אסדת גז קידוח תמר אסדה
צילום: אלבטרוס

ביהמ"ש דחה את עתירת שותפות תמר נגד חוזה חברת החשמל ולוויתן

השופט: "אני מקבל את עמדת העותרות לפיה ישנו טעם לפגם בהחלטת חברת החשמל. עם זאת, אינני סבור שפגם זה מצדיק התערבות בשיקול הדעת של חברת החשמל"
ערן סוקול | (11)

שופט ביהמ"ש המחוזי בתל אביב ארז יקואל דחה היום את העתירה שהוגשה על ידי שותפות הגז תמר נגד חוזה הגז החדש שנחתם בין שותפות לוויתן וחברת החשמל.

נזכיר כי השותפות בפרויקט "תמר", ובראשן ישראמקו יהש 3.24% ותמר פטרוליום 7.96% , לא הרימו ידיים לאחר פרסום חברת החשמל כי שותפות לוויתן זכו במרכז לרכישת גז קצר טווח ופעלו לטרפד את הזכיה, בין היתר, בטענה כי על חברת החשמל לפצל את הזכיה בין שתי השותפויות שכן השיקול העיקרי לזכיה הינו המחיר שהיה זהה.

"השיקול העיקרי שלנגד עיני חברת החשמל היה המחיר הנמוך ביותר. שני המאגרים, המצויים בבעלויות חלקיות צולבות, הגישו לחברת החשמל הצעות זהות, עד כדי מניין האגורות, בכל המרכיבים הכספיים השונים חברת החשמל בחרה במאגר לוויתן, תוך שסמכה את בחירתה על שיקולים נוספים לבד מהמחיר, בדמות הגברת הזמינות, הביטחון והאמינות בהספקת הגז וכן הוזלת המחיר", נטען בעתירה.

"אני מקבל את עמדת העותרות לפיה ישנו טעם לפגם מסוים בהחלטת חברת החשמל להתבסס על תשתית עובדתית מסוימת ביחס לתפוקת המאגרים, אמינותם וזמינותם, מבלי שניתנה למאגרים האפשרות להציג נתונים עדכניים בקשר לכך. יחד עם זאת, אינני סבור שפגם זה מצדיק, בנסיבות העניין, התערבות בשיקול הדעת המנהלי-מקצועי של חברת החשמל ובתוצאה שאליה הגיעה", כתב יקואל בפסק הדין.

נזכיר, כי שותפות לוויתן דלק קידוחים יהש (45.34%) ורציו יהש 2.46%  (15%) דיווחו בחודש שעבר כי נחתם ההסכם לאספקת גז טבעי לחברת החשמל, לפיו תרכוש חברת החשמל משותפי לוויתן גז טבעי בהתאם לצרכיה, מעבר לגז המסופק לה במסגרת ההסכם הקיים עם מאגר תמר, וזאת על בסיס קיבולת זמינה של המאגר, ומבלי שתשוריין עבורה קיבולת במערכת ההפקה של מאגר לוויתן ובכמות כוללת המוערכת בכ-4 BCM החל מה-1 באוקטובר 2019 ועד ה-30 ביוני 2021 או עד תחילת הפקת הגז ממאגר כריש (המוקדם מבניהם).

על פי הדיווח, ככל שב-30 ביוני 2021 טרם תחל הפקת הגז ממאגר "כריש", יהיו רשאים הצדדים להאריך את תקופת ההסכם. כמו כן, בהסכם נקבע מחיר גז שאינו מוצמד.

להערכת השותפות, היקף ההכנסות המצטבר ממכירת גז טבעי לחברת החשמל עשוי להסתכם בכ-700 מיליון דולר. עם זאת, הבהירו בשותפות כי ההכנסות בפועל יגזרו ממכלול גורמים, לרבות כמויות הגז שתירכשנה בפועל, מועד תחילת הפקת גז מפרויקט לוויתן ומועד תחילת הפקת הגז ממאגר "כריש".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מתקרבים להפקה זוכים בבית משפט והמניה יורדת...רציו מה ? (ל"ת)
    יעקב 07/07/2019 15:04
    הגב לתגובה זו
  • מסכים לגמרי תעלומה מוזרה מכרה זהב וכולם רצים לקנאביס??? (ל"ת)
    משה ראשל"צ 08/07/2019 10:17
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אליהו 07/07/2019 12:51
    הגב לתגובה זו
    לפני 4 שבועות נעצרו 2 בכירים במשרד האנרגיה בחשד שדרשו שוחד מגבעות. לבינתיים האריכו את מעצרם. הוטל איפול על החקירה. כנראה החקירה מסתעפת, שכן יש בסיס הגיוני להנחה כי בכירים אלו ואחרים בקשו שוחד גם מחברות עשירות כמו אלו המחזיקות בתמר ובלוויתן. יש להניח כי מקורבים לשוק יודעים זאת, והם מוכרים כבר מספר שבועות את המניות הקשורות לתמר ולוויתן. לעניות דעתי, זאת הסיבה שמניות תמר ולוייתן יורדות בשבועות האחרונים באופן משמעותי. ראו הוזהרתם!
  • מה זה שייך אם הם ניסו לסחוט מישהו יש שם מכרה זהב!!! (ל"ת)
    משה ראשל"צ 08/07/2019 10:20
    הגב לתגובה זו
  • וגם א0ם דרשו ושולם שוחד ממה צריך להיזהר ? (ל"ת)
    יעקב 07/07/2019 15:03
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    קובי 07/07/2019 12:21
    הגב לתגובה זו
    ההחלטה של בית המשפט שלא להתערב מיטיבה עם רציו ובטח שלא לרעתה ....אז מישהו יכול להסביר מדוע המניה מגיבה בירידה ?
  • 4.
    YL 07/07/2019 11:49
    הגב לתגובה זו
    אכשיו אולי יאיר לא יקבל הלוואה מ הבן של קובי מימון לבילויים בלילה
  • 3.
    הכתום 07/07/2019 11:37
    הגב לתגובה זו
    ישראמקוו ותמר פטרוליום הם שעתרו נגד תשובה
  • 2.
    למה לעזאזל רציו יורדת ? (ל"ת)
    יעקב 07/07/2019 11:16
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    זה מטורף זה לא תשובה נגד תשובה שמישהו יסביר לי פליז (ל"ת)
    גג 07/07/2019 11:08
    הגב לתגובה זו
  • יש גם את ישראמקו שהיא בעצם התובעת... (ל"ת)
    יעקב 07/07/2019 12:18
    הגב לתגובה זו
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף. 

הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.