שוק המט"ח בעולם ובארץ ממתין לדו"ח התעסוקה האמריקני
הדולר נסחר בשעה זו של הבוקר בירידה קלה בת 0.08% סביב שער של 4.4792 שקל. אתמול נותר שערו היציג של המטבע האמריקני כמעט ללא כל שינוי מיום חמישי בגובה 4.483 שקל. ולעומת זאת, האירו ממשיך להתחזק גם הבוקר ובשעה זו ב-0.23% סביב שער של 5.5399 שקל, לאחר שאתמול התחזק ב-0.17% ושערו היציג נקבע בגובה 5.5273 שקל.
מחדר העסקאות של הבנק הבינ"ל נמסר, כי הדולר פתח נמוך הבוקר, כשהמשך החלשותו בעולם אל מול המטבעות העיקריים מעיבה גם על הסנטימנט כלפיו בשוק המט"ח המקומי. בבנק מספרים לנו, כי הפיגוע אתמול בשפרעם, בו רצח יהודי 4 ערבים-ישראלים אינו משפיע על השוק ועושה רושם שגם לתכנית ההתנתקות אין השפעה מהותית על הושק המקומי.
טכנית, מעדכנים אותנו בבינ"ל, רמת תמיכה קרובה לדולר מצויה בגובה 4.468 שקל. בבנק סבורים, כי אם יצליח המטבע האמריקני לפרוץ רמה זו פניו מועדות גם עד ל-4.4 שקל. רמת ההתנגדות הקרובה עבור הדולר שקל מצויה בגובה 4.495 שקל.
במחלקה הכלכלית של בנק לאומי צופים, כי רמת הסיכון והתנודתיות במסחר בשקל-דולר תישאר גבוהה בחודשים הקרובים. אך עם זאת, צפוי המטבע האמריקני לשמור על חוזקתו באופן יחסי.
העולם בעיניים של פינוטק
שרית ולדימירסקי יודעת לספר, כי נמשך מסחר בטווח צר, עם נטייה להיחלשות הדולר. המשקיעים ממתינים היום לנתוני התעסוקה של ארה"ב, אשר עשויים לשפוך אור חדש לכיוונו של הדולר. כעת נסחר הדולר סביב הרמה של 1.2350 כנגד האירו, סביב הרמה של 111.70 כנגד היין וסביב הרמה של 1.7760 כנגד הסטרלינג. אנליסטים צופים כי בחודש יולי יווספו 183 אלף משרות חדשות לשוק העבודה האמריקני. נראה, כי רק נתון גבוה יותר מ-200 אלף משרות חדשות עשוי לחזק את המטבע האמריקאי. "תחת הסביבה הנוכחית, מספר נמוך עלול לדחוף את השוק למכור דולרים", אומר שיאשי מ-Shinko SecuritieS. אנליסטים אחרים מעריכים כי הדולר עשוי להיתמך על ידי התרחבות המדיניות המוניטארית. "כלכלת ארה"ב עדיין חזקה למדי מאשר בגוש האירו", מציין ג'וניה טאנאסה, אסטרטג מטבעות ב-JPMorgan Chase. "יחד עם זאת, פער בצמיחה בלבד לא יהיה מספיק על מנת לדחוף את הדולר מעל רמותיו הנוכחיות", מוסיף האסטרטג.
זהירות המשקיעים מפני נתוני התעסוקה של ארה"ב ומידע כלכלי חיובי של גוש האירו תומכים באירו, אשר שומר על רמתו הגבוהה מזה כחודשיים כנגד הדולר. "לעת עתה, האירו עשוי להמשיך להיתמך על ידי מידע כלכלי חיובי, אולם הרמות הנוכחיות עשויות לא להישמר להרבה זמן", אומר שיאשי. בשבוע אחרון, שיעור האבטלה בגרמניה ירד בפעם הרביעית, היצע הכסף עלה ומחירי הצרכנים גם כן עלו. נתונים מעודדים אלו, מובילים חלק מהאנליסטים לחשוב כי המהלך הבא של שיעורי הריבית בגוש האירופאי יהיה דווקא כלפי מעלה.
ובמזרח. היין צנח לרמתו הנמוכה מזה כ-3 חודשים כנגד האירו וגם כנגד הדולר, עקב התנגדותו של המחוקק להצעת חוק, אשר עשוי להוביל לבחירות מזורזות. כעת נסחר המטבע היפני סביב הרמה של 111.70 כנגד הדולר וסביב הרמה 138.15 כנגד האירו. חבר הבית העליון מהמפלגה השולטת הדמוקרטית, הירופומי נאקאסונה, אמר לחברי הנהגת המפלגה כי הוא יתנגד הצעה. כמו כן, מחוקקים נוספים יצטרפו לנאקאסונה וצפויים להצביע נגד בהצבעת החוק ביום שני הקרוב. ראש ממשלת יפן, צ'וניהירו קויזומי, אמר כי דחיית ההצבעה תתפרש כאי אימון בממשלה ותוביל לבחירות מוקדמות.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
