ב-12 חודשים הקרובים תחול עלייה בביקוש לדירות
בקבוצת I.B.I מפרסמים היום ניתוח על מצב ענף הבנייה בארץ.
ההשקעות בשוק הנדל"ן בישראל, טוענים בבית ההשקעות, הן למטרות מגורים והן שלא למטרות מגורים, מצויות היום ברמה הנמוכה ביותר שלהן בשנים האחרונות. בין הרבעון הראשון של 2003 לרבעון הראשון של 2005 חלו ירידות ריאליות בהשקעה בבנייה שאינה למגורים של 25.5%, ובהשקעה בבנייה למטרות מגורים בשיעור של 10.9%.
הם ממשיכים ומציינים כי ההשקעות בענף הנדל"ן מהוות רכיב מרכזי מסך ההשקעות במשק. ברבעון הראשון של 2005, היוו ההשקעות בבנייה כ-48% מסך ההשקעה במשק לעומת 58.6% ברבעון הראשון של 2003. המשך הצמצום כיום בהשקעות, לפי I.B.I, מעיד על כך שהקבלנים לא צופים, בטווח הקרוב, התחזקות ניכרת בביקושים ויציאה מהמשבר בענ"ף.
על מנת לבדוק את הגורמים להמשך הירידה בהשקעות בחנו בבית ההשקעות את הגורמים אשר לפי דעתם משפיעים על רמת ההשקעות בענף.
גורמים המשפיעים על השקעות בנדל"ן
יחס היצע הדירות החדשות: יחס זה בודק את מלאי הדירות החדשות המוצע למכירה לעומת כמות הדירות הנמכרות בפועל. בשנים האחרונות חלה ירידה במספר הדירות החדשות המוצעות למכירה. משנת 2001 עד שנת 2005 חלה ירידה של 34% בהיצע הדירות אם כי החל משנת 2003 הולכת ומתמתנת הירידה.
בבנק ההשקעות טוענים כי עקב מלאי הדירות הנמוך המוצע למכירה כיום, במידה ויתחזקו הביקושים, ייתכן כי יווצר מצב בו עליית המחירים בענף תואץ.
כוח אדם מקצועי: ענף הנדל"ן נפגע באופן קשה יחסית ממדיניות הקשחת ההיתרים לעובדים זרים. הישראלים, לפי I.B.I, שהצטרפו לענף אינם מהווים תחליף מושלם לעובדים הזרים בשל מקצועיותם הנמוכה.
מדד תשומות הבנייה מול מחירי הדיור: שכר העבודה בענף הבינוי ירד, בשנת 2004 לעומת 2003 ב-1%, לעומת זאת עלו מחירי הברזל ומוצרי המתכת ב-42%. העלייה בחומרי הגלם גרמה להתייקרות במדד תשומות הבנייה בשיעור שנתי של 4.4% אל מול העלייה המזערית במחירי הדירות של 0.2% בלבד.
לדעת האנליסטים העלייה בתשומות הבנייה ללא שינוי במקביל במחירי הדיור הינו גורם נוסף השוחק את רווחיות הקבלנים ומהווה תמריץ שלילי למשקיעים בענף הנדל"ן.
האשראי הבנקאי לענף: החל משנת 2000 חלה מגמה עקבית בגידול החובות הבעייתיים של חברות הנדל"ן לבנקים מתוך סך האשראי לענף. הגידול ביחס החובות הבעייתיים של חברות הבנייה לבנקים, מגדיל את הסיכון של חברות הנדל"ן בעיני הבנקים. עקב הסיכון הגבוהה באשראי, מקשיחים הבנקים את התנאים לקבלת מימון לביצוע פרוייקטים של חברות.
מדד יכולת הקנייה של I.B.I: מטרת המדד הינה להעריך את יכולת הקנייה של הציבור. בחודשים האחרונים חל שיפור ביכולת הקנייה של הציבור. הגורמים העיקריים המשפיעים על השינוי הינם הירידה במחירי הדירות, הירידה בריבית למשכנתאות והעלייה בשכר הריאלי בשיעור של 1.7%. למעשה כל הגורמים המשפיעים על יכולת הקנייה של הצרכנים הראו שיפור בחודשים האחרונים.
לסיכום טוענים בבית ההשקעות ישנם מספר תמריצים שליליים בענף הנדל"ן המקשים על התאוששותו. הירידה בביקושים לדירות חדשות, העלייה המתשמכת במחירי תשומות הבנייה וההחמרה במדיניות העסקת עובדים זרים. יחד עם זאת ניתן להבחין בעלייה, בחודשים האחרונים, בכח הקנייה של הציבור אשר אמורה להביא עלייה בביקושים בחודשים הקרובים.
הגורמים שלדעת האנליסטים עוד ישפיעו על ענף הנדל"ן בחודשים הקרובים הינם מחירי הדירות, הגידול בהכנסה נטו,ההנחה בתשלום על מס רכישה הכלול בתכנית הכלכלית החדשה, מתן מענקי דיור לאזורי הפריפריה ותכנית ההתנתקות. בבית ההשקעות טוענים כי לא ניתן לחזות את האזורים הצפויים להראות שיפורים ניכרים יותר בביקושים לנדל"ן למגורים. בראייה משקית, טוענים האנליסטים, ניתן להסיק כי בהינתן שיעור הצמיחה החיובי במשק והפחתות המסים יש לצפות להמשך גידול בהכנסה הפנוייה לנפש שבעקיפין אמור להשפיע לטובה על הביקושים לנדל"ן. לדעת בית ההשקעות ב-12 חודשים הקרובים תחול עלייה בביקוש לדירות למגורים. בעקבות היצע המלאים הנמוך תחול בעקבות העלייה בביקושים גם עלייה ניכרת במחירים.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
