התישנות התביעה לתשלום חוב דמי ביטוח - הצעת חוק

ביום 16.5.2005 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק, לפיה כאשר המוסד לביטוח לאומי דורש לפרוע חוב שנוצר לפני יותר מ-7 שנים, יהיה עליו להוכיח כי כבר דרש את פירעונו של החוב בעבר. אי עמידה בנטל ההוכחה תאפשר למוסד לביטוח לאומי לדרוש אך ורק תשלום חוב שנוצר ב-7 השנים האחרונות.
עו"ד לילך דניאל |

על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995, חייב אדם לשלם חובו למוסד לביטוח לאומי בכל תקופה, בין אם עבד בה ובין אם לא.

המוסד לביטוח לאומי יכול לבוא בדרישה לפריעת חוב בכל נקודת זמן, ללא קשר לזמן צבירת החוב וללא מגבלת התישנות. בדרך כלל דרישת החוב מגיעה בתוספת ריבית פיגורים והצמדה.

ביום 16.5.2005 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - תקופת פיגורים עד שבע שנים), התשס"ה-2005.

בהצעת החוק מוצע לקבוע כי כאשר המוסד לביטוח לאומי דורש לפרוע חוב שנוצר לפני יותר מ-7 שנים, יהיה עליו להוכיח כי כבר דרש את פירעונו של החוב בעבר.

אי עמידת המוסד לביטוח לאומי בנטל ההוכחה תאפשר לו לדרוש אך ורק תשלום חוב שנוצר ב-7 השנים האחרונות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב משל המבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.