"שוק האג"ח לטווח בינוני-ארוך במקום המעניין ביותר ב-15 שנה האחרונות"
אגרות החוב בעין הסערה - המחירים יורדים, התשואות עולות וזה בולט באגרות החוב הממשלתיות. החשש מעליית מדרגה במלחמה הביא את האגרות ל-17 שנה (הרחוקות ביותר) לתשואה של 5.6% והתשואות על אגרות החוב השקליות ל-10 שנים עלתה ל-5.2%. באגרות החוב הקונצרניות קרה דבר שנראה יחסית מוזר - המרווחים מול הממשלתי ירדו כשעדיין ניתן לייצר תיק אג"ח בתשואה של 5%-6% גם במח"מ קצר יחסית. על רקע המלחמה ואי הוודאות יש רבים שחושבים שהתשואה הזו לא בהכרח מספקת. אתמול נרשמו ירידות נוספות בשוק האג"ח והממשלתיות הגיעו לשיא בתשואה. החשש הגדול הוא מהסלמה בצפון וממלחמה כוללת. במצב כזה, פרמיית הסיכון של ישראל תעלה, הורדת דירוג חוב תהפוך למאוד ריאלית וכל זה כאשר התקציב לא מספק פתרונות אמיתיים בינתיים לגירעון הצפוי. אלא שיש גם תרחיש אחר - המלחמה בדרום עוברת לשלב השלישי שלה. נשארים במקומות אסטרטגיים, אבל זו לא לחימה עצימה. בצפון מנסים להגיע להסדר מדיני והאינטרסים של כולם, גם של חיזבאללה שלא להסלים את המצב. שקט בעזה יכול להוריד אותו מהסולם. בתרחיש כזה ובהינתן שבשנה הקרובה צפויות לפחות שתי הפחתות ריבית, אנחנו יכולים למצוא את עצמנו במצב כלכלי סביר - הוצאות הביטחון לא ישתוללו, התקציב לא יתפרע, ואי הוודאות תפחת. במצב כזה, התשואה על אגרות החוב עשויה לרדת. אמיר חדד, מנהל השקעות בכיר בבית ההשקעות ברומטר סבור שאגרות החוב אטרקטיביות בנקודת הזמן הזו. "זה שוק קשוח. מצד אחד רואים את התשואות באג"ח עולות, אג"ח ממשלתי ל-10 שנים כבר בתשואה של 5.19% ומצד שני המרווחים בין התל-בונד לאג"חים הממשלתיים הם נמצאים ברמה הנמוכה מזה שנה וחצי-שנתיים האחרונות. אפשר להסביר את זה בכל שהתשואות כל כך גבוהות שקשה לפתוח מרווח. אם האג"ח הצמודים של ממשלת ישראל באזור ה-2% אז קשה מאוד לקונצרני לפתוח מרווחים של 1.5% כמו פעם. "רמת המרווחים היא כזאת שבטווח הקצר והבינוני יכול להיות שעדיף כבר לקנות אג"ח ממשלתי אם רוצים להגדיל חשיפה לשוק. בטווח הארוך אנחנו רואים למשל אג"ח ממשלתי צמוד עם מח"מ 10.33 בתשואה של 2.4%, זה במרווח 1%-1.5% מאג"ח של חברת החשמל או דברים אחרים. האג"ח הממשלתי מספק תשואות יפות מאוד בטווח הארוך וזה כמובן בגלל האירוע שאנחנו נמצאים בתוכו. שוק האג"ח לטווחים הבינוניים והארוכים נמצא במקום הכי מעניין שהוא היה בו ב-15 השנים האחרונות מבחינת תשואות. בטווח הקצר אנחנו בתקופת המתנה". איפה אנחנו נמצאים לעומת העולם? "עשיתי השוואה בין השוק כאן לשווקים בקנדה, דרום קוריאה וארה"ב. בארה"ב היינו בעבר במצב של 0.5% פחות מארה"ב והיום אנחנו בסיטואציה הפוכה, 0.6%-0.7% יותר מארה"ב. קנדה ודרום קוריאה הן שתי מדינות שהיינו קרובים אליהם מבחינת תשואה. בקנדה התשואות עלו בשנה האחרונה ב-0.37% ואצלנו עלו ב-1.4%, כלומר 1% יותר מקנדה. בדרום קוריאה זה אפילו יותר קיצוני, שם התשואות ירדו ב-0.33%, כלומר 1.8% יותר בישראל, ושוב, הסיבה היא ברורה ומובנת". מה התרחישים קדימה? "אם האירוע יסתיים בהסכם עם לבנון אני מניח שנראה תיקון משמעותי למעלה באגחים. אם אנחנו הולכים למלחמה זה אירוע יותר מורכב כי אז הגירעון לא יהיה השנה 7%-8% אלא יכול להיות גם 13%-15% והדירוגים מן הסתם ירדו. אנחנו נמצאים בצומת דרכים ואני מניח שהתמונה תתבהר בחודש-חודשיים הקרובים. לכן אנחנו יותר זהירים כרגע ואנחנו מעדיפים להיות במח"מים יותר קצרים". מה אתה רואה באג"ח הקונצרני כרגע? "כמו שאמרתי המרווח בקונצרני הוא נמוך. באוקטובר למשל הייתה פתיחה של מרווחים שיצרה הזדמנות. היום המרווחים לא גבוהים יחסית אבל התשואות גבוהות בגלל שהן עלו ביחד עם התשואה של האגח הממשלתי. מצד שני התשואות בקונצרני הן תשואות שלא ראינו הרבה מאוד שנים, אולי 15 שנה לא ראינו כאלה תשואות. אפשר לקנות היום אג"ח של החברות הכי חזקות במשק אפילו במח"מים קצרים של 3-4 בתשואות של 2.5% ואפילו 3% צמוד, ואם אתה הולך למח"מים יותר ארוכים אתה מגיע לתשואות של 3.5% ואפילו 4% צמוד בדירוגים של AA. עזריאלי במח"מ ארוך למשל בתשואה של 3.8% צמוד ובמח"מים הקצרים בתשואה של 3% צמוד. יש עוד אגחים מעניינים כמו חברת חשמל, ביג, מקורות, הבנקים - בכל האגחים האלה יש תשואות מעניינות בכל המח"מים. "כרגע אנחנו לא מגדילים כי אם יהיה אירוע של מלחמה יכול להיות שנראה תשואות אפילו יותר גבוהות. ברגע שתוסר עננת אי הודאות בגזרת הצפון אני מניח שיהיה תיקון משמעותי בכל האגחים. היום אפשר לבנות תיקי אג"ח שמייצרים תשואות של 5%-6% שנתי במונחים של שנתיים שלוש בתיקים סולידיים עם החברות הכי חזקות שיש, מה שלא היה אפשרי לפני שנה או שנתיים". איך אתה רואה את תמונת הריבית במדינות השונות בעולם? "אפשר לראות שתהליך הפחתת הריבית התחיל. בבריטניה הורידו ריבית, בשוודיה ויש עוד מדינות ויש סיכוי שבארה"ב יורידו כבר בספטמבר. אנחנו נצטרף רק עם העניינים ירגעו והאינפלציה תרד".
- 11.א 03/07/2024 18:35הגב לתגובה זוהממשלתי הארוך בערך חמישה אחוז,מכובד מאד.אבל הייתי מצפה שקונצרני ארוך יתן 8 אחו, ואין כאלה.
- 10.BABA 03/07/2024 16:53הגב לתגובה זומי צריך אג"ח מדינה שיש את מניית קיסטון!כל רבעון דיוידנדים כמו שעון שוויצריהחודש למשל משלמת דיוידנד של 11 אגורות כל רבעון דיוידנדים גדלים כמו עצים ליד הנחל.אז למה אני אקנה אג"ח מדינה?קיסטון רק תורידו את הדמי ניהול רצחניים במיידי בבקשה תודה.
- 9.ירון 03/07/2024 15:47הגב לתגובה זומי שהשקיע אז עשה 15% תשואה שנתית ל-10 שנים רצוף.
- 8.גל 03/07/2024 15:10הגב לתגובה זוהתשואות של הארוכות הולכות ועולות.
- 7.סוד העושק 03/07/2024 14:04הגב לתגובה זוהטבות למגזרים לא יצרניים ומנגד פגיעה במגזרים היצרניים לשם מימון החגיגה גורמת לאבדן אמון המשקיעים בארץ ובעולם והורדת דירוג נוספת בדרך.
- 6.כלכלן 03/07/2024 13:59הגב לתגובה זוהלו? אתה מנהל השקעות האחר בכיר?בריטניה לא הורידו ריבית ולא נעליים
- 5.דני 03/07/2024 13:31הגב לתגובה זובמידה והנגיד מביע אימון בהחזר החוב של המדינה שיתחיל ליקנות אגחים ארוכות וישטח את העקומה והמשקיעים ינתנו אימון
- 4.תלוי בנסראללה 03/07/2024 13:13הגב לתגובה זוהכל תלוי בנסראללה ומחדליהו, ואני לא סומך על אף אחד מהם. אם יש מלחמה האגחים יקרסו
- אובדן אמון המשקיעים במקבלי ההחלטות בכלכלת "בעזרת השם" (ל"ת)סוד העושק 03/07/2024 14:08הגב לתגובה זו
- 3.הנגיד את הבנקים ודופק את מחזירי המשכנתא (ל"ת)משה ראשל"צ 03/07/2024 10:32הגב לתגובה זו
- 2.לא לגעת בישראל 03/07/2024 08:44הגב לתגובה זואסור להשקיע בשום דבר שקשור בישראל. לא אג"ח ובטח לא מניות ישראל היא המקום המסוכן ביותר בעולם היום.
- 1.לאינפלציה 03/07/2024 07:16הגב לתגובה זולשני הכוונים,יש רקן נאמנות אחת הנקראת "אינפלציה" סולידית יחסית ומגינה ככה-ככה ,לא המלצה
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהפי 7.5 ב-3 שנים - נאוויטס עוברת להפקה מלאה בשננדואה: הכנסות של כ-98 מיליון דולר ו-EBITDA של כ-67.6 מיליון דולר
לפני שלוש שנים ניתחנו את נאוויטס וקיבלנו שיש שם סיכוי גדול. עם סיכון, תמיד יש סיכון, אבל המחיר של השותפות נראה לנו נמוך בהינתן החלום - כתבנו על זה ועל שותפויות אחרות - האם מניות הגז והנפט אטרקטיביות? והאם נאוויטס היא מציאה? נאוויטס עלתה מאז פי 7.5 - 650%. התוצאות ברבעונים האחרונים מספקים את הסיבה. האם אפשר היה לדעת זאת בעבר? זה היה החלום של גדעון תדמור ולהבדיל מחולמים אחרים הוא קיבל על החלום שלו מימון משורה ארוכה של בנקאים בארה"ב. אלה לא נכנסים כשהן חושבים שהסיכון גדול מדי. כלומר, זה היה חלום שראו אותו כבר מתגבש במציאות. היו גם סיכונים כמו מחירי הנפט שעלולים לרדת ובעיקר בעיות שעלולות להיות בתפעול וקידוח בשלבים המאוחרים.
משקיעים לקחו את הסיכון הזה כענק והוא היה בינוני. כשזה קורה, יש לפעמים הזדמנות. משקיעים גם נדבקו בסנטימנט השלילי של תחום הגז והתרחקו מנאוויטס. תדמור ידע לנצל את הסנטימנט בשוק הנפט בצורה מושלמת. הסנטימנט השלילי שנבע בעיקר מהקולות הרבים והחזקים שקראו להפסקת השימוש בדלקים פוסילים גרם לגופי הענק בתחום לעצור את התקדמות הקידוחים למרות שהושקעו בהם מיליארדים. זה היה עניין של תדמית והם חיפשו ועדיין מחפשים להיראות פחות פוגעים בסביבה. מעבר לכך, הם העריכו שמחירי הנפט יפלו.
אחרי שהשקיעו מעל מיליארד דולר בקידוח מכרו אותו במחיר של דירת 5 חדרים יקרה בת"א. תדמור סגר מימון, השקיע, הנפיק והצליח לייצר ברבעון האחרון Ebitda של 68 מיליון דולר כשנאוויטס נסחרת ב-14.4 מיליארד שקל. הצפת ערך עצומה. יש לטענת תדמור הזדמנויות נוספות והוא קודח בהם, אבל שוב נזכיר שהתחום לא חף מסיכונים. הסיכון הגדול ביותר הוא מחיר הנפט. טראמפ אמר בנאום כניסתו לבית הלבן Drill Baby Drill ושינה שוב את כללי המשחק, אבל המגמה ארוכת הטווח היא ירידה במחיר הנפט ושימוש מופחת. רק שזה לא עניין של שנתיים-שלוש, זה עניין של טווח ארוך.
בינתיים, הביקושים לנפט מתגברים. זה התחיל במלחמה בין רוסיה לאוקראינה שגרם למחירי הנפט לעלות, נמשך במתיחות אצלנו במזרח התיכון ועכשיו מפנימים שהביקוש לאנרגיה מכל הסוגים יזנק כדי לתמוך במהפכת ה-AI. אז הנפט ישאר כאן עד תקופה ארוכה.
- ההפקה ממאגר שננדואה הגיעה ל-100 אלף חביות ביום
- ארגנטינה נגד נאוויטס: "פועלת באופן בלתי חוקי בפוקלנד"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש מסכמת רבעון שבו פעילות פרויקט שננדואה נכנסה להפקה מלאה ומקבלת ביטוי משמעותי בדוחות. השותפות, הפועלת בתחום הפקת הנפט והגז במים עמוקים בארצות הברית, עברה במהלך הרבעון מתהליך הרצה מדורג של הבארות לכיוון הפקה יציבה, והשינוי ניכר בתוצאות הכספיות. מאגר שננדואה, שנכנס לשלב ה-Ramp-Up החל מיולי, הפך למנוע העיקרי של העלייה בהכנסות ובתוצאות התפעוליות.
עמית בירק אקוואריוס (אקוואריוס)"הציגו לנו מצג שווא" - המשקיע המרכזי באקוואריוס נסוג מההשקעה
אקוואריוס מנועים אקוואריוס מנוע -0.4% מדווחת על תפנית במהלך ההשקעה שאושר רק בספטמבר האחרון. חברת פיור קפיטל, שאמורה הייתה להזרים 6 מיליון דולר ולהפוך למשקיעה המובילה במתווה גיוס של כ-10.2 מיליון דולר, הודיעה לחברה על ביטול חד צדדי של ההסכם. בהודעתה טענה פיור קפיטל למצגי שווא מצד החברה ולשינויים שנעשו בתנאי ההסכם ללא הסכמתה, טענה חריגה וחמורה, במיוחד עבור חברה הנמצאת בתלות כמעט מוחלטת בהזרמות חיצוניות.
כתוצאה מכך, המתווה המקורי, שכלל 13 משקיעים ובהם פיור, ג'רוזלם פלטינום ועשרה משקיעים פרטיים, למעשה קרס. כל יתר ההסכמים היו תלויים בגיוס מינימלי של כ-10 מיליון דולר, יעד שיהיה קשה להשגה בעקבות יציאת פיור. בהודעה החדשה לא נותר זכר למשקיעים האחרים, מה שמעיד כי העסקאות עימם אינן רלוונטיות עוד ומבנה הגיוס כולו נבנה מחדש סביב משקיע אחד בלבד.
במקביל לביטול, אקוואריוס פרסמה תוספת להסכם עם אלכסנדר צ’רנילובסקי, המשקיע שכבר היה חלק מהמתווה המקורי. על פי העדכון, צ’רנילובסקי מגדיל את היקף השקעתו מ-3 מיליון דולר ל-9 מיליון דולר, בתנאים חדשים שנפרסים על פני תקופה ארוכה. 20% מההשקעה יוזרמו רק לאחר קיום התנאים המתלים, והיתרה תשולם בתשעה תשלומים חודשיים החל מינואר 2026. בתמורה יקבל צ’רנילובסקי 24.95 מיליון מניות במחיר של 0.8 שקל למניה ו-12.47 מיליון כתבי אופציה במחיר מימוש של 1.6 שקל. ההלוואה שהעמיד ביוני בהיקף 3 מיליון דולר תקוזז מכלל ההשקעה, והחברה אף תוכל לקבל ממנו הלוואת ביניים נוספת שתיחשב חלק מההשקעה רק אם ההסכם יושלם עד סוף 2025. נזכיר שמדובר בדיסקאונט לא קטן על המחיר בשוק עת הדיווח אקוואריוס מגייסת בדיסקאונט של 35%
שינוי זה מדגיש עד כמה החברה הפכה תלויה במשקיע אחד בלבד, מצב שמוסיף מורכבות לחברה שכבר שנים מתקשה להציג פעילות מסחרית יציבה ונשענת על הזרמות חיצוניות. אקוואריוס מציינת כי היא שוקלת את המשך צעדיה מול פיור קפיטל, ושומרת על כל זכויותיה בקשר להפרת ההסכם ולטענות שהועלו.
"אני שם את המוניטין שלי על השולחן","תבחנו אותי בתוצאות"
רק לפני כחודש פרסמנו כאן בביזפורטל ראיון מקיף עם מנכ״ל החברה עמית בירק, שבו הוצגה תמונה שונה בתכלית. בירק תיאר אז "אקוואריוס 2.0": הנהלה חדשה, מהלך התייעלות עמוק, קיצוץ משמעותי בכוח אדם, יציאה מהמשרדים ומענק משמעותי מממשלת גרמניה. אקוואריוס מתניעה מחדש: "אני שם את הרקורד שלי על השולחן"
