם הגורמים החיצוניים ולא הפנימיים, ובעיקר מגמת הריבית בארה"ב. החלטת ה"פד" הבאה צפויה להתפרסם מספר ימים לאחר החלטת בנק ישראל, ועל פי כל התחזיות, הוא יחליט על העלאת ריבית נוספת של 0.25%.

בבית ההשקעות מיטב מעריכים, כי נגיד בנק ישראל צפוי להעלות את הריבית לחודש נובמבר, זה חודש שני ברציפות, בשיעור של 0.25% לרמה של 4.0%.

כאמור, הגורמים הכלכליים המשפיעים ממשיכים לתמוך דווקא בהותרת הריבית ללא שינוי. פרמיית הסיכון הנמוכה של ישראל אף קיבלה לאחרונה חיזוק משמעותי לאור גיוס ההון המוצלח של הממשלה באירופה – הגבוה ביותר בהיקפו הכספי בתולדות המדינה ובמרווח והריבית הנמוכים ביותר אי פעם. גם ירידה מסוימת ברמת אי הוודאות הפוליטית (לאחר נצחונו של שרון בהצבעה במרכז הליכוד), והתקוות החדשות שנוצרו סביב האפיק המדיני, אמורים להקנות בטחון בהחלטה להותיר את הריבית על כנה.

מגמת האינפלציה בפועל (עלייה של 1.9% ב-12 החודשים האחרונים) והנתונים החיוביים על פעילות הממשלה מתחילת השנה, המהווים גורמים חשובים בהחלטת הנגיד, מעידים על שמירת המשמעת הפיסקאלית, וממשיכים להצביע גם הם על תמיכה בהותרת הריבית ללא שינוי. מדד ספטמבר עלה בשיעור קל מאוד (0.1%), והיה בתוך טווח התחזיות של הכלכלנים.

גם הנתונים החיוביים על פעילות הממשלה מתחילת השנה (גרעון של שליש תוצר בלבד) והאומדנים המוקדמים האופטימיים של הלמ"ס לצמיחה של 5.1% במשק בשנת 2005 נראים כמאפשרים כר נוח לנגיד להותיר את הריבית ללא שינוי. כזכור, הנגיד, לפני כניסתו לתפקיד, הודיע כי בין המשימות העיקריות שעומדות לדעתו בפני הבנק המרכזי ב- 2005 ואילך, היא לאפשר הגדלת הצמיחה גם במחיר של עלייה מסוימת נוספת בשיעור האינפלציה (כל עוד היא בתחום היעד שבין 1% ל- 3%).

אך כאמור, הריבית בארה"ב הפכה לגורם מרכזי בהחלטת הנגיד על הריבית, והיא צפויה להמשיך ולעלות בחודשים הקרובים. למעשה, באחרונה אף נפרץ קונצנזוס האנליסטים לגבי הרמה הסופית בה יסתיים מהלך העלאת הריבית של ה"פד" והרף הועלה כלפי מעלה. הדבר בא לידי ביטוי היטב גם בהתנהגות שוק האג"ח האמריקאי, שם נרשמה עלייה חדה בתשואות לפדיון באיגרות החוב הארוכות של ממשלת ארה"ב.

המשך העלאת הריבית בארה"ב צפוי להמשיך ללחוץ על הריבית המקומית כלפי מעלה גם כן, וגורם זה, הופך, ככל הנראה, להיות הדומיננטי ביותר בשיקולי הנגיד בהחלטתו על הריבית בחודשים הבאים. חיזוק לחשיבות נקודה זו אפשר למצוא גם בהודעה האחרונה של בנק ישראל על החלטתו להעלות את הריבית, כאשר בה צויין, כי "הריבית הנומינלית לטווח קצר בארצות הברית גבוהה מזו שבישראל - ולפי ההערכות היא עשויה להמשיך ולעלות – והפער בין הריבית הדולרית לריבית השיקלית לטווח ארוך הצטמצם".

נגיד בנק ישראל אינו יכול גם להתעלם מההתעוררות האחרונה בשוק המט"ח והתחזקות הדולר מול השקל עד לרמת שיא של השנתיים האחרונות. גם לנקודה זו התייחס בנק ישראל בהודעתו האחרונה על הריבית, כשציין, כי "לאחרונה נרשם פיחות מסוים בשער החליפין של השקל מול הדולר, העלול לתרום לעלייה באינפלציה". כך שגם להמשך ההתפתחויות בשוק המט"ח הוא יצטרך לשים לב. עם זאת, ראוי לציין, שמדיניות הריבית בתפיסת בנק ישראל, לא נועדה להשפיע על שיעור הפיחות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".