אסדת גז קידוח תמר אסדה
צילום: אלבטרוס

ביהמ"ש דחה את עתירת שותפות תמר נגד חוזה חברת החשמל ולוויתן

השופט: "אני מקבל את עמדת העותרות לפיה ישנו טעם לפגם בהחלטת חברת החשמל. עם זאת, אינני סבור שפגם זה מצדיק התערבות בשיקול הדעת של חברת החשמל"
ערן סוקול | (11)

שופט ביהמ"ש המחוזי בתל אביב ארז יקואל דחה היום את העתירה שהוגשה על ידי שותפות הגז תמר נגד חוזה הגז החדש שנחתם בין שותפות לוויתן וחברת החשמל.

נזכיר כי השותפות בפרויקט "תמר", ובראשן ישראמקו יהש -2.6% ותמר פטרוליום -1.56% , לא הרימו ידיים לאחר פרסום חברת החשמל כי שותפות לוויתן זכו במרכז לרכישת גז קצר טווח ופעלו לטרפד את הזכיה, בין היתר, בטענה כי על חברת החשמל לפצל את הזכיה בין שתי השותפויות שכן השיקול העיקרי לזכיה הינו המחיר שהיה זהה.

"השיקול העיקרי שלנגד עיני חברת החשמל היה המחיר הנמוך ביותר. שני המאגרים, המצויים בבעלויות חלקיות צולבות, הגישו לחברת החשמל הצעות זהות, עד כדי מניין האגורות, בכל המרכיבים הכספיים השונים חברת החשמל בחרה במאגר לוויתן, תוך שסמכה את בחירתה על שיקולים נוספים לבד מהמחיר, בדמות הגברת הזמינות, הביטחון והאמינות בהספקת הגז וכן הוזלת המחיר", נטען בעתירה.

"אני מקבל את עמדת העותרות לפיה ישנו טעם לפגם מסוים בהחלטת חברת החשמל להתבסס על תשתית עובדתית מסוימת ביחס לתפוקת המאגרים, אמינותם וזמינותם, מבלי שניתנה למאגרים האפשרות להציג נתונים עדכניים בקשר לכך. יחד עם זאת, אינני סבור שפגם זה מצדיק, בנסיבות העניין, התערבות בשיקול הדעת המנהלי-מקצועי של חברת החשמל ובתוצאה שאליה הגיעה", כתב יקואל בפסק הדין.

נזכיר, כי שותפות לוויתן דלק קידוחים יהש (45.34%) ורציו יהש -1.75%  (15%) דיווחו בחודש שעבר כי נחתם ההסכם לאספקת גז טבעי לחברת החשמל, לפיו תרכוש חברת החשמל משותפי לוויתן גז טבעי בהתאם לצרכיה, מעבר לגז המסופק לה במסגרת ההסכם הקיים עם מאגר תמר, וזאת על בסיס קיבולת זמינה של המאגר, ומבלי שתשוריין עבורה קיבולת במערכת ההפקה של מאגר לוויתן ובכמות כוללת המוערכת בכ-4 BCM החל מה-1 באוקטובר 2019 ועד ה-30 ביוני 2021 או עד תחילת הפקת הגז ממאגר כריש (המוקדם מבניהם).

על פי הדיווח, ככל שב-30 ביוני 2021 טרם תחל הפקת הגז ממאגר "כריש", יהיו רשאים הצדדים להאריך את תקופת ההסכם. כמו כן, בהסכם נקבע מחיר גז שאינו מוצמד.

להערכת השותפות, היקף ההכנסות המצטבר ממכירת גז טבעי לחברת החשמל עשוי להסתכם בכ-700 מיליון דולר. עם זאת, הבהירו בשותפות כי ההכנסות בפועל יגזרו ממכלול גורמים, לרבות כמויות הגז שתירכשנה בפועל, מועד תחילת הפקת גז מפרויקט לוויתן ומועד תחילת הפקת הגז ממאגר "כריש".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מתקרבים להפקה זוכים בבית משפט והמניה יורדת...רציו מה ? (ל"ת)
    יעקב 07/07/2019 15:04
    הגב לתגובה זו
  • מסכים לגמרי תעלומה מוזרה מכרה זהב וכולם רצים לקנאביס??? (ל"ת)
    משה ראשל"צ 08/07/2019 10:17
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אליהו 07/07/2019 12:51
    הגב לתגובה זו
    לפני 4 שבועות נעצרו 2 בכירים במשרד האנרגיה בחשד שדרשו שוחד מגבעות. לבינתיים האריכו את מעצרם. הוטל איפול על החקירה. כנראה החקירה מסתעפת, שכן יש בסיס הגיוני להנחה כי בכירים אלו ואחרים בקשו שוחד גם מחברות עשירות כמו אלו המחזיקות בתמר ובלוויתן. יש להניח כי מקורבים לשוק יודעים זאת, והם מוכרים כבר מספר שבועות את המניות הקשורות לתמר ולוויתן. לעניות דעתי, זאת הסיבה שמניות תמר ולוייתן יורדות בשבועות האחרונים באופן משמעותי. ראו הוזהרתם!
  • מה זה שייך אם הם ניסו לסחוט מישהו יש שם מכרה זהב!!! (ל"ת)
    משה ראשל"צ 08/07/2019 10:20
    הגב לתגובה זו
  • וגם א0ם דרשו ושולם שוחד ממה צריך להיזהר ? (ל"ת)
    יעקב 07/07/2019 15:03
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    קובי 07/07/2019 12:21
    הגב לתגובה זו
    ההחלטה של בית המשפט שלא להתערב מיטיבה עם רציו ובטח שלא לרעתה ....אז מישהו יכול להסביר מדוע המניה מגיבה בירידה ?
  • 4.
    YL 07/07/2019 11:49
    הגב לתגובה זו
    אכשיו אולי יאיר לא יקבל הלוואה מ הבן של קובי מימון לבילויים בלילה
  • 3.
    הכתום 07/07/2019 11:37
    הגב לתגובה זו
    ישראמקוו ותמר פטרוליום הם שעתרו נגד תשובה
  • 2.
    למה לעזאזל רציו יורדת ? (ל"ת)
    יעקב 07/07/2019 11:16
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    זה מטורף זה לא תשובה נגד תשובה שמישהו יסביר לי פליז (ל"ת)
    גג 07/07/2019 11:08
    הגב לתגובה זו
  • יש גם את ישראמקו שהיא בעצם התובעת... (ל"ת)
    יעקב 07/07/2019 12:18
    הגב לתגובה זו
נפט יורד
צילום: Getty images Israel

מלאי הנפט של סין הם "הפיל שבחדר"

הצטברות מהירה של מלאי נפט בארה״ב ובאירופה לצד הערכות כי סין סופגת בשקט עודפים עצומים, מעוררות חשש שהשוק צועד לעבר עודף היצע ממושך, כאשר ברקע אופ״ק בוחרת להגביר את תפוקת הנפט

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה נפט אופק

מחירי הנפט נסוגו בסוף השבוע אל אזור 65 דולר לחבית, על רקע התחזקות ההערכות שעודף היצע משמעותי מתחיל להיווצר בשוק העולמי. מגמות מלאים מעודכנות מצביעות על כך שהעודף כבר כאן: בארצות הברית המאגרים מתקרבים לרמות עונתיות רגילות, באירופה הם כבר חורגים מהנורמה, וההערכה היא שסין שהיא "הפיל שבחדר" סופגת בשקט את מרבית העודף. על פי הערכות, מאגרי הנפט של סין כבר עולים על אלו של ארה"ב, אף שאינם שקופים לציבור, וצפויים להמשיך ולצמוח בטווח הקרוב.

נורברט ראקר, ראש תחום כלכלה ומחקר הדור הבא,  כתב בסקירה של יוליוס בר כי מחירי הנפט ירדו בחמישי לכיוון 65 דולר, אך נותרו בטווח המסחר שנקבע בשבועות האחרונים. הנרטיבים ברובם נותרו ללא שינוי. ביקוש מדשדש במערב כולל סין, יחד עם גידול בייצור מדרום אמריקה, קנדה והמזרח התיכון, מובילים לעודפי היצע. העדכונים האחרונים שפורסמו השבוע הן על ידי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה והן על ידי רשות המידע לאנרגיה של ארצות הברית מהדהדים את הסיפור הזה ומחזקים את התחזיות שלנו. כ-1.5 מיליון חביות ליום עשויות להיכנס לאחסון במהלך השנה הקרובה. 

למעשה, העודף כבר החל להיבנות, כפי שמגמות המלאים האחרונות מצביעות. בחודשים האחרונים, אחסון הנפט בארצות הברית התקרב לנורמה העונתית, ושיעורי המילוי באירופה אף חורגים מעל הנורמה. הפיל שבחדר הוא סין ומלאי הנפט האדירים שלה, שלגביהם אין נתונים ציבוריים אלא רק הערכות פרטיות. סין ככל הנראה מחזיקה כיום מלאי משמעותי יותר מארצות הברית, אך פחות מסך כל מדינות המערב יחד. סביר להניח שסין כבר ספגה ותמשיך לספוג את רוב עודפי ההיצע. 

הדבר מעלה שאלות חדשות: האם שוק הנפט יתחיל לשקלל באופן בולט יותר את ההיצעים הפחות גלויים האלה במחירי השוק, והאם עקומת החוזים העתידיים תתהפך בהתאם? האם סין תמשיך לבנות מלאים בקצב גבוה בסביבה שבה הביקוש המקומי לנפט מגיע לשיאו וחלקו עובר להזנות פטרו-כימיות מבוססות גז טבעי? 

מצב הרוח בשוק כבר התקרר באופן ניכר ונראה דובי למדי. הנפט החזיק מעמד היטב מול מגמות אלה, אולי בשל גורמים גיאופוליטיים, אך טיעון הנגד הוא שזה דווקא לא משתקף בפוזיציות החוזים העתידיים. עודפי ההיצע הצפויים יוצרים מתחים שונים, למשל בעסקי נפט הפצלים בארצות הברית. עם כל ההתמקדות בארצות הברית בהשקעות הקשורות למרכזי נתונים, הירידה בהשקעות ההון בתחום הנפט והגז פחות ניכרת אך היא משמעותית מבחינה כלכלית. אנו שומרים על עמדת Neutral ורואים את המחירים נעים לכיוון 60 דולר.

שי לינדר שפיר הנדסה
צילום: רודי אלמוג

השקעות תשתית בעידן של אי־ודאות: איך מממנים פרויקטים של מילארדים בעת מלחמה?

המלחמה רק חידדה את הצורך בתשתיות רציפות, החוסכים נהנים מתשואות יציבות, והלוואי והמדינה תעניק יציבות גם כן. משתתפי הפאנל שעסק במימון תשתיות כבר מתכוננים ליום שאחרי המלחמה

אתי אפללו |
נושאים בכתבה תשתיות אנרגיה

נושא המימון תופס חלק נכבד בעולם התשתיות, שכן מדובר בפרוייקטים ארוכים, מורכבים, עם דרישות מימון גבוהות. בפאנל שנערך בנושא בהשתתפות ליאור סוסונקין, מנהל מערך האשראי והתשתיות, מגדל ביטוח ופיננסים, שי לינדר, סמנכ”ל כספים שפיר הנדסה ואיתי פלד, סמנכ”ל כספים קרן ג’נריישן, צללו חברי הפאנל לתחום שנמצא בלב סדר היום הכלכלי־ביטחוני של ישראל.

"התשתיות הן עוגן יציב גם בתקופות משבר"

לדברי סוסונקין, הגופים המוסדיים ממשיכים לראות בתשתיות יעד השקעה מרכזי גם על רקע המלחמה המתמשכת: "סיכוני מלחמה הם חלק בלתי נפרד מהמציאות בישראל, אבל תשתיות נהנות מהגנות חזקות, כולל סעיפי 'כוח עליון' במכרזים. המדינה עומדת מאחורי פרויקטים כאלה גם בתקופות הקשות ביותר", ציין. לדבריו, הצרכים הלאומיים רק מתעצמים, והמשקיעים יכולים ליהנות מתשואה יציבה לטווח ארוך.

לינדר הציג תמונת מצב בענף מאז 7 באוקטובר: "בתחום הבניה, בין לילה נעלמו שני שלישים מהעובדים בענף. לקח חודשים עד שהמדינה אפשרה הכנסת עובדים זרים. במקביל, מהנדסים רבים גויסו למילואים, פרויקטים נעצרו, אך הצלחנו להתאושש ולהחזיר חלק מהפעילות". הוא הוסיף: "רק לאחרונה הצלחנו להשלים חיבור של הקו האדום והירוק בירושלים, תוך כדי ירי טילים".

"המלחמה חידדה את הצורך בשירותי תשתית רציפים"

פלד התייחס ליתרונות המובהקים של שיטת PPP: "המלחמה רק חידדה את הצורך בתשתיות רציפות: מים, אנרגיה, תחבורה. השיטה הזו משלבת יעילות של השוק הפרטי עם ביטחון של המדינה. זהו מודל שמביא תועלת לציבור וגם לחוסכים". לדבריו, למרות שהנוכחות של מממנים בינלאומיים בישראל עדיין מצומצמת, "שוק החוב המקומי, הבנקים והמוסדיים, חזק דיו כדי לממן פרויקטים של מיליארדי שקלים".

בתשובה לשאלה האם החוסכים לפנסיה מקבלים תשואה הולמת עבור ההשקעה, סוסונקין הבהיר: "גם כשיש עיכובים בפרויקטים כמו הקו האדום, החוסכים לא נפגעים. ההסכמים כוללים הגנות חזקות הן מהמדינה והן מהקבלנים, זה מאפשר לנו להבטיח תשואה יציבה לאורך זמן".