מיטב: ריבית בנק ישראל תעלה מחר ב-0.25%
לאחר שמונה חודשים בהם נותרה ללא שינוי, הועלתה בסוף החודש החולף ריבית בנק ישראל ב-0.25% לרמה של 3.75%. בכך, למעשה, שם נגיד בנק ישראל קץ לספקולציות השונות של כלכלני המשק בנודע לדרך פעולתו. במהלך זה, שנעשה בעיקר בכדי לסגור את פער הריביות בין השקל לדולר, שנפתח לטובת האחרון למשך מספר ימים, "חשף" הנגיד את כוונותיו העתידיות שלא לתת לריבית על המטבע האמריקני "לברוח" לריבית על המטבע המקומי. ולמרות זאת, ראוי לציין, כי על אף העלאת הריבית, הפרמטרים הכלכליים המקומיים עדיין ממשיכים לתמוך בהותרת הריבית על כנה.
אך נראה, כי מי שיתן את הטון המרכזי בהחלטות הריבית הקרובות של הנגיד הם הגורמים החיצוניים ולא הפנימיים, ובעיקר מגמת הריבית בארה"ב. החלטת ה"פד" הבאה צפויה להתפרסם מספר ימים לאחר החלטת בנק ישראל, ועל פי כל התחזיות, הוא יחליט על העלאת ריבית נוספת של 0.25%.
בבית ההשקעות מיטב מעריכים, כי נגיד בנק ישראל צפוי להעלות את הריבית לחודש נובמבר, זה חודש שני ברציפות, בשיעור של 0.25% לרמה של 4.0%.
כאמור, הגורמים הכלכליים המשפיעים ממשיכים לתמוך דווקא בהותרת הריבית ללא שינוי. פרמיית הסיכון הנמוכה של ישראל אף קיבלה לאחרונה חיזוק משמעותי לאור גיוס ההון המוצלח של הממשלה באירופה – הגבוה ביותר בהיקפו הכספי בתולדות המדינה ובמרווח והריבית הנמוכים ביותר אי פעם. גם ירידה מסוימת ברמת אי הוודאות הפוליטית (לאחר נצחונו של שרון בהצבעה במרכז הליכוד), והתקוות החדשות שנוצרו סביב האפיק המדיני, אמורים להקנות בטחון בהחלטה להותיר את הריבית על כנה.
מגמת האינפלציה בפועל (עלייה של 1.9% ב-12 החודשים האחרונים) והנתונים החיוביים על פעילות הממשלה מתחילת השנה, המהווים גורמים חשובים בהחלטת הנגיד, מעידים על שמירת המשמעת הפיסקאלית, וממשיכים להצביע גם הם על תמיכה בהותרת הריבית ללא שינוי. מדד ספטמבר עלה בשיעור קל מאוד (0.1%), והיה בתוך טווח התחזיות של הכלכלנים.
גם הנתונים החיוביים על פעילות הממשלה מתחילת השנה (גרעון של שליש תוצר בלבד) והאומדנים המוקדמים האופטימיים של הלמ"ס לצמיחה של 5.1% במשק בשנת 2005 נראים כמאפשרים כר נוח לנגיד להותיר את הריבית ללא שינוי. כזכור, הנגיד, לפני כניסתו לתפקיד, הודיע כי בין המשימות העיקריות שעומדות לדעתו בפני הבנק המרכזי ב- 2005 ואילך, היא לאפשר הגדלת הצמיחה גם במחיר של עלייה מסוימת נוספת בשיעור האינפלציה (כל עוד היא בתחום היעד שבין 1% ל- 3%).
אך כאמור, הריבית בארה"ב הפכה לגורם מרכזי בהחלטת הנגיד על הריבית, והיא צפויה להמשיך ולעלות בחודשים הקרובים. למעשה, באחרונה אף נפרץ קונצנזוס האנליסטים לגבי הרמה הסופית בה יסתיים מהלך העלאת הריבית של ה"פד" והרף הועלה כלפי מעלה. הדבר בא לידי ביטוי היטב גם בהתנהגות שוק האג"ח האמריקאי, שם נרשמה עלייה חדה בתשואות לפדיון באיגרות החוב הארוכות של ממשלת ארה"ב.
המשך העלאת הריבית בארה"ב צפוי להמשיך ללחוץ על הריבית המקומית כלפי מעלה גם כן, וגורם זה, הופך, ככל הנראה, להיות הדומיננטי ביותר בשיקולי הנגיד בהחלטתו על הריבית בחודשים הבאים. חיזוק לחשיבות נקודה זו אפשר למצוא גם בהודעה האחרונה של בנק ישראל על החלטתו להעלות את הריבית, כאשר בה צויין, כי "הריבית הנומינלית לטווח קצר בארצות הברית גבוהה מזו שבישראל - ולפי ההערכות היא עשויה להמשיך ולעלות – והפער בין הריבית הדולרית לריבית השיקלית לטווח ארוך הצטמצם".
נגיד בנק ישראל אינו יכול גם להתעלם מההתעוררות האחרונה בשוק המט"ח והתחזקות הדולר מול השקל עד לרמת שיא של השנתיים האחרונות. גם לנקודה זו התייחס בנק ישראל בהודעתו האחרונה על הריבית, כשציין, כי "לאחרונה נרשם פיחות מסוים בשער החליפין של השקל מול הדולר, העלול לתרום לעלייה באינפלציה". כך שגם להמשך ההתפתחויות בשוק המט"ח הוא יצטרך לשים לב. עם זאת, ראוי לציין, שמדיניות הריבית בתפיסת בנק ישראל, לא נועדה להשפיע על שיעור הפיחות.
בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב
הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.
ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- נשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד
הסיבה המרכזית לכך שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
