נדל"ן נדלן דיור דירות בניין, בנייה
צילום: דוד פרימן

כאילו אין משבר כלכלי - עליה של 6% בלקיחת משכנתאות חדשות בינואר

הציבור ממשיך להסתער על שוק הנדל"ן ולקח בחודש שעבר משכנתאות בהיקף של כ-6.44 מיליארד שקלים. מדובר בהמשך מגמת העלייה ובקצב שנתי של כ-77.3 מיליארד שקל. המשכנתא הממוצעת: כ-800 אלף שקל

נתנאל אריאל | (12)
נושאים בכתבה משכנתא

משבר כלכלי? ציבור נוטלי המשכנתאות לא שמעו על כך: היקפי לקיחת המשכנתאות ממשיכים לשבור שיאים, והציבור מסתער על שוק הנדל"ן. מנתוני בנק ישראל שמתפרסמים כעת עולה כי בחודש ינואר 2021 לקח הציבור משכנתאות חדשות בהיקף של כ-6.44 מיליארד שקלים, עלייה של כ-6% ביחס לחודש ינואר בשנה שעברה, אז נטל הציבור כ-6.07 מיליארד שקל.

המשכנתא הממוצעת בחודש ינואר עמדה על סכום של כ-799.2 אלף שקל, עלייה של כ-2.5% ביחס לשנה שעברה. מספר נוטלי המשכנתאות עמד בינואר על כ-8.6 אלף.

אמנם מדובר בירידה של כ-22% ביחס לחודש דצמבר האחרון, אז לקח הציבור כ-8.3 מיליארד שקל אך דצמבר ידוע כחודש עם ביקושים גבוהים שאינו מייצג את כל השנה. בפועל מדובר בהמשך מגמת העלייה בנטילת משכנתאות חדשות ע"י הציבור ובקצב שנתי של כ-77.3 מיליארד שקל.

ממוצע נטילת המשכנתאות החודשי הרב שנתי מאז שנת 2011 עומד על כ-4.8 מיליארד שקלים בחודש, והממוצע בשנתיים האחרונות עמד על כ-6.07 מיליארד שקלים בחודש - כך שגם ביחס לממוצעים הציבור ממשיך להגדיל את נטילת המשכנתאות, ואיתו כמובן - את הסיכון האישי שלו כלווה. אגב, שיא נטילת המשכנתאות לחודש בודד שייך דווקא ל"חודש הקורונה" - מרץ 2020, אז נטל הציבור שיא כל הזמנים של כ-8.6 מיליארד שקל. 

בשנה הקרובה ההערכות בשוק הן כי היקף המשכנתאות צפוי להמשיך לעלות בעקבות עלייה בביקושים לאור הסרת ההגבלה של בנק ישראל על רכיב הפריים, על אף שהבנקים העלו את גובה הריביות ולמעשה ניטרלו את ההוזלה החודשית שהבנק ניסה לאפשר לציבור.

בשנה שעברה נטל הציבור משכנתאות בהיקף של 78.1 מיליארד שקל

נזכיר כי ב-2020 כולה נטל הציבור משכנתאות בהיקף של 78.1 מיליארד שקל, גבוה מהערכה מוקדמת להיקף של 76 מיליארד שקל, וזאת בעקבות גידול של כ-15% בלקיחת משכנתאות בחודש דצמבר ביחס לחודש נובמבר. לאורך שנת 2020 נלקחו כ-100 אלף משכנתאות, ובחישוב שנתי גובה המשכנתא הממוצעת עומד על 779 אלף שקל, עלייה של 11% לעומת שנת 2019, אז עמד גובה המשכנתא הממוצעת על כ-704 אלף שקל.

בהשוואה לדצמבר 2019, גם כן מבחינה מספרית, ניתן לראות שמדובר בנתון דומה של נוטלי הלוואה לצרכי דיור: בדצמבר האחרון היו כ-10,103 הלוואות שכאלה, ואילו שנה קודם לכן 10,075. כזכור, היו אלה אז ימי טרום קורונה, ובטרם נודע על תכנית המשך למחיר למשתכן.

בזמנו היקף המשכנתאות עמד על 7.1 מיליארד שקל, מה שמשקף סכום ממוצע להלוואה של 710 אלף שקל, נמוך ב-13% לעומת 818 אלף שקל בדצמבר האחרון. עוד מעניין לראות את ההבדלים ביחס בין גובה המשכנתא לגובה הדירה הנרכשת: בעוד שלפני שנה 36% מהסכומים שנלקחו היה עבור הלוואות בגובה 65-70% ממחיר הנכס, בדצמבר האחרון הנתון הגיע ל-40%.

קיראו עוד ב"צרכנות פיננסית"

עוד עלייה נרשמה במחזורי המשכנתאות בבנקים אחרים: 955 הלוואות שכאלה ניתנו בדצמבר האחרון (נתון שיא) שהן כ-10% ממספר המשכנתאות הכולל שניתנו בחודש זה. הסבר אפשרי לקחת הוא שינויים ביכולת ההחזר של הלווים עקב השפעות משבר הקורונה. הדבר יכול ללמד גם על התחזקות המודעות הצרכנית של נוטלי המשכנתאות, שחיפשו אלטרנטיבות לתנאי ההלוואה הקיימת שלהם אצל בנקים מתחרים.

כמו כן הנתונים מצביעים על המשך חזרת המשקיעים לשוק הדיור, בין היתר עקב הפחתת המס על רכישת דירה להשקעה. כך, בדצמבר 2020 ניתנו 1,380 הלוואות למשקיעים, לעומת 1,220 בנובמבר. השיא האחרון מבחינה זו היה בדיוק בדצמבר שנה קודם לכן, אז מספר המשכנתאות שלקחו משקיעים עמד על 1,421, וזאת טרם הפחתת המס, אם כן.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    גיל 02/03/2021 23:24
    הגב לתגובה זו
    משקי בית קורסים וממשכנים את הבית לכיסוי חובות = אין משבר כלכלי.
  • 7.
    שמואל 25/02/2021 16:05
    הגב לתגובה זו
    רוב ההלוואות הן לא לרכישת דירות. הן הלוואות משכנתא לכיסוי חובות ממשבר הקורונה על חשבון הגדלת המשכנא.
  • 6.
    רועה חשבון 24/02/2021 21:00
    הגב לתגובה זו
    היום נסעתי בחיפה וראיתי שבכל בית שני יש דירה למכירה אז מה אתם מפמפמים את השוק? המשקיעים בורחים משוק השכירות בעיקבות תשואות אפסיות עד הפסד .
  • 5.
    ESPANIA 24/02/2021 17:39
    הגב לתגובה זו
    כל מי שיש לו שכל שיברח מפה ומהר אני כבר בדרך לספרד, חפשו אותי בקוסטה בלנקה בוילה עם הבריכה שלי שקניתי במחיר של בלוק בצפון. מזל שיש דרכון פורטוגלי, מדינה של פראיירים תמשיכו לממן את האוכלי חינם.
  • אל תחזור בבקשה! (ל"ת)
    דוד 24/02/2021 19:34
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דירות"א 24/02/2021 17:17
    הגב לתגובה זו
    כל בעל נכס הלוקח הלוואה מהבנק ובתמורה משעבד את דירתו ירשם כנוטל משכנתא ולכן זו תופיע בנסח הטאבו
  • קורא 25/02/2021 12:36
    הגב לתגובה זו
    מדווח כאילו הוא רכש דירה?
  • 3.
    מייק1 24/02/2021 15:15
    הגב לתגובה זו
    זה הזמן להשקיע בבניה למגורים כמו אפריקה מגורים, דמרי וכו'.
  • 2.
    8 24/02/2021 14:16
    הגב לתגובה זו
    ברור שהם יעלו. אם מונעים שיווק ובניה, אז יעלו. אם היו מונעים אפייה של לחמים, אז הלחם היה מתייקר. הכל מכוון על ידי השמאלן הסוציאליסט החזירי נתניהו.
  • אז הכלכלה פורחת.מה רע? (ל"ת)
    רוי 24/02/2021 17:55
    הגב לתגובה זו
  • בני 24/02/2021 15:23
    הגב לתגובה זו
    אולי רק בנט מביא איתו חזון אמיתי לא פרוגרסיבי שאפשר ליישם באמת.
  • 1.
    עליה של 600 % 24/02/2021 14:07
    הגב לתגובה זו
    משכנתא לטובת הלוואות למצב הקטסטרופלי שנכנסו משקי הבית בישראל
הלוואות
צילום: FREEPIK

לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם

מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות 

ענת גלעד |
נושאים בכתבה הלוואות עמלות


בעת בחינת הצעה למימון, הנתון הראשון שאליו העין נמשכת הוא הריבית הנקובה. עם זאת, בעולם ההלוואות ובמיוחד בתחום החוץ בנקאי, הריבית היא רק מרכיב אחד במשוואה. כדי להבין כמה ההלוואה שתכננתם לקחת עולה לכם באמת, יש להכיר את המנגנונים השקופים שמייקרים את העסקה, ואת המדדים שמאפשרים השוואה אמיתית בין הצעות שונות. 


העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק

המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025), 

בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.


מלכודת המדד

עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.

לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.

הלוואות
צילום: FREEPIK

לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם

מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות 

ענת גלעד |
נושאים בכתבה הלוואות עמלות


בעת בחינת הצעה למימון, הנתון הראשון שאליו העין נמשכת הוא הריבית הנקובה. עם זאת, בעולם ההלוואות ובמיוחד בתחום החוץ בנקאי, הריבית היא רק מרכיב אחד במשוואה. כדי להבין כמה ההלוואה שתכננתם לקחת עולה לכם באמת, יש להכיר את המנגנונים השקופים שמייקרים את העסקה, ואת המדדים שמאפשרים השוואה אמיתית בין הצעות שונות. 


העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק

המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025), 

בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.


מלכודת המדד

עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.

לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.