אסדת גז קידוח תמר אסדה
צילום: אלבטרוס

ביהמ"ש דחה את עתירת שותפות תמר נגד חוזה חברת החשמל ולוויתן

השופט: "אני מקבל את עמדת העותרות לפיה ישנו טעם לפגם בהחלטת חברת החשמל. עם זאת, אינני סבור שפגם זה מצדיק התערבות בשיקול הדעת של חברת החשמל"
ערן סוקול | (11)

שופט ביהמ"ש המחוזי בתל אביב ארז יקואל דחה היום את העתירה שהוגשה על ידי שותפות הגז תמר נגד חוזה הגז החדש שנחתם בין שותפות לוויתן וחברת החשמל.

נזכיר כי השותפות בפרויקט "תמר", ובראשן ישראמקו יהש -0.78% ותמר פטרוליום 0.37% , לא הרימו ידיים לאחר פרסום חברת החשמל כי שותפות לוויתן זכו במרכז לרכישת גז קצר טווח ופעלו לטרפד את הזכיה, בין היתר, בטענה כי על חברת החשמל לפצל את הזכיה בין שתי השותפויות שכן השיקול העיקרי לזכיה הינו המחיר שהיה זהה.

"השיקול העיקרי שלנגד עיני חברת החשמל היה המחיר הנמוך ביותר. שני המאגרים, המצויים בבעלויות חלקיות צולבות, הגישו לחברת החשמל הצעות זהות, עד כדי מניין האגורות, בכל המרכיבים הכספיים השונים חברת החשמל בחרה במאגר לוויתן, תוך שסמכה את בחירתה על שיקולים נוספים לבד מהמחיר, בדמות הגברת הזמינות, הביטחון והאמינות בהספקת הגז וכן הוזלת המחיר", נטען בעתירה.

"אני מקבל את עמדת העותרות לפיה ישנו טעם לפגם מסוים בהחלטת חברת החשמל להתבסס על תשתית עובדתית מסוימת ביחס לתפוקת המאגרים, אמינותם וזמינותם, מבלי שניתנה למאגרים האפשרות להציג נתונים עדכניים בקשר לכך. יחד עם זאת, אינני סבור שפגם זה מצדיק, בנסיבות העניין, התערבות בשיקול הדעת המנהלי-מקצועי של חברת החשמל ובתוצאה שאליה הגיעה", כתב יקואל בפסק הדין.

נזכיר, כי שותפות לוויתן דלק קידוחים יהש (45.34%) ורציו יהש -0.84%  (15%) דיווחו בחודש שעבר כי נחתם ההסכם לאספקת גז טבעי לחברת החשמל, לפיו תרכוש חברת החשמל משותפי לוויתן גז טבעי בהתאם לצרכיה, מעבר לגז המסופק לה במסגרת ההסכם הקיים עם מאגר תמר, וזאת על בסיס קיבולת זמינה של המאגר, ומבלי שתשוריין עבורה קיבולת במערכת ההפקה של מאגר לוויתן ובכמות כוללת המוערכת בכ-4 BCM החל מה-1 באוקטובר 2019 ועד ה-30 ביוני 2021 או עד תחילת הפקת הגז ממאגר כריש (המוקדם מבניהם).

על פי הדיווח, ככל שב-30 ביוני 2021 טרם תחל הפקת הגז ממאגר "כריש", יהיו רשאים הצדדים להאריך את תקופת ההסכם. כמו כן, בהסכם נקבע מחיר גז שאינו מוצמד.

להערכת השותפות, היקף ההכנסות המצטבר ממכירת גז טבעי לחברת החשמל עשוי להסתכם בכ-700 מיליון דולר. עם זאת, הבהירו בשותפות כי ההכנסות בפועל יגזרו ממכלול גורמים, לרבות כמויות הגז שתירכשנה בפועל, מועד תחילת הפקת גז מפרויקט לוויתן ומועד תחילת הפקת הגז ממאגר "כריש".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מתקרבים להפקה זוכים בבית משפט והמניה יורדת...רציו מה ? (ל"ת)
    יעקב 07/07/2019 15:04
    הגב לתגובה זו
  • מסכים לגמרי תעלומה מוזרה מכרה זהב וכולם רצים לקנאביס??? (ל"ת)
    משה ראשל"צ 08/07/2019 10:17
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אליהו 07/07/2019 12:51
    הגב לתגובה זו
    לפני 4 שבועות נעצרו 2 בכירים במשרד האנרגיה בחשד שדרשו שוחד מגבעות. לבינתיים האריכו את מעצרם. הוטל איפול על החקירה. כנראה החקירה מסתעפת, שכן יש בסיס הגיוני להנחה כי בכירים אלו ואחרים בקשו שוחד גם מחברות עשירות כמו אלו המחזיקות בתמר ובלוויתן. יש להניח כי מקורבים לשוק יודעים זאת, והם מוכרים כבר מספר שבועות את המניות הקשורות לתמר ולוויתן. לעניות דעתי, זאת הסיבה שמניות תמר ולוייתן יורדות בשבועות האחרונים באופן משמעותי. ראו הוזהרתם!
  • מה זה שייך אם הם ניסו לסחוט מישהו יש שם מכרה זהב!!! (ל"ת)
    משה ראשל"צ 08/07/2019 10:20
    הגב לתגובה זו
  • וגם א0ם דרשו ושולם שוחד ממה צריך להיזהר ? (ל"ת)
    יעקב 07/07/2019 15:03
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    קובי 07/07/2019 12:21
    הגב לתגובה זו
    ההחלטה של בית המשפט שלא להתערב מיטיבה עם רציו ובטח שלא לרעתה ....אז מישהו יכול להסביר מדוע המניה מגיבה בירידה ?
  • 4.
    YL 07/07/2019 11:49
    הגב לתגובה זו
    אכשיו אולי יאיר לא יקבל הלוואה מ הבן של קובי מימון לבילויים בלילה
  • 3.
    הכתום 07/07/2019 11:37
    הגב לתגובה זו
    ישראמקוו ותמר פטרוליום הם שעתרו נגד תשובה
  • 2.
    למה לעזאזל רציו יורדת ? (ל"ת)
    יעקב 07/07/2019 11:16
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    זה מטורף זה לא תשובה נגד תשובה שמישהו יסביר לי פליז (ל"ת)
    גג 07/07/2019 11:08
    הגב לתגובה זו
  • יש גם את ישראמקו שהיא בעצם התובעת... (ל"ת)
    יעקב 07/07/2019 12:18
    הגב לתגובה זו
גז טבעי
צילום: טוויטר

טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?

טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת

מנדי הניג |

טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.

ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה. 

כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.

טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.

טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.

ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.

גז טבעי
צילום: טוויטר

טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?

טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת

מנדי הניג |

טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.

ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה. 

כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.

טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.

טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.

ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.