תעשיית הקרנות: פדיונות של 2.5 מיליארד שקל בחצי הראשון של פברואר
בהלת וירוס הקורונה, הגיעה גם לתעשיית הקרנות, בסיכום חציו הראשון של פברואר הקרנות המסורתיות (אקטיביות ופסיביות), עברו לפדיונות של כ-2.5 מיליארד שקל. כך עולה, מסקירה שמפרסם מורן צביק מבית ההשקעות מיטב דש, כך רק ביום יחיד (3/2) נפדו מיליארד שקל מהקרנות האקטיביות המסורתיות.
בתוך כך, התעשייה האקטיבית המסורתית (ללא כספיות) רושמת פדיונות מתחילת חודש פברואר בסכום של כ-1.18 מיליארד שקל. התעשייה הפסיבית (קרנות מחקות + קרנות סל) רשמה פדיונות של כ-1.3 מיליארד שקל, קרנות הסל רשמו פדיון גדול מאוד החודש, של כ-1.42 מיליארד שקל. מנגד, הקרנות המחקות רשמו גיוס של כ-55 מיליון שקל. בתוך כך, הקרנות הכספיות גייסו סכום של כ-795 מיליון שקל.
התעשייה האקטיבית - פדיונות בכל הקטגוריות
הקטגוריה שהציגה את הפדיון הגדול ביותר מתחילת חודש פברואר הייתה קטגוריית אג"ח כללי. מתחילת החודש יציאת הכספים ממנה הסתכמה בכ-605 מיליון שקל. הקטגוריה, הגדולה בתעשייה, הובילה את הגיוסים בינואר 2020 ובשנת 2019 כולה.
אחרי שעלו בקצב הגיוסים בתחילת השנה, הקרנות המנוהלות מנייתיות (כולל הגמישות) עוברות לפדיונות, בסכום של כ-385 מיליון, על אף ששוקי המניות רשמו תשואות חיוביות נאות בסיכום חצי חודשי.
- נובמבר: תשואה של 4.4% בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות
- חודש יולי: תשואה ממוצעת של 2.2% בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר שרשמו גיוס חיובי שלושה חודשים ברציפות, גם קרנות אג"ח חברות, עברו לפדיונות הנאמדים בכ-155 מיליון שקל. גם קרנות אג"ח מדינה פותחות את חודש פברואר בפדיונות קטנים של כ-70 מיליון שקל.
על אף עליות באפיקי ההשקעה המרכזיים, 1.5 מיליארד שקל יצאו מהתעשייה
חציו הראשון של חודש פברואר הסתיים במגמה חיובית באפיקי ההשקעה המרכזיים. בעולם: מדד S&P500 עלה ב-2.75%, מדד הנאסד"ק רשם עלייה של כ-4.45%. ה-DAX הגרמני עלה גם הוא ב-4.45%, והניקיי היפני רשם עלייה בכ-2.55%. מדדי ת"א 35 ות"א 125 רשמו בסיכום חצי חודשי תשואה חיובית של עד כ-2.3%. בשוק האג"ח הקונצרני המקומי, מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו החודש תשואה חיובית של עד 0.6%, ובשוק האג"ח הממשלתי המקומי, מדד ממשלתי כללי רשם החודש עלייה של 0.7%.
במונחים של תעשיית קרנות הנאמנות כולה, קרנות מסורתיות אקטיביות, קרנות נאמנות פסיביות: מחקות וקרנות סל, וכן הקטגוריה של קרנות כספיות, נכון לאמצע פברואר, יציאת הכספים מהתעשייה הסתכמה בכ-1.75 מיליארד שקל.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- האינפלציה תישאר, כך תקחו אותה בחשבון בתכנון הכלכלי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תקרות ההפקדה ל-2025: השינויים רבים
עם זאת, נתון כולל זה משקף מגמות חזקות, שונות, ולעתים אף סותרות, בתוך התעשייה. הוא משקף כניסה של כ-795 מיליון שקל לקרנות הכספיות, ומנגד יציאת כספים בסך של כ-2.545 מיליארד שקל מהקרנות המסורתיות. סכום זה נחלק בין הקרנות האקטיביות-המנוהלות שפדו כ-1.18 מיליארד שקל, והקרנות הפסיביות שפדו יחד סכום של כ-1.365 מיליארד שקל, תוך הבדל ניכר בין הקרנות המחקות שרשמו גיוס של כ-55 מיליון שקל לבין קרנות הסל שפדו סכום גדול של כ-1.42 מיליארד שקל.
ההסבר לפדיון הגדול מאוד בקרנות הסל לא נעוץ בהכרח בהשלכות וירוס הקורונה, וחלקו לפחות נובע, ככל הנראה, מאילוץ רגולטורי.
זליגת כספים לאפיקים הסולידיים
ברמת התעשייה האקטיבית ובחתך של קטגוריות השקעה, שתי הקטגוריות היחידות שגייסו היו השקליות, 20 מיליון שקל, וקרנות אג"ח חו"ל, 15 מיליון שקל. לעומת זאת, פדיונות כבדים נרשמו בקרנות אג"ח כללי: 605 מיליון שקל, מניות: 385 מיליון שקל ואג"ח חברות, 155 מיליון שקל.
ברמת התעשייה הפסיבית ובחתך של קטגוריות השקעה, הקרנות המתמחות במניות, פתחו את החודש בפדיונות חדים, הנאמדים בסכום של כ-1.49 מיליארד שקל. היא גם הקטגוריה הגדולה ביותר בתעשייה זו עם 80.6 מיליארד שקל, ומהווה כ-59% מהתעשייה הפסיבית כולה. בתוך הקטגוריה, נרשם הבדל גדול מאוד בין הקרנות שמתמחות במניות בישראל, שפדו כ-45 מיליון שקל, לבין הקרנות המתמחות במניות בחו"ל שפדו כ-1.4 מיליארד שקל. כמו כן, נרשם הבדל גדול נוסף בתוך הקטגוריה המנייתית בין הקרנות המחקות שרשמו גיוס של כ-25 מיליון שקל לבין קרנות הסל שפדו סכום גבוה מאוד של כ-1.5 מיליארד שקל.
קרנות אג"ח מדינה הצליחו לגייס כ-75 מיליון שקל. קבוצת קרנות אג"ח כללי, שהיא מאוד קטנה בתעשייה הפסיבית, (בתעשייה האקטיבית היא הקטגוריה הגדולה ביותר) פדו סכום קטן של כ-5 מיליון שקל. קרנות אג"ח חברות שהיו המגייסות הגדולות בשנת 2019, רשמו מתחילת החודש גיוס קטן של כ-30 מיליון שקל (מחקות + קרנות סל).
תעשיית הקרנות הכספיות נהנתה מכניסת כספים, פרי החששות שעדיין קיימים בקרב ציבור המשקיעים והרצון להמתין עם החלטות גדולות יותר. הקרנות הכספיות השקליות גייסו כ מיליון שקל, הקרנות הכספיות גייסו מתחילת החודש כ-795 מיליון שקל.
נכון ל-13 לפברואר, היקף נכסי תעשיית הקרנות עומד על 355.9 מיליארד שקל. התעשייה אקטיבית, נמצאים 221.5 מיליארד שקל, מהם 190.6 מיליארד שקל בקרנות מסורתיות, ו-30.9 מיליארד שקל בקרנות כספיות. בתעשייה הפסיבית, 134.4 מיליארד שקל, מהם 91.5 מיליארד שקל, בקרנות סל ו-42.9 בקרנות מחקות.
כסףהאינפלציה תישאר, כך תקחו אותה בחשבון בתכנון הכלכלי
הטבות מס, שיעור חיסכון ופיזור: האינפלציה כאן כדי להישאר, וצריך לקחת אותה בחשבון בהשקעות ההון המשפחתי
לאחר עשור בו האינפלציה היתה זיכרון רחוק, חמש השנים הרי שהיום ברור שהיא כאן כדי להישאר. אחרי מגפת הקורונה, ההתאוששות הכלכלית המהירה, שיבושי שרשראות האספקה והמלחמות שפרצו באירופה ובמזרח התיכון – העולם נכנס לעידן חדש: כזה שבו מחירים עולים באופן עקבי, ועלויות הייצור גבוהות. לאלו התווספו גם המכסים בעקבות מלחמת הסחר, והשכר לא מדביק את הקצב.
בישראל, מדד המחירים לצרכן אמנם נראה מתון ביחס לעולם, קצב שנתי של 2.5%, המדדים בפועל מצביעים על מגמה של עליות מתמשכות בשכר הדירה ובמזון.
העשור הנוכחי נפתח שינוי גדול מאוד במדיניות המוניטרית: לאחר שנים של ריביות אפסיות, הבנקים המרכזיים העלו את הריבית בקצב חד, כדי לבלום את האינפלציה אך למרות העלאות הריבית, המחירים המשיכו לעלות. במילים אחרות: גם אם המדדים מתמתנים זמנית, הכוחות שמניעים את האינפלציה לא נעלמו.
המשמעות למשקיע: החיסכון נשחק, ההשקעות חייבות לעבוד
בעידן של אינפלציה מתמשכת, הכסף בבנק מאבד מערכו מדי שנה. אם הריבית על פיקדון עומדת על 3%, והאינפלציה היא 4%, הרי שהתשואה הריאלית היא שלילית. כלומר, החיסכון נשחק. זו הסיבה שמשקיעים בכל העולם מחפשים אלטרנטיבות: נכסים ריאליים, שוק המניות, קרנות צמודות מדד, ופתרונות אלטרנטיביים כמו תשתיות ונדל"ן.
- תכנון פיננסי למשפחה: בין גידור סיכונים ללקיחת סיכונים מחושבת
- תכנון פרישה ותכנון פיננסי: הדרך לעתיד יציב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האסטרטגיה הפיננסית בעידן כזה דורשת איזון חדש בין השקעה בנכסים ששומרים על ערכם, כמו השקעה בנדל"ן, סחורות וזהב, לבין נכסי סיכון.
