ביהמ"ש דחה את עתירת שותפות תמר נגד חוזה חברת החשמל ולוויתן
שופט ביהמ"ש המחוזי בתל אביב ארז יקואל דחה היום את העתירה שהוגשה על ידי שותפות הגז תמר נגד חוזה הגז החדש שנחתם בין שותפות לוויתן וחברת החשמל.
נזכיר כי השותפות בפרויקט "תמר", ובראשן ישראמקו יהש -0.2% ותמר פטרוליום 0.87% , לא הרימו ידיים לאחר פרסום חברת החשמל כי שותפות לוויתן זכו במרכז לרכישת גז קצר טווח ופעלו לטרפד את הזכיה, בין היתר, בטענה כי על חברת החשמל לפצל את הזכיה בין שתי השותפויות שכן השיקול העיקרי לזכיה הינו המחיר שהיה זהה.
"השיקול העיקרי שלנגד עיני חברת החשמל היה המחיר הנמוך ביותר. שני המאגרים, המצויים בבעלויות חלקיות צולבות, הגישו לחברת החשמל הצעות זהות, עד כדי מניין האגורות, בכל המרכיבים הכספיים השונים חברת החשמל בחרה במאגר לוויתן, תוך שסמכה את בחירתה על שיקולים נוספים לבד מהמחיר, בדמות הגברת הזמינות, הביטחון והאמינות בהספקת הגז וכן הוזלת המחיר", נטען בעתירה.
"אני מקבל את עמדת העותרות לפיה ישנו טעם לפגם מסוים בהחלטת חברת החשמל להתבסס על תשתית עובדתית מסוימת ביחס לתפוקת המאגרים, אמינותם וזמינותם, מבלי שניתנה למאגרים האפשרות להציג נתונים עדכניים בקשר לכך. יחד עם זאת, אינני סבור שפגם זה מצדיק, בנסיבות העניין, התערבות בשיקול הדעת המנהלי-מקצועי של חברת החשמל ובתוצאה שאליה הגיעה", כתב יקואל בפסק הדין.
נזכיר, כי שותפות לוויתן דלק קידוחים יהש (45.34%) ורציו יהש 6.41% (15%) דיווחו בחודש שעבר כי נחתם ההסכם לאספקת גז טבעי לחברת החשמל, לפיו תרכוש חברת החשמל משותפי לוויתן גז טבעי בהתאם לצרכיה, מעבר לגז המסופק לה במסגרת ההסכם הקיים עם מאגר תמר, וזאת על בסיס קיבולת זמינה של המאגר, ומבלי שתשוריין עבורה קיבולת במערכת ההפקה של מאגר לוויתן ובכמות כוללת המוערכת בכ-4 BCM החל מה-1 באוקטובר 2019 ועד ה-30 ביוני 2021 או עד תחילת הפקת הגז ממאגר כריש (המוקדם מבניהם).
- סלע נדל״ן: רווח נקי תפעולי של 62 מיליון שקל - החברה הכריזה על דיבידנד
- מחירי הדלק יישארו ללא שינוי בחודש אוקטובר - למרות התחזקות הדולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי הדיווח, ככל שב-30 ביוני 2021 טרם תחל הפקת הגז ממאגר "כריש", יהיו רשאים הצדדים להאריך את תקופת ההסכם. כמו כן, בהסכם נקבע מחיר גז שאינו מוצמד.
להערכת השותפות, היקף ההכנסות המצטבר ממכירת גז טבעי לחברת החשמל עשוי להסתכם בכ-700 מיליון דולר. עם זאת, הבהירו בשותפות כי ההכנסות בפועל יגזרו ממכלול גורמים, לרבות כמויות הגז שתירכשנה בפועל, מועד תחילת הפקת גז מפרויקט לוויתן ומועד תחילת הפקת הגז ממאגר "כריש".
- 7.מתקרבים להפקה זוכים בבית משפט והמניה יורדת...רציו מה ? (ל"ת)יעקב 07/07/2019 15:04הגב לתגובה זו
- מסכים לגמרי תעלומה מוזרה מכרה זהב וכולם רצים לקנאביס??? (ל"ת)משה ראשל"צ 08/07/2019 10:17הגב לתגובה זו
- 6.אליהו 07/07/2019 12:51הגב לתגובה זולפני 4 שבועות נעצרו 2 בכירים במשרד האנרגיה בחשד שדרשו שוחד מגבעות. לבינתיים האריכו את מעצרם. הוטל איפול על החקירה. כנראה החקירה מסתעפת, שכן יש בסיס הגיוני להנחה כי בכירים אלו ואחרים בקשו שוחד גם מחברות עשירות כמו אלו המחזיקות בתמר ובלוויתן. יש להניח כי מקורבים לשוק יודעים זאת, והם מוכרים כבר מספר שבועות את המניות הקשורות לתמר ולוויתן. לעניות דעתי, זאת הסיבה שמניות תמר ולוייתן יורדות בשבועות האחרונים באופן משמעותי. ראו הוזהרתם!
- מה זה שייך אם הם ניסו לסחוט מישהו יש שם מכרה זהב!!! (ל"ת)משה ראשל"צ 08/07/2019 10:20הגב לתגובה זו
- וגם א0ם דרשו ושולם שוחד ממה צריך להיזהר ? (ל"ת)יעקב 07/07/2019 15:03הגב לתגובה זו
- 5.קובי 07/07/2019 12:21הגב לתגובה זוההחלטה של בית המשפט שלא להתערב מיטיבה עם רציו ובטח שלא לרעתה ....אז מישהו יכול להסביר מדוע המניה מגיבה בירידה ?
- 4.YL 07/07/2019 11:49הגב לתגובה זואכשיו אולי יאיר לא יקבל הלוואה מ הבן של קובי מימון לבילויים בלילה
- 3.הכתום 07/07/2019 11:37הגב לתגובה זוישראמקוו ותמר פטרוליום הם שעתרו נגד תשובה
- 2.למה לעזאזל רציו יורדת ? (ל"ת)יעקב 07/07/2019 11:16הגב לתגובה זו
- 1.זה מטורף זה לא תשובה נגד תשובה שמישהו יסביר לי פליז (ל"ת)גג 07/07/2019 11:08הגב לתגובה זו
- יש גם את ישראמקו שהיא בעצם התובעת... (ל"ת)יעקב 07/07/2019 12:18הגב לתגובה זו
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?
ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה
פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.
המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.
חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.
רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט
למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.
- מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
- מחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.
העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?
ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה
פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.
המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.
חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.
רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט
למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.
- מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
- מחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.
העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.
