ראיון

"אני יודע שהמשקיעים התאכזבו; יש לנו צבר גדול ונעבור לרווחיות"

הדר לוי, מנכ"ל בריינסווי, מפתחת הקסדה המטפלת בהפרעות פסיכיאטריות, לא מתייאש גם לאחר שהמניה צללה ב-85% מהשיא: "אנחנו כבר לא אותה חברה - יש לנו מעל 1000 מערכות בשימוש"
רוי שיינמן | (12)
נושאים בכתבה ביומד הדר לוי

חברת בריינסוויי בריינסוויי 2.87%  עוסקת בייצור ושיווק של מוצרים רפואיים לטיפול לא פולשני במוח, במטרה לטפל בהפרעות שונות כמו דיכאון, OCD, עישון ועוד. מוצר בולט של החברה הוא ה-DeepTMS שהוא בעצם קסדה שיש בה סלילים מגנטיים שמשדרים אותות לאזורים במוח האחראים להפרעות הללו וכך מטפל בהן. בעוד החברה מציגה נתונים רפואיים לכאורה משכנעים, היא לא הצליחה לתרגם את הנתונים לשיפור בתוצאות הכספיות. לפי נתוני החברה, למוצריה יעילות טיפולית של 82%, ו-65% מהחולים מגיעים לרמיסיה (נסיגה בהפרעה). המניה שהיתה נראית מבטיחה בעבר גרמה בעיקר מפח נפש למשקיעים - בעשור האחרון איבדה המניה כ-85%. עכשיו החברה תחת הנהלה חדשה יחסית (המנכ"ל הדר לוי נכנס לתפקיד בפברואר האחרון) ושמה את הדגש על מעבר לרווחיות והנגשה של המוצרים שלה ככל הניתן, והמשקיעים אוהבים את זה - המניה קפצה במעל 100% בוול סטריט בשני הרבעונים האחרונים. לוי נמצא בחברה כבר מ-2014 והיה אחראי על הפעילות באמריקה, לכן הוא מכיר את השוק ואת החסמים שבו. בראיון ל"ביזפורטל" מפגין לוי אופטימיות לגבי העתיד.  החברה לא מצליחה להתרומם כבר תקופה ארוכה. ההכנסות אפילו ירדו ברבעון האחרון לעומת הרבעון המקביל. מה יהיה שונה הפעם? "אני נמצא בחברה כבר כמעט 10 שנים ואני יודע שמשקיעים התאכזבו" אומר לוי, "משקיעים רואים רק מספרים. אני מכיר את החברה ויודע שהבסיס שלנו ממוקד וחזק. אנחנו מתמקדים בלקוחות גדולים מכיוון שהמאמץ שלנו בין עסקאות גדולות וקטנות הוא לא שונה מדי. חתמנו על עסקאות גדולות עם חברות גדולות במדינות שונות כמו למשל 40 מערכות לשתי רשתות גדולות בארה"ב, 25 מערכות לרשת בתי חולים בהודו, וחברה בטאיוואן שחתמה איתנו על 10 מערכות. הביקוש למוצר שלנו הוא אדיר. הטכנולוגיה שווה הרבה כסף ואנחנו לא נתפשר על זה. בפעם הראשונה מזה 10 שנים אנחנו מראים למשקיעים שאנחנו נעבור לרווחיות, ורואים את זה במניה, ה-EBITDA המתואם ברבעון הרביעי יהיה חיובי". קסדת בריינסוויקסדת DeepTMS של בריינסווי מה האסטרטגיה שלכם בתקופה הקרובה? "אנחנו רוצים להנגיש את הטיפול שלנו לכל מי שצריך אותו. כרגע הטיפול זמין בבתי חולים ובקליניקות פרטיות. נכון שהטיפול עדיין צריך להיות בהשגחה ולכן לא יכול להיות ביתי, אבל מרכזי שירות מרובים ונגישים כמו למשל מרכז שירות בקניון הם הדרך להשיג את זה, ובארץ החזון הוא להגיע לקופות החולים". מה עוצר כרגע את החזון הזה? "בגלל שאני מכיר את השוק בארה"ב אני מכיר גם את החסמים שלו. אחד החסמים הגדולים הוא שהשוק הפסיכיאטרי מאוד שונא סיכון. המטפלים לא מוכנים להשקיע כספים גדולים בטיפולים חדשים, אז אנחנו מציעים מודל אחר - במקום מודל ההשכרה, שימשיך לפעול, אנחנו מציעים מודל של Pay per Use שבו אנחנו מתקינים את המכשור ומביאים מפעיל ללא עלות, והרופא משלם לנו פר טיפול. ככה הוא לא לוקח על עצמו שום סיכון וגם יש לנו אינטרס משותף להצליח. חסם נוסף הוא משך הטיפול. כרגע אורך הטיפול הוא 20 יום מה שאומר שהחולים צריכים להגיע ב-20 ימים נפרדים לקבל את הטיפול. עכשיו הקליניקות מקצרות את התקופה הזאת על ידי מתן הטיפולים בשיטה יותר מרוכזת - סופש שלם של טיפולים. ככה תוך רק שני סופ"שים אפשר לעבור טיפול שאחרת היה לוקח כמעט חודש שלם". מה מייחד את המוצר שלכם מהמוצרים האחרים בשוק? "DeepTMS הוא מוצר ייחודי וחזק מאוד בתחום בריאות הנפש. הגירוי המגנטי שאנחנו יודעים לייצר יודע לחדור עד 7 ס"מ אל תוך המוח, בהשווה לס"מ אחד של מוצרים אחרים, ומאפשר לנו גישה לאבחן ולטפל בבעיות בצורה טובה יותר משמעותית. בנוסף אנחנו מתחילים מחקר קליני מצומצם במוצר חדש, TMS360, שבניגוד ל-DeepTMS שמתמקד רק באזור אחד, יודע לסרוק את כל המוח. זו תהיה פריצת דרך מכיוון שבהפרעות כמו אלצהיימר או שבץ מוחי, בניגוד לדיכאון למשל, אנחנו לא יודעים איזה חלק במוח גורם להן. אפיון של המוח בצורה כזו שתעזור לנו לדעת איפה צריך לטפל בכדי למנוע או למתן הפרעות כאלה יכולה להיות מצילת חיים לכמות עצומה של אנשים. אנחנו יודעים שבמידה והניסוי הראשוני יהיה מוצלח, לא יהיה לנו קשה למצוא שותפים לניסוי קליני רחב". איך אתם רואים את ישראל כחלק מהפעילות שלכם? "ישראל היא לא שוק גדול אבל היא חשובה לנו. הרבה שנים לא היה לנו עיסוק פה אבל כרגע הטיפול שלנו לדיכאון כבר נמצא בסל התרופות והיעד הוא שיהיו לנו לפחות 10 מרכזים עד סוף השנה כאשר יש 6 כרגע. חייבים להנגיש את הטכנולגיה כי היא מצילת חיים. היעד המרכזי הוא להנגיש את הטיפול בקופות החולים כמו מכבי כללית ומאוחדת ואנחנו כבר נמצאים איתן ועם משרד הבריאות בשיחות בנושא. ברגע שזה יקרה המספרים כבר ידברו". בעשור החולף לא סיפקתם את הסחורה. איפה אתה שואף להיות בעוד עשור? "אנחנו נהיה חברה מובילה בתחום של אבחון וטיפול בחקר במוח וגם בשוק הנוירולוגי. אני מאמין שנעשה פריצת דרך משמעותית בתחום הפסיכיאטרי. אנחנו רוצים להיות תחנה אחת לכל העניין של אבחון וטיפול בהפרעות ובחקר המוח. אנחנו כבר לא אותה חברה - יש לנו מעל 1000 מערכות בשימוש וביקוש עצום לטיפול שלנו. יש מגמה ברורה וחזקה בשוק של מעבר מטיפולים פולשניים לטיפולים לא פולשניים ואנחנו בחזית. השינוי המהותי והעלאת המודעות לתחום בריאות הנפש גורם לי להיות אופטימי, כי המפגש בין מוצר טוב לביקוש גבוה הוא תמיד מעולה".

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    היסטוריון 29/11/2023 10:56
    הגב לתגובה זו
    מי מנחש זה שיש 5- מיליון דולר בקופה זה יפה אבל צריך עסקת ענק
  • 9.
    אלי 19/09/2023 11:00
    הגב לתגובה זו
    לחברה יש מעל 40M$ במזומן והיא קרובה לאיזון תפעולי. נכון, היסטורית החברה כשלה אבל לוקח זמן לדייק את המודל העסקי ואסטרטגיית החדירה לשוק. הדר לוי מנכ"ל מצויין, מכיר היטב את החברה והשוק. נסו להתעלם מהעבר ולנתח את החברה במצבה הנוכחי.
  • וגם עומדת להיות רווחית. אין הרבה, אם בכלל חברות כאלה (ל"ת)
    רונן ט 19/09/2023 12:14
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    גל 19/09/2023 08:02
    הגב לתגובה זו
    השקעה עושים באנשים ואחרי התחלופה האחרונה, יש את האנשים הנכונים להוביל לשינוי אדיר. מי שמבין בחקר המוח יודע להעריך מה יש לחברה בידיים והיא תמשיך לצמוח בעשור הקרוב. ההנהלה הקודמת הייתה זוועה וטוב שהדר נשאר למרות זאת. לא מובן מאליו.
  • 7.
    פראיירים לא מתים (ל"ת)
    מיץ של זבל 18/09/2023 23:54
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    העיפו את היו״ר הקודם שהיה רמאי וזה עשה מהפך (ל"ת)
    המוסדי 18/09/2023 23:27
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אנונימי 18/09/2023 22:34
    הגב לתגובה זו
    מכיר אותה שהייתה בשיא שהיה בלילה כלכלי עם שרון גל הביאו מומחים שאמרו שזה הדבר הבא .הסוסים כבר מזמן דהרו עם הכסף .מי שיתן להם חצי שקל פשוט תמים ולא מבין שהם חיים על המשכורות ועל סיפורי פוגי.למזלי אני עוד הרווחתי שם כמה שקלים.לו הייתי נשאר לא היה לזה זכר.פשוט לא להתקרב ולא לשים במעקב.זה פח אשפה וימים יגידו .
  • 4.
    חברה הכי מעניינת בביומד (ל"ת)
    18/09/2023 21:00
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עכשיו נזכרתם? הנייר עלה מ1.35 ל4.7 (ל"ת)
    בועתי 18/09/2023 18:01
    הגב לתגובה זו
  • משקיע בחברה 18/09/2023 18:55
    הגב לתגובה זו
    במידה והחברה תראה המשך צמיחה גם אל תוך שנת 2024 נראה המשך עליה במניה
  • 2.
    תפתחו דוכן נקניקיות יהיה ריווחי יותר (ל"ת)
    רועה חשבון 18/09/2023 17:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שולתתתת1 18/09/2023 17:46
    הגב לתגובה זו
    מתי יהיה רווח נקי? כמה מרווחים מכל מכשיר/טיפול? כמה מכשירים צריכים כדי שהחברה תתחיל לחלק דיבדנד? מה עם אירופה?
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.