מיטב: ריבית בנק ישראל תעלה מחר ב-0.25%
לאחר שמונה חודשים בהם נותרה ללא שינוי, הועלתה בסוף החודש החולף ריבית בנק ישראל ב-0.25% לרמה של 3.75%. בכך, למעשה, שם נגיד בנק ישראל קץ לספקולציות השונות של כלכלני המשק בנודע לדרך פעולתו. במהלך זה, שנעשה בעיקר בכדי לסגור את פער הריביות בין השקל לדולר, שנפתח לטובת האחרון למשך מספר ימים, "חשף" הנגיד את כוונותיו העתידיות שלא לתת לריבית על המטבע האמריקני "לברוח" לריבית על המטבע המקומי. ולמרות זאת, ראוי לציין, כי על אף העלאת הריבית, הפרמטרים הכלכליים המקומיים עדיין ממשיכים לתמוך בהותרת הריבית על כנה.
אך נראה, כי מי שיתן את הטון המרכזי בהחלטות הריבית הקרובות של הנגיד הם הגורמים החיצוניים ולא הפנימיים, ובעיקר מגמת הריבית בארה"ב. החלטת ה"פד" הבאה צפויה להתפרסם מספר ימים לאחר החלטת בנק ישראל, ועל פי כל התחזיות, הוא יחליט על העלאת ריבית נוספת של 0.25%.
בבית ההשקעות מיטב מעריכים, כי נגיד בנק ישראל צפוי להעלות את הריבית לחודש נובמבר, זה חודש שני ברציפות, בשיעור של 0.25% לרמה של 4.0%.
כאמור, הגורמים הכלכליים המשפיעים ממשיכים לתמוך דווקא בהותרת הריבית ללא שינוי. פרמיית הסיכון הנמוכה של ישראל אף קיבלה לאחרונה חיזוק משמעותי לאור גיוס ההון המוצלח של הממשלה באירופה – הגבוה ביותר בהיקפו הכספי בתולדות המדינה ובמרווח והריבית הנמוכים ביותר אי פעם. גם ירידה מסוימת ברמת אי הוודאות הפוליטית (לאחר נצחונו של שרון בהצבעה במרכז הליכוד), והתקוות החדשות שנוצרו סביב האפיק המדיני, אמורים להקנות בטחון בהחלטה להותיר את הריבית על כנה.
מגמת האינפלציה בפועל (עלייה של 1.9% ב-12 החודשים האחרונים) והנתונים החיוביים על פעילות הממשלה מתחילת השנה, המהווים גורמים חשובים בהחלטת הנגיד, מעידים על שמירת המשמעת הפיסקאלית, וממשיכים להצביע גם הם על תמיכה בהותרת הריבית ללא שינוי. מדד ספטמבר עלה בשיעור קל מאוד (0.1%), והיה בתוך טווח התחזיות של הכלכלנים.
גם הנתונים החיוביים על פעילות הממשלה מתחילת השנה (גרעון של שליש תוצר בלבד) והאומדנים המוקדמים האופטימיים של הלמ"ס לצמיחה של 5.1% במשק בשנת 2005 נראים כמאפשרים כר נוח לנגיד להותיר את הריבית ללא שינוי. כזכור, הנגיד, לפני כניסתו לתפקיד, הודיע כי בין המשימות העיקריות שעומדות לדעתו בפני הבנק המרכזי ב- 2005 ואילך, היא לאפשר הגדלת הצמיחה גם במחיר של עלייה מסוימת נוספת בשיעור האינפלציה (כל עוד היא בתחום היעד שבין 1% ל- 3%).
אך כאמור, הריבית בארה"ב הפכה לגורם מרכזי בהחלטת הנגיד על הריבית, והיא צפויה להמשיך ולעלות בחודשים הקרובים. למעשה, באחרונה אף נפרץ קונצנזוס האנליסטים לגבי הרמה הסופית בה יסתיים מהלך העלאת הריבית של ה"פד" והרף הועלה כלפי מעלה. הדבר בא לידי ביטוי היטב גם בהתנהגות שוק האג"ח האמריקאי, שם נרשמה עלייה חדה בתשואות לפדיון באיגרות החוב הארוכות של ממשלת ארה"ב.
המשך העלאת הריבית בארה"ב צפוי להמשיך ללחוץ על הריבית המקומית כלפי מעלה גם כן, וגורם זה, הופך, ככל הנראה, להיות הדומיננטי ביותר בשיקולי הנגיד בהחלטתו על הריבית בחודשים הבאים. חיזוק לחשיבות נקודה זו אפשר למצוא גם בהודעה האחרונה של בנק ישראל על החלטתו להעלות את הריבית, כאשר בה צויין, כי "הריבית הנומינלית לטווח קצר בארצות הברית גבוהה מזו שבישראל - ולפי ההערכות היא עשויה להמשיך ולעלות – והפער בין הריבית הדולרית לריבית השיקלית לטווח ארוך הצטמצם".
נגיד בנק ישראל אינו יכול גם להתעלם מההתעוררות האחרונה בשוק המט"ח והתחזקות הדולר מול השקל עד לרמת שיא של השנתיים האחרונות. גם לנקודה זו התייחס בנק ישראל בהודעתו האחרונה על הריבית, כשציין, כי "לאחרונה נרשם פיחות מסוים בשער החליפין של השקל מול הדולר, העלול לתרום לעלייה באינפלציה". כך שגם להמשך ההתפתחויות בשוק המט"ח הוא יצטרך לשים לב. עם זאת, ראוי לציין, שמדיניות הריבית בתפיסת בנק ישראל, לא נועדה להשפיע על שיעור הפיחות.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
