רשות ניירות ערך מקימה שתי ועדות בתחום הנכסים הדיגיטליים
מטבעות קריפטו הרשות לניירות ערך בראשותה של היו"ר ענת גואטה ממנה שתי ועדות בתחום הנכסים הדיגיטליים: ועדת נכסים דיגיטליים לגיבוש המדיניות ביחס להשקעות מפוקחות המאפשרות חשיפה לאלה וועדת שווקים דיגיטליים לקידום שירותי רישום וסליקת ניירות ערך בשווקים אלה בארץ.
"בשנים האחרונות תחום הנכסים הדיגיטאליים צובר תאוצה הן בהיבט התפתחות הנכסים עצמם, הן בהיבט פלטפורמות המסחר והן בהיבט מוצרי השקעה המאפשרים חשיפה לנכסים אלו", מסבירים בהודעת הרשות. "נכסים דיגיטליים הופכים לנכס השקעה עבור מספר גדל של משקיעים קמעונאיים וכשירים. בהתאם למגמה זו, בשנים האחרונות הונפקו מוצרי השקעה מסורתיים, העוקבים אחר מחירם של נכסים דיגיטאליים או המשקיעים בנכסים אלה כאפיק השקעה נוסף". בהקשר זה ניתן לציין את כניסתה לבורסה דרך מיזוג עם ICB של חברת סילבר קסטל המתמחה בהשקעות בתחום.
בראש ועדת הנכסים הדיגיטליים יעמוד הכלכלן הראשי של הרשות, אילן גילדין, וזו תלמד ותאפיין מוצרי השקעה מסוג זה, תבצע סקירה השוואתית של הדין המתעדכן במדינות מפותחות ותמליץ על מתווה מדיניות רגולטורית ביחס אליהן, "תוך חתירה לאיזון בין הגנה על משקיעים מהציבור לבין עידוד גיוון מוצרי השקעה וחדשנות".
כבר לפני כשנה וחצי וועדה לבחינת אסדרה של הנפקת מטבעות דיגיטאליים (ICO) לציבור שמונתה ברשות פרסמה את מסקנותיה. לפי אלה, ישראל נחשבת למובילה עולמית בתחום הבלוקצ'יין, וטכנולוגיית הרישום המבוזר (DLT) העומדת בבסיס מערכות הבלוקצ'יין, תחת שימוש בה בתחומי רישום וסליקה של ניירות ערך טומנת בחובה פוטנציאל לצמצום עלויות מסחר ללקוחות הקצה, להפחתת סיכונים סיסטמיים למשק ולקידום סביבה טכנולוגית אשר תעודד חדשנות פיננסית.
- אחרי הירידות: התנודתיות נרגעת והמשקיעים מתחילים לחזור לביטקוין
- S&P הורידה את דירוג היציבות של Tether - חשיפה לביטקוין ופערי שקיפות מגבירים סיכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרשות לניירות ערך פרסמה זה מכבר תזכיר חוק בנוגע להקמת בורסה ייעודית לנכסים דיגיטליים ובהמשך ישיר לכך עלה צורך בהגברת הוודאות בנוגע לאסדרתו של גוף כזה. על כן, ברשות מקימים עתה כאמור את ועדת השווקים הדיגיטליים, בראשות מנהל יחידת זירות סוחר, אסף ארז, שתעסוק בקידום שירותי רישום וסליקת ניירות ערך בשווקים דיגיטליים בישראל. "שימוש בטכנולוגיה מבוססת DLT עשוי להביא לשינוי משמעותי בתהליכי הסליקה ובזהות הגורמים האמונים על ביצוע תפקידי המסלקה השונים. כמו כן, שלבים מסוימים במנגנון הסליקה עשויים להצטמצם או להתייתר", כותבים ברשות.
במסגרת עבודתה, תמפה הוועדה מודלים אפשריים לעיצוב מערכות סליקה מבוססות DLT. בכלל זה תבחן הוועדה את היתרונות הטמונים בשימוש בשקל דיגיטאלי (CBDC) לצורך העברה בטוחה ומהירה של תשלום כסף כנגד ניירך ערך וההיפך (DvP). הוועדה תנתח את האתגרים שמודלים אלה מציבים ביחס לדין הקיים ולעקרונות הסליקה ותבחן הצעות אופרטיביות להתמודדות עמם.
.jpeg "קריפטו")
שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
שנת 2025 הייתה שנה רווית מהפכות ואירועים בשוק הקריפטו, אבל בנוגע לערך המטבעות היא הייתה מאכזבת למדי; מהם ההתפתחויות והאירועים המרכזיים של שנת 2025 בעולם הקריפטו?
שנת 2025 הייתה אמורה להיות שנת הפריצה של שוק הקריפטו, עם ממשל תומך בבית הלבן, התקדמות רגולטורית משמעותית בבתי הנבחרים וברשויות המפקחות, אימוץ מוסדי מואץ, תעודות סל פעילות שכבר נחשבות לקונצנזוס, והמשך אימוץ על ידי הציבור הרחב ברחבי העולם. לפרקים היא אכן נראתה כשנת פריצה כשהביטקוין המריא למעלה מ-126 אלף דולר למטבע אחד, אך היא נגמרת בטון מאכזב משהו, עם התרחקות מרמות השיא שנרשמו רק לפני מספר חודשים. כעת הביטקוין נסחר במחיר נמוך בכ-6% ממחירו בתחילת השנה, האת'ריום התרחק ב-11% והסולנה בלא פחות מ-35%. שני המטבעות היחידים בעשרת המובילים עם תשואה חיובית מתחילת השנה הם בייננס קוין (21%) וטרון (10%), וגם הם רחוקים מרמות השיא שנרשמו מוקדם יותר השנה. ובכל זאת, שוק הקריפטו כתעשייה, ולא כתלות במחירי המטבעות בזמן ספציפי, עשה התקדמות משמעותית במהלך השנה.
הנה האירועים וההתפתחויות המרכזיות במהלך השנה האחרונה, כשבוע לפני סוף השנה.
מטבעות יציבים: מהשוליים למרכז המערכת הפיננסית
שנת 2025 תיזכר כשנה שבה המטבעות היציבים עברו מהשוליים של המסחר בקריפטו למרכז המערכת הפיננסית העולמית. נפח העסקאות המותאם במטבעות יציבים חצה את רף ה-9 טריליון דולר בשנה, נתון המציב את התשתית הזו כמתחרה ישירה לרשתות תשלומים מסורתיות כמו ויזה, מאסטרקארד או פייפל (שהשיקה מטבע יציב משלה) זהו שינוי תפיסתי משמעותי. מטבעות יציבים כבר אינם רק כלי עזר למסחר בבורסות, אלא תשתית תשלומים גלובלית לכל דבר.
ההתקדמות הזו הגיע, בין השאר, גם על רקע התפתחות רגולטורית תומכת. האירוע הרגולטורי המשמעותי ביותר של השנה היה העברת חוק GENIUS בארצות הברית ביולי 2025. החוק קבע לראשונה מסגרת פדרלית מחייבת למנפיקי מטבעות יציבים, דרש גיבוי של 100% בעתודות נזילות - בעיקר אג"ח ממשלתיות ומזומן - ואסר על תשלום ריבית ישירה למחזיקים כדי למנוע סיווג כניירות ערך. החוק גם הנפיק רישוי פדרלי ומדינתי למנפיקים, ויצר סטנדרט אחיד ברחבי ארצות הברית. חקיקה זו הסירה את ענן אי-הוודאות שרבץ מעל חברות כמו סירקל מנפיקת USDC, וטית'ר מנפיקת USDT, ואפשרה לבנקים מסורתיים כמו ג'יי פי מורגן וסיטיגרופ להתחיל להציע שירותי משמורת וסליקה מבוססי מטבעות יציבים ללקוחותיהם. התוצאה: גידול של 100 מיליארד דולר בביקוש למטבעות יציבים, שהביא את השוק לשווי כולל של כ-260 מיליארד דולר.
- דירה כבר לא תהיה להם: הצעירים שמוותרים על דירה ותולים תקוותם בקריפטו
- למה הביטקוין לא מצטרף לשיאים של וול סטריט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לרגולציה המערבית, המטבעות היציבים הפכו לכלי הישרדות כלכלי בשווקים מתעוררים. בטורקיה, למשל, נפח הכניסות לקריפטו הגיע ל-878 מיליארד דולר עד מחצית 2025, כאשר רוב הפעילות התרכזה במטבעות יציבים כהגנה מפני האינפלציה והפיחות החד של הלירה הטורקית. באיראן, למרות הסנקציות הכלכליות הקשות, נרשמה צמיחה של 11.8% בנפח הפעילות, כאשר אזרחים עושים שימוש במטבעות יציבים כדי לגשר על הבידוד הפיננסי ולשמור על ערך חסכונותיהם.
