אור ירוק לחוק שירות מידע פיננסי
צילום: אתר הממשלה - רשות שוק ההון

פורסם הדו"ח הראשון מאז כניסתו של החוק - שירותי מידע פיננסי; מה הממצאים?

לפי החוק, אשר נחקק ב2022 - חברות פינטק יעזרו לצרכנים להבין טוב יותר את מצבם הכספי ויציעו להם כיצד הם יכולים לשפר ולמקסם את כספם. היום פורסם הדו"ח הראשון מאז והנתונים מראים תמונה מעניינת

הרצי אהרון |


רשות ניירות ערך מפרסמת לראשונה דו"ח מקיף על פעילותן של חברות נותנות שירותי מידע פיננסי, אשר פועלות מכוח החוק. כזכור, החוק נכנס לתוקף בשנת 2022 והיום הוא חושף כי נכון לסוף נובמבר 2024, פועלות בישראל 19 חברות המשרתות כ- 156 אלף לקוחות, בהם יחידים ותאגידים. ומה שניתן לראות עוד מהנתונים בדו"ח הוא את הריכוזיות גבוהה בענף - כאשר 90% מהלקוחות אשר משתמשים בשירות זה - נמצאים אצל חמש חברות בלבד.



90% מכלל הלקוחות אצל 5 חברות בלבד
90% מכלל הלקוחות אצל 5 חברות בלבד - קרדיט: רשות ניירות ערך



ChatGPדגכ

הדו"ח מצביע על מגמות צמיחה משמעותיות בתחום: בחודשים יוני-נובמבר 2024 נוספו כ-25 אלף לקוחות, עם ממוצע של כ- 4,900 לקוחות חדשים בחודש, רובם (כ-85%) בעלי חשבונות יחידים. 


לצד זאת, נחשפים פערים בין סוגי הלקוחות: בעוד 99.2% מבעלי החשבונות היחידים מחוברים באמצעות ממשקי API מתקדמים, רק 1.2% מלקוחות התאגידים משתמשים בטכנולוגיה זו, כאשר הרוב המכריע (96.7%) נסמך עדיין על טכנולוגיות ישנות יותר.




חוק שירות מידע פיננסי - למה הוא חוקק?

החוק - שנחקק כבר בשנת 2022 ועל כך הסברנו בהרחבה, גורם לכך שחברות פינטק אשר מספקות שירותי מידע פיננסי, ואשר קיבלו רישיון מרשות ניירות ערך, יוכלו להציע לציבור הצעות ערך הנוגעות למידע הפיננסי של הלקוחות.  הצרכנים יכולים, בפעם הראשונה, לקבל מידע השוואתי עדכני ופרקטי, הנשען על נתוני אמת של הנכסים הפיננסיים שלהם (חשבון עובר ושב, כרטיס אשראי וכו').


בנוסף, הצרכנים יוכלו לקבל הצעות לשיפור ההתנהלות הפיננסית שלהם על סמך ריכוז מידע אישי וניתוחו בידי הטכנולוגיות המתקדמות שמציעות חברות הפינטק.


בזמן החקיקה ובשנים שקדמו לה - דיברו על החוק כ'בשורה החדשה לצרכן' וחשבו שזה מה שיציל את הציבור שלא יודע איך לנהל את כספו ביעילות. אבל, עם שנתיים וחצי שעברו מאז, אנו רואים שככל הנראה לא היה מדובר בכזאת בשורה אלא במוצר שיכול לעזור ויש לו הרבה פוטנציאל כרעיון, אבל בפועל לא רואים פה מהפך דרמטי כמו ששיערו בזמנו.

קיראו עוד ב"צרכנות פיננסית"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כסףכסף

האינפלציה תישאר, כך תקחו אותה בחשבון בתכנון הכלכלי

הטבות מס, שיעור חיסכון ופיזור: האינפלציה כאן כדי להישאר, וצריך לקחת אותה בחשבון בהשקעות ההון המשפחתי

זיו וולף |
נושאים בכתבה תכנון פיננסי

לאחר עשור בו האינפלציה היתה זיכרון רחוק, חמש השנים  הרי שהיום ברור שהיא כאן כדי להישאר. אחרי מגפת הקורונה, ההתאוששות הכלכלית המהירה, שיבושי שרשראות האספקה והמלחמות שפרצו באירופה ובמזרח התיכון – העולם נכנס לעידן חדש: כזה שבו מחירים עולים באופן עקבי, ועלויות הייצור גבוהות. לאלו התווספו גם המכסים בעקבות מלחמת הסחר, והשכר לא מדביק את הקצב.

בישראל, מדד המחירים לצרכן אמנם נראה מתון ביחס לעולם, קצב שנתי של 2.5%, המדדים בפועל מצביעים על מגמה של עליות מתמשכות בשכר הדירה ובמזון.

העשור הנוכחי נפתח שינוי גדול מאוד במדיניות המוניטרית: לאחר שנים של ריביות אפסיות, הבנקים המרכזיים העלו את הריבית בקצב חד, כדי לבלום את האינפלציה אך למרות העלאות הריבית, המחירים המשיכו לעלות. במילים אחרות: גם אם המדדים מתמתנים זמנית, הכוחות שמניעים את האינפלציה לא נעלמו. 

המשמעות למשקיע: החיסכון נשחק, ההשקעות חייבות לעבוד

בעידן של אינפלציה מתמשכת, הכסף בבנק מאבד מערכו מדי שנה. אם הריבית על פיקדון עומדת על 3%, והאינפלציה היא 4%, הרי שהתשואה הריאלית היא שלילית. כלומר, החיסכון נשחק. זו הסיבה שמשקיעים בכל העולם מחפשים אלטרנטיבות: נכסים ריאליים, שוק המניות, קרנות צמודות מדד, ופתרונות אלטרנטיביים כמו תשתיות ונדל"ן.

האסטרטגיה הפיננסית בעידן כזה דורשת איזון חדש בין השקעה בנכסים ששומרים על ערכם, כמו השקעה בנדל"ן, סחורות וזהב, לבין נכסי סיכון.