עשות קיבלה הזמנה נוספת ממשרד הביטחון של 218 מיליון שקל
חברת ייצור חלקים תעופתיים ממתכת כבדה עשות אשקלון עשות -0.82% מאשקלון, קיבלה הזמנה של 218 מיליון שקל ממשרד הביטחון. ההזמנה היא לייצור של ערכות מתלים והינעים לרכבים קרביים משוריינים (רק"ם) מסוג טנק מרכבה סימן 4 ונגמ"ש מרכבה (נמ"ר) והחברה צופה לספק אותם מ-2024 ועד 2027.
לדברי החברה, מדובר בהזמנה שהיא חלק ממסגרת הזמנות והחברה צופה שיתקבלו הזמנות נוספות לאספקה של ממסרות, מתלים והינעים לרק"ם בין השנים 2021 ועד 2030, ממשרד הביטחון, בהיקף כולל צפוי של 1.27 מיליארד שקל.
הצבר הנוכחי של עשות עומד על 968 מיליון שקל אבל החברה אומרת שיש גם "הזמנות צפויות", שהיא מעריכה שיתקבלו ב"סבירות גבוהה" ויהפכו למחייבות ושם מדובר על עוד 594 מיליון שקל, לאורך 12 שנים. כלומר הצבר הכולל הוא 1.6 מיליארד שקל, בדומה לתחילת השנה.
מנכ"ל עשות, אלי דמרי: "קבלת ההזמנה מגדילה באופן משמעותי את צבר ההזמנות של החברה ומהווה ציון דרך חשוב מאד בחיזוק מעמדה של החברה כמובילה עולמית וטכנולוגית של מערכות הנעה, ממסרות ומכלולים בתחום הבטחוני."
- הכנסות עשות צמחו ב-30%, הצבר על 2.7 מיליארד שקל
- ב-120 מיליון דולר; עשות מרחיבה את הסכם המסגרת עם האמריקאיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עשות נשלטת (85%) ע"י קרן פימי של ישי דוידי, אחרי שנרכשה בשנה שעברה מאלביט תמורת 291 מיליון שקל. פימי כבר נהנית מתשואה של 20% על הרכישה, כאשר היא רכשה את המניות במחיר של 14.55 שקלים והמניה נסחרת כעת לפי 17.4. האמת היא שבפועל מדובר בתשואה של 26% שכן עשות חילקה מאז השלמת הרכישה דיבידנדים בהיקף של 1 שקל למניה.
מניית עשות נסחרת במחיר של 17.4 שקלים למניה ושווי שוק של 411 מיליון שקל. מתחילת השנה היא משלימה זינוק של 33% אבל זה מחזיר אותה לאותה נקודה שבה הייתה לפני 12 חודשים.
בדוחות לרבעון השני של השנה דיווחה עשות על ירידה של 6% בהכנסות בגלל ירידה במכירות במגזר הצבאי, על רווח גולמי של 17 מיליון שקל, עליה של 9% לעומת 15 מיליון אשתקד. הרווח התפעולי הסתכם ב-11 מיליון שקל, עליה של 6% לעומת 10 מיליון אשתקד (שיעור הרווחיות התפעולית עמד ברבעון על 12.9% לעומת 11.5% אשתקד). החברה עברה לרווח נקי של 9 מיליון שקל לעומת הפסד של 3.4 מיליון ברבעון המקביל בשנה שעברה.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
איתי בן זאב. קרדיט: Xאקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
