משרד האנרגיה בתוכנית חדשה: 100 אלף גגות סולאריים עד שנת 2030
במשרד השיקו את התוכנית, שתוסיף 1.6 ג'יגה וואט להספק האנרגיה הסולארית של ישראל אשר אמורה סייע לממשלה לעמוד ביעד של ייצור 30% מהחשמל מאנרגיות מתחדשות;
משרד האנרגיה והתשתיות השיק היום תכנית חדשה, '100 אלף גגות סולאריים', אשר אמורה סייע לממשלה לעמוד ביעד של ייצור 30% מהחשמל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2030.
היעד המרכזי של התוכנית הוא הקמת מתקנים סולאריים על 100 אלף גגות מבני מגורים חדשים, שיהוו 15% מגגות המגורים, ויוסיפו 1.6 ג'יגה וואט להספק האנרגיה הסולארית של ישראל, ויקדמו את ישראל לעמידה ביעדי הממשלה של 30% אנרגיות מתחדשות בשנת 2030. במשרד מציינים כי למהלך יתרונות כלכליים למשקי הבית, בדמות חיסכון בהוצאות החשמל באמצעות מכירת חשמל עודף לרשת, תשואה שנתית יציבה של למעלה מ-14% למשך 25 שנים, ועצמאות באנרגיה למשקי הבית במקרים של הפסקות חשמל בשגרה ובחירום. ובמקביל גם למדינה, שכן התוכנית תפחית את התלות במקורות אנרגיה חיצוניים. התכנית תבטיח אספקה יציבה של חשמל גם במצבי חירום, תוך תרומה משמעותית לשמירה על סביבה נקייה.
במסגרת התכנית יינקטו צעדים והטבות כולל מסלולי תעריף חדשים שיאפשרו השקעה מהירה ומותאמת יותר. מסלול התעריף הראשון יאפשר את קיצור שנות החזר ההשקעה למערכת הסולארית ל-5 שנים בלבד. מסלול נוסף, מופחת סיכון יוצע לאזרחים, באמצעות קביעת תעריפים צמודי מדד. בנוסף, המסלול הקיים שהוא כלכלי ויציב, ימשיך לעמוד לרשות מי שיבחר בו.
במשרד יציעו תמריצים נוספים כמו טיוב והתאמת מנגנון מס ההכנסה לבתים צמודי קרקע ולבתים משותפים והארכת הפטור מהיטל השבחה והרחבתו. בנוסף, יוצעו הקלות רגולטוריות שיקלו על הקמת המתקנים כמו חיוב התקנת מערכות סולאריות בבתים צמודי קרקע, במבנים שאינם למגורים ובמבני ציבור, וכן הרחבת המסלולים הירוקים לחיבור מהיר לרשת החשמל.
- משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
- משרד האנרגיה 'יש לקבוע מדיניות ארוכת טווח למיסוי רכב חשמלי'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי המשרד, בית פרטי שיקים מערכת סולארית ממוצעת בהספק של 15 קילו וואט, יוכל לעשות זאת בצורה פשוטה מהירה ונטולת בירוקרטיה. אותו משק בית ייהנה מהכנסה ממוצעת של 13,000 שקל בשנה. באמצעות מסלול התעריף החדש, תוחזר ההשקעה כולה בתוך חמש שנים, ובמשך עשרים השנה שלאחר מכן ייהנה משק הבית מהכנסה מובטחת ויציבה לטובת משק הבית או הפחתת עד ביטול חשבון החשמל. בניין משותף שיתקין מערכת ממוצעת בהספק של 30 קילו וואט ייהנה מהכנסה קבועה בגובה של כ-25,000 ₪ בשנה לטובת צמצום ואף ביטול חשבון החשמל של הבניין או השקעה בשטחים המשותפים. מבני מגורים שישלבו מערוכת אגירה, יוכלו להשתמש בהן לטובת ביטחון באנרגיה והמשך אספקת החשמל של המבנה בחירום ובשגרה.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: "תוכנית '100 אלף גגות סולאריים' היא צעד היסטורי שאנו עושים לטובת אזרחי ישראל, שיביא למהפכה בשוק האנרגיה.
התקנת פאנלים סולאריים מאפשרת לבעלי הגגות להנות מהכנסה כספית נוספת ולצרוך חשמל בשעות חירום, והיא מגדילה את הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל, תוך ייצור חשמל שאינו מזהם לטובת בריאותם של כלל האזרחים.״
- 4.שיהיה לכולנו בהצלחה אם יצליח זה מצויין (ל"ת)אנונימי 18/02/2025 23:42הגב לתגובה זו
- 3.קל להשיק תוכניות כמו שקל לדבר. בפועל הבירוקרטיה תהרוג את הפרוייקט כמו את הרכבים החשמליים. (ל"ת)רון.ק 18/02/2025 15:56הגב לתגובה זו
- 2.עושק הציבור 18/02/2025 15:38הגב לתגובה זולמה לא מתקינים אוטומטית בכל בנין חדש במקום מערכות סולרית לחימום מים שרווחיות הרבה פחות
- 1.בני 18/02/2025 15:38הגב לתגובה זומדינות עם רבע שמש מאיתנו כבר עברו את ה50% חשמל מאנרגיה מתחדשת.אבל העיקר יש בשורה.
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
