אלי כהן (קרדיט: שלומי אמסלם)
אלי כהן (קרדיט: שלומי אמסלם)

משרד האנרגיה בתוכנית חדשה: 100 אלף גגות סולאריים עד שנת 2030

במשרד השיקו את התוכנית, שתוסיף 1.6 ג'יגה וואט להספק האנרגיה הסולארית של ישראל אשר אמורה סייע לממשלה לעמוד ביעד של ייצור 30% מהחשמל מאנרגיות מתחדשות; 

איתן גרסטנפלד | (4)


משרד האנרגיה והתשתיות השיק היום תכנית חדשה, '100 אלף גגות סולאריים', אשר אמורה סייע לממשלה לעמוד ביעד של ייצור 30% מהחשמל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2030.


היעד המרכזי של התוכנית הוא הקמת מתקנים סולאריים על 100 אלף גגות מבני מגורים חדשים, שיהוו 15% מגגות המגורים, ויוסיפו 1.6 ג'יגה וואט להספק האנרגיה הסולארית של ישראל, ויקדמו את ישראל לעמידה ביעדי הממשלה של 30% אנרגיות מתחדשות בשנת 2030. במשרד מציינים כי למהלך יתרונות כלכליים למשקי הבית, בדמות חיסכון בהוצאות החשמל באמצעות מכירת חשמל עודף לרשת, תשואה שנתית יציבה של למעלה מ-14% למשך 25 שנים, ועצמאות באנרגיה למשקי הבית במקרים של הפסקות חשמל בשגרה ובחירום. ובמקביל גם למדינה, שכן התוכנית תפחית את התלות במקורות אנרגיה חיצוניים. התכנית תבטיח אספקה יציבה של חשמל גם במצבי חירום, תוך תרומה משמעותית לשמירה על סביבה נקייה.


במסגרת התכנית יינקטו צעדים והטבות כולל מסלולי תעריף חדשים שיאפשרו השקעה מהירה ומותאמת יותר. מסלול התעריף הראשון יאפשר את קיצור שנות החזר ההשקעה למערכת הסולארית ל-5 שנים בלבד. מסלול נוסף, מופחת סיכון יוצע לאזרחים, באמצעות קביעת תעריפים צמודי מדד. בנוסף, המסלול הקיים שהוא כלכלי ויציב, ימשיך לעמוד לרשות מי שיבחר בו.


במשרד יציעו תמריצים נוספים כמו טיוב והתאמת מנגנון מס ההכנסה לבתים צמודי קרקע ולבתים משותפים והארכת הפטור מהיטל השבחה והרחבתו. בנוסף, יוצעו הקלות רגולטוריות שיקלו על הקמת המתקנים כמו חיוב התקנת מערכות סולאריות בבתים צמודי קרקע, במבנים שאינם למגורים ובמבני ציבור, וכן הרחבת המסלולים הירוקים לחיבור מהיר לרשת החשמל.


על פי המשרד, בית פרטי שיקים מערכת סולארית ממוצעת בהספק של 15 קילו וואט, יוכל לעשות זאת בצורה פשוטה מהירה ונטולת בירוקרטיה. אותו משק בית ייהנה מהכנסה ממוצעת של 13,000 שקל בשנה. באמצעות מסלול התעריף החדש, תוחזר ההשקעה כולה בתוך חמש שנים, ובמשך עשרים השנה שלאחר מכן ייהנה משק הבית מהכנסה מובטחת ויציבה לטובת משק הבית או הפחתת עד ביטול חשבון החשמל. בניין משותף שיתקין מערכת ממוצעת בהספק של 30 קילו וואט ייהנה מהכנסה קבועה בגובה של כ-25,000 ₪ בשנה לטובת צמצום ואף ביטול חשבון החשמל של הבניין או השקעה בשטחים המשותפים. מבני מגורים שישלבו מערוכת אגירה, יוכלו להשתמש בהן לטובת ביטחון באנרגיה והמשך אספקת החשמל של המבנה בחירום ובשגרה.


שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: "תוכנית '100 אלף גגות סולאריים' היא צעד היסטורי שאנו עושים לטובת אזרחי ישראל, שיביא למהפכה בשוק האנרגיה. התקנת פאנלים סולאריים מאפשרת לבעלי הגגות להנות מהכנסה כספית נוספת ולצרוך חשמל בשעות חירום, והיא מגדילה את הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל, תוך ייצור חשמל שאינו מזהם לטובת בריאותם של כלל האזרחים.״

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שיהיה לכולנו בהצלחה אם יצליח זה מצויין (ל"ת)
    אנונימי 18/02/2025 23:42
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    קל להשיק תוכניות כמו שקל לדבר. בפועל הבירוקרטיה תהרוג את הפרוייקט כמו את הרכבים החשמליים. (ל"ת)
    רון.ק 18/02/2025 15:56
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עושק הציבור 18/02/2025 15:38
    הגב לתגובה זו
    למה לא מתקינים אוטומטית בכל בנין חדש במקום מערכות סולרית לחימום מים שרווחיות הרבה פחות
  • 1.
    בני 18/02/2025 15:38
    הגב לתגובה זו
    מדינות עם רבע שמש מאיתנו כבר עברו את ה50% חשמל מאנרגיה מתחדשת.אבל העיקר יש בשורה.
גזי חממה - נפט
צילום: PIXBAY

מחירי הגז באירופה: ירידה שנתית של 40% - האם היציבות תימשך?

החוזים על הגז במדד ההולנדי TTF נסחרים סביב 28 אירו ל-MWh, למרות שמלאי האחסון נמוך מהרגיל. עונת חימום מתונה, זרימה סדירה מנורווגיה ועלייה ביבוא LNG שומרים על השקט, אבל תחזית קור ותקלות בצפון הים עוד יכולות לשנות את הטון

ליאור דנקנר |

מחירי הגז הטבעי באירופה רושמים את הירידה השנתית החדה ביותר מאז 2023, והם מסיימים את השנה סביב מינוס 40% מול תחילתה. בחוזים העתידיים של מדד המסחר ההולנדי TTF, שמכתיב במידה רבה את הטון לכל היבשת, המחיר נע סביב 28 אירו ל-MWh. זה תמחור שנראה נמוך יחסית על רקע פתיחת עונת החימום והעובדה שמלאי האחסון מתחיל את החורף מתחת לממוצע.

השוק נראה יותר כמו מערכת שמחפשת איזון תפעולי ופחות כמו משבר מתגלגל. אחרי כמה שנים שבהן כל שיבוש קטן התגלגל לקפיצות חדות, הפוקוס עובר לשאלה פשוטה יותר, האם ההיצע מגיע בקצב שמכסה את הביקוש היומי, גם כשנקודת הפתיחה של המלאים פחות נוחה.


מה מחזיק את המחיר נמוך, וסוגיית האחסון

אחד הגורמים המרכזיים הוא עונת חימום מתונה יחסית בתחילתה, שמורידה לחץ מהביקוש לחימום ומאטה את קצב המשיכות מהאחסון. כשאין גל קור ממושך בשלב הזה, השוק מקבל מרווח נשימה שמקטין את פרמיית הסיכון בחוזים הקרובים.

במקביל, נורווגיה ממשיכה להיות עוגן לאירופה דרך צינורות הגז, וברוב הזמן הזרימה נשארת סדירה. לצד זה, יבוא הגז הטבעי הנוזלי LNG גדל משמעותית, והאירופים מושכים מטענים לפי הצורך. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, יבוא ה LNG לאירופה עולה השנה בכ 25% ומגיע לשיא, עם 92 מיליארד מטר מעוקב במחצית הראשונה של השנה.

לתמונה הזו נכנס גם שינוי בהרכב המקורות. מעקב אחר תנועות מטענים מצביע על כך שמטענים מארהב מהווים בערך 56% מיבוא ה LNG של אירופה השנה, מה שתורם לרצף אספקה ומקטין את הרגישות לאירועים נקודתיים באזורי הפקה אחרים.

אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.