חמשת הסיבות לכל ההפסדים

אייל גורביץ, המנתח הטכני של אתר Bizportal, בוחן את אומנות המסחר בניירות הערך
אייל גורביץ |

מאיזה כיוון שלא נסתכל, מסחר בניירות ערך הוא סוג של אומנות וסוג של מדע. למעשה, כדי להיות סוחר מוצלח עליך להיות חצי אומן וחצי מדען. במהלך הדרך להשלמה המקצועית שלך, תהיה חייב להתמודד עם דרך חתחתים לא פשוטה שתציג לך מראה שלעיתים תהיה בלתי נעימה בעליל. לא אחת תביט בה ותראה את עצמך מפסיד, לעיתים בגדול. זה לא נעים ואפשר למנוע חלק לא מבוטל מההפסדים הפוקדים אותנו. תחילת הדרך לפתרון כל בעיה היא להעלות למודעות את הסיבות. אז בוא נעשה עסק: אני אעלה אותן אחת לאחת, ואתה תתמודד בהצלחה.

בחירת המניות/מדדים/מטבעות וכו'... הנכונות

מה בסך הכול רוצה המשקיע הקטן? כמוני וכמוך, לקנות מניה ולהרוויח קצת כסף. אחרים רוצים למכור בחסר. קבוצה נוספת מעוניינת במט"ח. זה לא ממש משנה. המכנה המשותף לכל הסוחרים הלא מקצועיים הוא חוסר ידע בסיסי בבחירת המניה הנכונה. איך אמורה מניה כזאת להתנהג? מה המאפיינים שלה? איך מגדירים את הכיוון ולאיזה זמן? שאלות לא קלות אבל ברות פיתרון. ראשית עלינו לבחור את המניה הנכונה למסחר. חייב להיות חוט מקשר ומאפיינים ברורים לכל מניה או נכס בו אנו מעוניינים לסחור.

גיוון

המשקיע הלא מקצועי סגור בדלת אמותיו. קונה כמה מניות בארץ. אחרים, מתוחכמים יותר, פועלים גם בחו"ל. יש כאלה שעובדים רק לטווח הארוך ואחרים מעדיפים רק את הקצר. ממש סלט. משקיע מקצועי ניחן בשתי תכונות עיקריות: הוא מכיר לא רק שוק בודד כי אם מגוון רחב של שווקים. שנית, כר הפעילות שלו אינו מסתכם בטווח זמן בודד. הוא יודע לבחור את טווח הזמן הנכון למסחר ותאמינו לי שמדובר כאן בהבדלים של עשרות אם לא מאות אחוזים בתשואה, שלא לדבר על רמת המאמץ הדרושה.

שימוש ביותר מדי פרמטרים

צרה נוספת מתרגשת ובאה בדמותה של הדעה הרווחת שככל שתגדל כמות המידע כך תעלה איכות ההחלטה. אין טעות גדולה מזו. ככל שתעלה כמות המידע כך מרוב עצים לא תראה את היער. סוחר מקצועי עושה שימוש במגוון מצומצם ומוגדר של מרכיבים בעלי איכות גבוהה המאפשרים לו להגיע במהירות וביעילות להחלטה הנכונה.

מסחר על בסיס רגשי

מרבית הטעויות מגיעות כתגובה להחלטות רגשיות. פחד מהפסד, מהחמצת מהלך, משינוי כיוון או מכל תנועה שאינה בכיוון המתוכנן עלולה להוציא את הסוחר חסר הניסיון משלוותו. גם החמדנות משחקת תפקיד נכבד במערך קבלת ההחלטות העקום של הסוחר חסר הניסיון. כך או אחרת, היות וגם אני הייתי כזה בתחילת הדרך, הרי שהרגש המרכזי אותו יש לנטרל הוא הפחד. ואיך עושים זאת? לימוד והרבה אמונה.

חיתוך הפסדים בעודם קטנים

במשחק הזה כולם טועים. למעשה, דרך אחת להסתכל על כל נושא המסחר בניירות ערך עובר דרך פריזמת הטעויות. כיצד אתה מנהל ומתמודד עם הטעויות שלך? חלקנו, או שמא נאמר רובנו, פשוט לא מסוגל. וכאן אתה יכול לראות תיקים במצב של ריקבון מתקדם עם מניות בהפסד של עשרות אחוזים. משם תהליך השיקום הוא בלתי אפשרי ואורך שנים, אם בכלל. אחרים, ברמה מקצועית גבוהה יותר, מתמודדים אחרת. הם מודים בכישלון וחותכים הפסד בעודו באיבו. לא נותנים לו לגדול לממדים מפלצתיים. אחרים, לא רק שחותכים הפסד אלא גם מבררים את מקור הטעות ותוהים על קנקנה עד תום. ולשם, אנחנו צריכים לשאוף.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

שער הדולר בשפל - האם הוא יכול לרדת מתחת ל-3 שקלים ואיך זה קשור לריבית?

שער הדולר-שקל ירד לאחרונה מתחת ל-3.17 שקלים, רף שלא נראה מאז 2021. התחזקות המטבע המקומי, שתורמת להפחתת הלחצים האינפלציוניים במשק, מעוררת הערכות שהשקל עשוי להמשיך להתחזק, אולי אפילו לכיוון שלושה שקלים לדולר. עם זאת, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל צפויה להשאיר את הריבית במפגש הקרוב ללא שינוי.

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

שער הדולר-שקל  דולר שקל רציף 0.16%  ירד אתמול ל-3.17 שקלים, רמה שלא נראתה מאז 2021, ואז עלה מעט בחזרה. הדולר חלש בעולם במחצית השנייה של השנה וזה מכוון - ארה"ב רוצה דולר חלש, זה מחזק את הייצוא שלה. אבל לא זו הסיבה העיקרית לנפילה משער של 3.647 שקלים בתחילת השנה לשער הנוכחי - איבוד ערך של כ-13%. מה שקורה בעולם מתורגם לאחוזים בודדים ביחס בין השקל-דולר. הצניחה מגיעה מסיבות מקומיות.

בראש וראשונה, החוזקה של הכלכלה המקומית, וההצלחה הגדולה במלחמה מול איראן. פרמיית הסיכון ירדה דרמטית וזה התבטא בשווקים בארץ ובשער הדולר. כמו כן, הבסיס של תנועות ההון תוך בשחיקת הדולר ביחס לשקל - יש יותר מכירות דולרים כי יש יותר ייצוא ויותר השקעות שזורמות לכאן גם בשל הפרשי הריביות - משקיעים סולידים מסיטים דולרים לישראל ומשיעים באפיק סולידי בתשואה גבוהה יותר ממקומות אחרים, אם כי כיוון הריבית כאן גם בירידה     

התחזקות המטבע המקומי מפחיתה לחצים אינפלציוניים, עם ירידה במחירי יבוא, ומעלה אפשרות להמשך עלייה בשער השקל, כשכלכלנים מסמנים את שער ה-3 שקלים לדולר. עם זאת, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל הורידה את הריבית ל-4.25% בנובמבר 2025, הפעם הראשונה מזה כמעט שנתיים, אך צפויה לשמור על זהירות במפגש ינואר 2026, עם תחזיות להורדות נוספות עד 3.5% במהלך השנה. ככל שבנק ישראל יחזיק את הריבית גבוהה ממקומות אחירם בעולם, תהיה מוטיבציה למשקיעים זרים להזרים דולרים לכאן וזה יתמוך בשחיקת הדולר. כשזה ישתנה, הזרימות בהדרגה יאטו והכיוון יתהפך. בכל מקרה, הזרמות אלו, חשובות ככל שיהיו, הם גם לא המרכיב העיקרי של השינוי בשער הדולר בחודשים ובשנה האחרונה.  

הגורמים להתחזקות השקל כוללים כאמור בעיקר שיפור ביטחוני, כמו הפסקת אש בעזה והפחתת מתיחות עם איראן, שמפחיתים סיכונים גיאופוליטיים ומעודדים השקעות זרות; המשך אקזיטים בהייטק שמכניסים לכאן כסף גדול במקביל למימוש דולרים, המשך גידול בייצוא שמומר מדולרים לשקלים. 

מעבר לכך, גורם משמעותי בהשפעה על שער הדולר הוא התנהגות המוסדיים בשוק המט"ח. כאשר תיק ההשקעות של המוסדיים בחו"ל עולה במקביל לעליות בוול סטריט הם מצמצמים את החשיפה דרך פעולות ששקולות למכירת דולרים. ההשפעות האלו יומיות וחדות ולכן יש להם אפקט גדול. כלומר, בבסיס, השקעות המוסדיים מצריכות קניית דולרים כי השוק המקומי קטן על הכספים שלנו והמוסדיים קונים מדי חודש מניות בוול סטריט, אבל זו "זרימה טבעית", ביקושים טבעיים. כאשר יש יום של עליות משמעותיות או ירידות משמעותיות, המוסדיים בהתאמה  מתקנים בשוקי הנגזרים-אופציות ובאופן ישיר את החשיפה וזה נעשה בצורה מהירה וחדה שמשפיעה על השערים. 

דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

שער הדולר בשפל - האם הוא יכול לרדת מתחת ל-3 שקלים ואיך זה קשור לריבית?

שער הדולר-שקל ירד לאחרונה מתחת ל-3.17 שקלים, רף שלא נראה מאז 2021. התחזקות המטבע המקומי, שתורמת להפחתת הלחצים האינפלציוניים במשק, מעוררת הערכות שהשקל עשוי להמשיך להתחזק, אולי אפילו לכיוון שלושה שקלים לדולר. עם זאת, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל צפויה להשאיר את הריבית במפגש הקרוב ללא שינוי.

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

שער הדולר-שקל  דולר שקל רציף 0.16%  ירד אתמול ל-3.17 שקלים, רמה שלא נראתה מאז 2021, ואז עלה מעט בחזרה. הדולר חלש בעולם במחצית השנייה של השנה וזה מכוון - ארה"ב רוצה דולר חלש, זה מחזק את הייצוא שלה. אבל לא זו הסיבה העיקרית לנפילה משער של 3.647 שקלים בתחילת השנה לשער הנוכחי - איבוד ערך של כ-13%. מה שקורה בעולם מתורגם לאחוזים בודדים ביחס בין השקל-דולר. הצניחה מגיעה מסיבות מקומיות.

בראש וראשונה, החוזקה של הכלכלה המקומית, וההצלחה הגדולה במלחמה מול איראן. פרמיית הסיכון ירדה דרמטית וזה התבטא בשווקים בארץ ובשער הדולר. כמו כן, הבסיס של תנועות ההון תוך בשחיקת הדולר ביחס לשקל - יש יותר מכירות דולרים כי יש יותר ייצוא ויותר השקעות שזורמות לכאן גם בשל הפרשי הריביות - משקיעים סולידים מסיטים דולרים לישראל ומשיעים באפיק סולידי בתשואה גבוהה יותר ממקומות אחרים, אם כי כיוון הריבית כאן גם בירידה     

התחזקות המטבע המקומי מפחיתה לחצים אינפלציוניים, עם ירידה במחירי יבוא, ומעלה אפשרות להמשך עלייה בשער השקל, כשכלכלנים מסמנים את שער ה-3 שקלים לדולר. עם זאת, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל הורידה את הריבית ל-4.25% בנובמבר 2025, הפעם הראשונה מזה כמעט שנתיים, אך צפויה לשמור על זהירות במפגש ינואר 2026, עם תחזיות להורדות נוספות עד 3.5% במהלך השנה. ככל שבנק ישראל יחזיק את הריבית גבוהה ממקומות אחירם בעולם, תהיה מוטיבציה למשקיעים זרים להזרים דולרים לכאן וזה יתמוך בשחיקת הדולר. כשזה ישתנה, הזרימות בהדרגה יאטו והכיוון יתהפך. בכל מקרה, הזרמות אלו, חשובות ככל שיהיו, הם גם לא המרכיב העיקרי של השינוי בשער הדולר בחודשים ובשנה האחרונה.  

הגורמים להתחזקות השקל כוללים כאמור בעיקר שיפור ביטחוני, כמו הפסקת אש בעזה והפחתת מתיחות עם איראן, שמפחיתים סיכונים גיאופוליטיים ומעודדים השקעות זרות; המשך אקזיטים בהייטק שמכניסים לכאן כסף גדול במקביל למימוש דולרים, המשך גידול בייצוא שמומר מדולרים לשקלים. 

מעבר לכך, גורם משמעותי בהשפעה על שער הדולר הוא התנהגות המוסדיים בשוק המט"ח. כאשר תיק ההשקעות של המוסדיים בחו"ל עולה במקביל לעליות בוול סטריט הם מצמצמים את החשיפה דרך פעולות ששקולות למכירת דולרים. ההשפעות האלו יומיות וחדות ולכן יש להם אפקט גדול. כלומר, בבסיס, השקעות המוסדיים מצריכות קניית דולרים כי השוק המקומי קטן על הכספים שלנו והמוסדיים קונים מדי חודש מניות בוול סטריט, אבל זו "זרימה טבעית", ביקושים טבעיים. כאשר יש יום של עליות משמעותיות או ירידות משמעותיות, המוסדיים בהתאמה  מתקנים בשוקי הנגזרים-אופציות ובאופן ישיר את החשיפה וזה נעשה בצורה מהירה וחדה שמשפיעה על השערים.