משרד האנרגיה בתוכנית חדשה: 100 אלף גגות סולאריים עד שנת 2030
במשרד השיקו את התוכנית, שתוסיף 1.6 ג'יגה וואט להספק האנרגיה הסולארית של ישראל אשר אמורה סייע לממשלה לעמוד ביעד של ייצור 30% מהחשמל מאנרגיות מתחדשות;
משרד האנרגיה והתשתיות השיק היום תכנית חדשה, '100 אלף גגות סולאריים', אשר אמורה סייע לממשלה לעמוד ביעד של ייצור 30% מהחשמל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2030.
היעד המרכזי של התוכנית הוא הקמת מתקנים סולאריים על 100 אלף גגות מבני מגורים חדשים, שיהוו 15% מגגות המגורים, ויוסיפו 1.6 ג'יגה וואט להספק האנרגיה הסולארית של ישראל, ויקדמו את ישראל לעמידה ביעדי הממשלה של 30% אנרגיות מתחדשות בשנת 2030. במשרד מציינים כי למהלך יתרונות כלכליים למשקי הבית, בדמות חיסכון בהוצאות החשמל באמצעות מכירת חשמל עודף לרשת, תשואה שנתית יציבה של למעלה מ-14% למשך 25 שנים, ועצמאות באנרגיה למשקי הבית במקרים של הפסקות חשמל בשגרה ובחירום. ובמקביל גם למדינה, שכן התוכנית תפחית את התלות במקורות אנרגיה חיצוניים. התכנית תבטיח אספקה יציבה של חשמל גם במצבי חירום, תוך תרומה משמעותית לשמירה על סביבה נקייה.
במסגרת התכנית יינקטו צעדים והטבות כולל מסלולי תעריף חדשים שיאפשרו השקעה מהירה ומותאמת יותר. מסלול התעריף הראשון יאפשר את קיצור שנות החזר ההשקעה למערכת הסולארית ל-5 שנים בלבד. מסלול נוסף, מופחת סיכון יוצע לאזרחים, באמצעות קביעת תעריפים צמודי מדד. בנוסף, המסלול הקיים שהוא כלכלי ויציב, ימשיך לעמוד לרשות מי שיבחר בו.
במשרד יציעו תמריצים נוספים כמו טיוב והתאמת מנגנון מס ההכנסה לבתים צמודי קרקע ולבתים משותפים והארכת הפטור מהיטל השבחה והרחבתו. בנוסף, יוצעו הקלות רגולטוריות שיקלו על הקמת המתקנים כמו חיוב התקנת מערכות סולאריות בבתים צמודי קרקע, במבנים שאינם למגורים ובמבני ציבור, וכן הרחבת המסלולים הירוקים לחיבור מהיר לרשת החשמל.
- איך ישראל נערכת למשבר האנרגיה הבא?
- המדינה מחייבת פאנלים סולאריים על גגות חדשים - מהם התנאים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי המשרד, בית פרטי שיקים מערכת סולארית ממוצעת בהספק של 15 קילו וואט, יוכל לעשות זאת בצורה פשוטה מהירה ונטולת בירוקרטיה. אותו משק בית ייהנה מהכנסה ממוצעת של 13,000 שקל בשנה. באמצעות מסלול התעריף החדש, תוחזר ההשקעה כולה בתוך חמש שנים, ובמשך עשרים השנה שלאחר מכן ייהנה משק הבית מהכנסה מובטחת ויציבה לטובת משק הבית או הפחתת עד ביטול חשבון החשמל. בניין משותף שיתקין מערכת ממוצעת בהספק של 30 קילו וואט ייהנה מהכנסה קבועה בגובה של כ-25,000 ₪ בשנה לטובת צמצום ואף ביטול חשבון החשמל של הבניין או השקעה בשטחים המשותפים. מבני מגורים שישלבו מערוכת אגירה, יוכלו להשתמש בהן לטובת ביטחון באנרגיה והמשך אספקת החשמל של המבנה בחירום ובשגרה.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: "תוכנית '100 אלף גגות סולאריים' היא צעד היסטורי שאנו עושים לטובת אזרחי ישראל, שיביא למהפכה בשוק האנרגיה.
התקנת פאנלים סולאריים מאפשרת לבעלי הגגות להנות מהכנסה כספית נוספת ולצרוך חשמל בשעות חירום, והיא מגדילה את הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל, תוך ייצור חשמל שאינו מזהם לטובת בריאותם של כלל האזרחים.״
- 4.שיהיה לכולנו בהצלחה אם יצליח זה מצויין (ל"ת)אנונימי 18/02/2025 23:42הגב לתגובה זו
- 3.קל להשיק תוכניות כמו שקל לדבר. בפועל הבירוקרטיה תהרוג את הפרוייקט כמו את הרכבים החשמליים. (ל"ת)רון.ק 18/02/2025 15:56הגב לתגובה זו
- 2.עושק הציבור 18/02/2025 15:38הגב לתגובה זולמה לא מתקינים אוטומטית בכל בנין חדש במקום מערכות סולרית לחימום מים שרווחיות הרבה פחות
- 1.בני 18/02/2025 15:38הגב לתגובה זומדינות עם רבע שמש מאיתנו כבר עברו את ה50% חשמל מאנרגיה מתחדשת.אבל העיקר יש בשורה.

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם
אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון
ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.
גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי
פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.
החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.
מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף
נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.
- שר האנרגיה: "בזן תשוב לפעול תוך פחות מ־30 יום"
- שר האנרגיה: "האוצר הפגין חוסר אחריות עם שברון"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.