מיקי זוהר ארנון בר דוד ורמי בזה
צילום: דוברות ההסתדרות

לראשונה: הוגשה הצעת חוק להקמת רשת ביטחון לעצמאים בזמן חירום

לפי לשון ההצעה, מגפה, מלחמה, אסון טבע ועוד יוגדרו כאירוע חירום; עצמאי שהכנסתו נפגעה, לרבות שכיר בעל שליטה, עוסק פטור ופרילנסר יוכל לבחור פיצוי מבין שלושה מסלולים
איתי פת-יה | (2)
נושאים בכתבה עצמאיים

הצעת חוק ראשונה להקמת רשת ביטחון לעצמאים בזמן חירום הנוחה היום בכנסת. מגיש ההצעה, יו"ר הקואליציה וח"כ הכנסת מהליכוד מיקי זוהר הגיש מוקדם יותר את הצעת החוק שגובשה ביוזמת יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד ובשיתוף פעולה של האחרונים עם פורום העצמאים בהסתדרות, בראשות רמי בז'ה.

 

על פי ההצעה, הגדרתו של אירוע חירום כוללת מלחמה, אסון טבע, שיטפון, מגפה או רעידת אדמה, שמשבשים את שגרת החיים או את הפעילות הכלכלית. רשת הביטחון תוענק לעצמאים שהכנסתם נפגעה, בהם שכיר בעל שליטה, עוסק פטור, עוסק מורשה, בעל עניין ופרילנסרים. הצעת החוק נועדה להעניק רשת ביטחון לעצמאים באירועי חירום במטרה לאפשר להם קיום בכבוד, ולמנוע את סגירתו הקבועה של העסק.

 

עצמאי שניזוק יוכל לבחור פיצוי מבין שלושה מסלולים: מסלול שכר עבודה, מסלול מחזורים ומסלול הוצאות, בדומה למסלולים שנקבעו בפיצוי שניתן לעסקים עקב הפסד או מניעת רווח במבצע "צוק איתן" ב-2014. תקופת הפיצוי תוגדר כתקופת אירוע החירום או התקופה שבה הופעלו סמכויות חירום.

 

את ההכרזה על אירוע החירום תבצע הממשלה עד ה-5 בחודש העוקב לתחילתו. אם הממשלה לא תעשה כן, ועדת הכלכלה בכנסת תהיה רשאית להכריע בעניין. הפיצוי על החודש הראשון ישולם בתוך 15 יום ממועד הכרזת אירוע החירום. עד למועד תשלום הפיצוי, העצמאי יהיה זכאי לדמי קיום מינימליים בגובה הכנסתו הממוצעת, כפי שדווחה למוסד לביטוח לאומי בשלושת החודשים שקדמו לאירוע החירום, אך לא פחות משכר המינימום.

יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד: "זה יום היסטורי, ואני רוצה להודות לח"כ מיקי זוהר ולפורום העצמאים על שיתוף הפעולה בהכנת הצעת החוק החשובה הזו. ציבור העצמאים אינו שונה מציבור השכירים וגם לו מגיע ביטחון סוציאלי. בתקופת החירום הזו והמשבר העמוק שבו אנחנו נמצאים, העצמאים שנפגעו כלכלית לא צריכים לצאת להפגין או להקים אוהלים כדי לקבל את מה שמגיע להם. חובתנו המוסרית והאזרחית לדאוג לאוכלוסיית העצמאים. במדינת ישראל אין ילדים חורגים, ואזרחים צריכים להיות שווי זכויות".

יו"ר הקואליציה, ח"כ מיקי זוהר: "לאחר שבשבוע שעבר הגשתי את הצעת החוק לדמי אבטלה לעצמאים, הצעת חוק זו היא סגירת מעגל והשלמת המשימה של כולנו למנוע את המשבר הבא. הצעת חוק 'רשת ביטחון לעצמאים' תמנע כאוס מיותר כפי שחווינו במשבר הקורונה. בעקבות השותפות האמיצה שנוצרה ביני ליו״ר ההסתדרות ארנון בר-דוד ועבודתנו המשותפת ביחד עם פורום העצמאים בהסתדרות, הצלחנו לקדם את הצעות החוק הכה חשובות לציבור העצמאים והעסקים הקטנים במדינת ישראל".

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בדרך אליכם (ל"ת)
    כלכלת בחירות 08/12/2020 01:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קרלוס 07/12/2020 17:26
    הגב לתגובה זו
    אל תתנו למרוקאי הקטן לעבוד עליכם יחד עם הסוחרים ממחנה יודה והתקווה תזכרו בקלפי טוב טוב-מי דפק אתכם-והעדיף לדאוג למשפחתו.
הלוואות
צילום: FREEPIK

לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם

מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות 

ענת גלעד |
נושאים בכתבה הלוואות עמלות


בעת בחינת הצעה למימון, הנתון הראשון שאליו העין נמשכת הוא הריבית הנקובה. עם זאת, בעולם ההלוואות ובמיוחד בתחום החוץ בנקאי, הריבית היא רק מרכיב אחד במשוואה. כדי להבין כמה ההלוואה שתכננתם לקחת עולה לכם באמת, יש להכיר את המנגנונים השקופים שמייקרים את העסקה, ואת המדדים שמאפשרים השוואה אמיתית בין הצעות שונות. 


העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק

המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025), 

בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.


מלכודת המדד

עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.

לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.