גיא רגב מנכל קבוצת גאון
צילום: סיון פרג'
ראיון

"תחום התשתיות חסין למשברים ארוכים; מזהים הזדמנויות גם במשברים"

חברת גאון בחרה להמשיך את העבודה במפעלים כרגיל עוד מתחילת הלחימה: "אחת ההחלטות הטובות שקיבלנו"; הודיעה לאחרונה על רכישת 72.5% מחברת נחמני: "אנחנו מתקרבים יותר ויותר למזמיני העבודה", וגם הודיעה על מיזוג עם גאון אחזקות: "כל מי שמכיר את הקבוצה מבין שיש כאן כפילות"
רוי שיינמן | (1)

קבוצת גאון  גאון קבוצה 0% היא אחד מהשחקנים הגדולים בתחום תשתיות המים בארץ - לחברה 9 חברות בנות עם מפעלים ברחבי הארץ והרכישה האחרונה של חברת נחמני (72.5%) מעלה את מניין החברות הבנות ל-10. המלחמה אומנם הביאה לעצירה של חלק מהפרויקטים של החברה, בעיקר בדרום, אבל לצד זאת החברה קיבלה החלטה להמשיך את העבודה במפעלים כרגיל עוד מתחילת הלחימה. שוחחנו עם מנכ"ל הקבוצה, גיא רגב, בשביל לשמוע על הפעילות בזמן המלחמה, הרכישה של נחמני, והמיזוג.

גיא רגב, מנכ"ל קבוצת גאון; קרדיט: סיון פרג'

מה המיקוד העסקי שלכם?

"קבוצת גאון היא מובילה בתחום של תשתיות הולכה ובעיקר בתחום של צנרת, למים ולגז. יש לנו 7 מפעלי תעשייה והחברות שתחתינו הם מהמובילות והוותיקות בשוק ואנחנו מספקים פתרונות משמעותיים בהולכה. אם פעם למשל היו מזמינים מאיתנו רק צינורות דרך חברת צינורות המזרח התיכון, היום אנחנו כבר יודעים לתת מעטפת כוללת יותר גם של ביצוע. התהליכים שביצענו בשנים האחרונות היו בעיקר לעולמות של הולכה בעיקר של מים. לקוחות הקצה שלנו הן בעיקר חברות ממשלתיות, תאגידי מים ותאגידים עירוניים. אנחנו מוכרים לשוק באמצעות קבלנים או סוחרים שקונים מאיתנו את הצנרת. אנחנו נמצאים בשוק מאוד ממוקד".

בין החברות הבנות של גאון נמנות צינורות המזרח התיכון, הכוכב מגופים, פלסים פלגל, שגיב, מדי ורד, GWS, תשתיות הדרום, גילוון ופל ים. לחברות יש ותק של 30-40 ואפילו 60 שנה בתחומים שלהן, והשילוב שלהן מציע ללקוח פתרון כולל לתחום ההולכה. בשבוע שעבר דיווחה החברה על רכישה של חברה נוספת (72.5%) בתמורה ל-6.3 מיליון שקל - חברת נחמני הפועלת בתחום הקידוחים האופקיים והנחת תשתיות מים, ביוב, גז ותקשורת, שהציגה מחזור מכירות של כ-30 מיליון שקל בשנת 2022.

איך נחמני משתלבת באסטרטגיה שלכם?

"האסטרטגיה שלנו היא להתקרב כמה שיותר למזמיני העבודה. כמו שאמרתי, היום אנחנו עובדים באמצעות קבלנים וסוחרים, ואנחנו רוצים להגיע למצב שבו מזמיני העבודה הגדולים, כמו תאגידי המים למשל, יוכלו להזמין מאיתנו ישירות את המוצרים ואת הפתרון הכולל. נחמני היא חברה מאוד ותיקה (57 שנים), והיא הותיקה ביותק בתחום של קידוחים אופקיים. נחמני יודעת לעשות קידוח אופקי במרכזים אורבניים ועכשיו את הצינורות היא תקנה מאיתנו".

בכמה מכרזים אתם זוכים בשנה?

"חלק גדול מהפרויקטים זה לא מכרזים אלא תמחור. אם למשל איזשהו תאגיד מים מוציא פרויקט וקבלן זוכה בו, אז הוא עושה השוואה בין החברות השונות לפי התמחור שלהן ובוחר את הסוחר. לנו יש יתרונות גדולים מכיוון שאנחנו יודעים לספק חלק גדול מאוד מהסל וזה בזכות מספר המפעלים הגדול שיש לנו. אז אם אנחנו מסתכלים על המחזור, שבקצב שנתי עומד על בערך 700 מיליון שקל אז הרוב מגיע מזה. חוץ מזה יש פרויקטים שיוצאים במכרזים למשל מחברות ממשלתיות או תאגידי המים ואנחנו משתתפים בהם, אבל זה לא חלק גדול מתוך הסל. הכניסה שלנו לעולמות הביצוע, דרך חברת נחמני למשל, גם יאפשר לנו לגשת למכרזים בעזרתה. נחמני תיגש למכרזים ואנחנו נספק את המוצרים המשלימים.

 

אם פעם היינו יודעים לספק מוצר אחד ורק לסוחרים, היום אנחנו יודעים לספק סל מוצרים וגם לקבלנים, ומחר נדע לקחת את הפרויקט ישירות ולבצע אותו לבד וכך להשאיר את המרווחים בתוך הבית, ואנחנו רואים את זה לאורך זמן - הרווח התפעולי שלנו גדל משנה לשנה וזאת תוצאה של האסטרטגיה שלנו".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ניצלתם את ההארכה שניתנה לפרסום הדוחות אבל בכל זאת - איך היה הרבעון האחרון ואיך המלחמה השפיעה עליכם?

"ראשית אני מאמין שתוך שבוע שבועיים נפרסם את הדוחות, מעבר לזה אני לא יכול להיכנס לזה יותר מדי אבל אני יכול להגיד שהוא תואם את התכניות שהיו לנו. לגבי המלחמה - אנחנו בעולם של אי ודאות כרגע כמו כל המשק הישראלי. יש הבדל בין השבוע-שבועיים הראשונים לעכשיו".

אני מניח שיש לכם פרויקטים שנעצרו

"בתקופה הראשונה פרויקטים נעצרו משתי סיבות עיקריות - הראשונה היא חוסר בעובדים שמשפיע בעיקר על תחומי הביצוע בפרויקטים בכל אזורי הארץ, אבל זה הולך ומשתפר כי מוצאים פתרונות. הסיבה השנייה היא המדינה שהחליטה שבאזורים מסוימים עוצרים פרויקטים, בעיקר באזורי הדרום, אבל גם שם אנחנו מזהים שיש חזרה הדרגתית לעבודה. קשה מאוד להעריך איך האי ודאות הזאת תשפיע עלינו, אבל אני יכול להגיד כמה דברים עלינו - אנחנו נמצאים בתחום התשתיות, שהוא אולי לא חסין למשברים, אבל כן הייתי אומר שהוא חסין למשברים ארוכים, הוא תמיד מנוע צמיחה משמעותי במשק הישראלי, גם בהסתכלות היסטורית - בכל משבר שהיה הדבר הראשון שמדינת ישראל השקיעה בו, ובצדק, זה תחום התשתיות. יכולת השיקום שלנו בטווח הבינוני והארוך היא טובה. בנוסף אנחנו קיבלנו החלטה להמשיך להפעיל את כל המפעלים שלנו מתוך עמדה שאנחנו חושבים שנכון לנו לשמור על המשכיות במשק. יצרנו לעובדים שלנו מעטפת תמיכה בכל מה שניתן ואנחנו ממשיכים את השגרה עד כמה שאפשר.

בהתחלה נתקלנו בהרמות גבה, זה היה נראה מוזר לאנשים שאנחנו ממשיכים כרגיל. היום אני חושב שזאת אחת ההחלטות הטובות שקיבלנו, המפעלים עובדים ויש לנו יכולת לספק גם לפרויקטים חדשים שנוצרו, בעיקר בדרום, כתוצאה מהמלחמה. זה היה נכון לבחור בשגרה ובחיים במקום להסתגר".

 

אתם מצפים לפיצוי מהמדינה בגלל האזורים בהם נפסקה העבודה?

"אני חושב המדינה צריכה להיכנס מתחת לאלונקה במשק המקומי. יש מספר תכניות שהמדינה החליטה לצאת בהן ואני מקווה שהתכניות יצאו לפועל, בטח במפעלים באזורי הדרום שצריכים את התמיכה הזו. יש ציפייה כללית במשק שהתהליכים האלה יקרמו עור וגידים".

 

המלחמה השפיעה על הדחייה שלכם בפרסום הדוחות?

" הקבוצה שלנו היא די רחבה, קיבלנו אפשרות לדייק את הדיווחים שלנו וחשבנו שנכון לקחת את הזמן הזה".

 

מה עומד מאחורי המיזוג של גאון אחזקות וקבוצת גאון?

"כל מי שמכיר את הקבוצה מבין שיש כאן כפילות. אחזקות היא חברת האם שהקים בני גאון. לחברה הזאת כמעט אין פעילות חוץ מקבוצת גאון הציבורית. ההנהלה אומנם משותפת אבל יש שני דירקטוריונים, אין לזה הצדקה. המהלך מפשט את יכולות הניהול שלנו ויביא להצפת ערך".

 

איפה אתה רואה את החברה 3-4 שנים קדימה?

"כאמור האסטרטגיה שלנו היא להתקדם בשרשרת הערך ולהתקרב למזמיני העבודה. נמשיך להתפתח לכיוון הזה בשנים הקרובות, נתפתח יותר ויותר גם לעולמות הביצוע".

יש עוד רכישות על השולחן?

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יובל 31/12/2023 21:46
    הגב לתגובה זו
    ירידה בהכנסות וברווחים... נא הסבר המנכ"ל!!!!!
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: אלביט וגילת ירדו וכמה מילים על נורמליזציה

על הנפט, על מניות הארביטראז' ומה יעלה ומה יוריד את שערי המניות בבורסה?

מערכת ביזפורטל |

וול סטריט ירדה אמש - לסקירת הבורסה ועל מניות הקוונטים, המניות הדואליות ירדו, והן חוזרות למסחר בת"א עם דיסקאונט-פער ארביטראז' נמוך של 0.35%.  לטבלת מניות הארביטראז'. מניית אלביט מערכות 0%   תבלוט בירידה של 1.6%,  גילת 0%  ו קומפיוגן 0%   יתממשו ב-2%. 

הפתיחה צפויה להיות רגועה. אין חדשות לכאן ולכאן - אין משהו שנראה עשוי להרים את הבורסה, וגם לא ההיפך. האירוע הגול ביותר של החזרת החטופים החיים מאחורינו, החזרת החטופים החללים נעשית בשלבים. אף אחד לא יודע מה יהיה בשלבים הבאים של הסכמי הפסקת האש. אף אחד גם לא יודע מה יתפתח בזירות האחרות. מצד אחד יש חששות שהדרך להסכם תהיה עם מהמורות רבות. יש חששות מחזרה למצב של לחימה. מצד שני, המצב כעת עם היקפי מילואים יחסית נמוכים לעומת השנתיים האחרונות, מחזיר הרבה אנשים למסלול של עבודה שוטפת וזה צפוי להתבטא בפריון ובצמיחה. כמו כן, הלחץ להגדלת התקציב הביטחוני יורד. 

חייבים להגיד שסמוטריץ' כשר אוצר ומבחן התוצאה הוא החשוב - מצליח לשמור על הפרמטרים העיקריים של הכלכלה במצב טוב. הגירעון לא משתולל, יחס החוב תוצר לא קופץ. אף אחד לא היה מאמין שאחרי שנתיים של מלחמה ככה יראה המשק. מכאן אפשר להשתפר ובעיקר לצמוח וזה יתבטא בדוחות הכספיים של החברות הבורסאיות. מכאן האופטימיות, מכאן העליות בשנתיים האחרונות, אך צריך לזכור שהשוק מגלם תרחישים אופטימים, מכפילי הרווח גבוהים באופן היסטורי, כשיש אזורים שהם בתמחור אפילו גבוה מאוד.

הסיבה לאופטימיות מגיעה גם מפוטנציאל לנורמליזציה אזורית. זה יהיה שינוי כללי המשחק. הסכם כזה עם סעודיה והתקדמות מול סוריה מבטאים שני דברים - הראשון, ביטחון. מצב טבעי-נורמלי של יחסים כלכליים, מחזק את "ציר השלום", מול "ציר המלחמה". ככל שיהיו יותר מדינות שיצטרפו, כך הביטחון יגדל, כך השלום-נורמליזציה יהיו יציבים יותר. בורסה אוהבת כמובן מצבים כאלו, היא מקטינה את הסיכון הכולל וזה מתבטא בעליית תשואה. 

עניין נוסף שמביא לאופטימיות באם יהיו הסכמי נורמליזציה-שלום הוא העסקים עצמם - המסחר עם סעודיה, פוטנציאל המכירות והסחר בין המדינות. צריך גם להזכיר שליצואנים שלנו יהיה קל וזול יותר לייצא למדינות במזרח התיכון מאשר לאחרות - העלויות יהיו נמוכות יותר בעיקר בשל הובלה נמוכה.