רמי לוי ואיציק אברכהן
צילום: יח"צ, סיוון פרג'
ניתוח

מדוע רמי לוי חזקה יותר מול הספקים מאשר שופרסל?

על רקע שאלת האחריות ליוקר המחייה בישראל, בדיקת הדוחות של הקמעונאיות מלמדת על יכולתן של הרשתות הקמעונאיות מהרובד השני להתחרות בשופרסל הגדולה. כך למשל, מפתיע או לא - רמי לוי נהנתה בשנת 2022 מאשראי ספקים של 73 ימים לעומת אשראי ספקים של 53 ימים בלבד בשופרסל - במילים אחרות רמי לוי חזקה משופרסל 

בעת האחרונה אנו עדים ל"מלחמת האשמות" בין היצרנים והיבואנים הגדולים לבין הרשתות הקמעונאיות בנושא האחריות ליוקר המחיה בישראל. במקביל ל"קרב" על מחירי המוצרים מתרחש קרב סמוי מן העין על תנאי האשראי ומעניין לראות מי המנצח בקרב הזה.

לצורך כך, ניתן להשתמש בניתוח מעגל המרת המוזמנים שהינו נדבך חשוב בניתוח דוחות כספיים של חברות תעשייתיות ומסחריות. מעגל המרת המזומנים מבטא את משך הזמן שבין מועד התשלום לספקים עבור רכישת חומרי הגלם ו/או המוצרים הקנויים, לבין מועד גבית התמורה בגין מכירת המוצרים הגמורים ללקוחות. בפרק זמן זה על החברה לממן את עלויות הרכש והייצור.

מעגל המרת המזומנים (Cash Conversion Cycle – CCC) כולל שלושה מרכיבים. הראשון הוא פרק הזמן ממועד הרכישה ועד למועד המכירה ללקוחות – ימי החזקת המלאי; השני הוא פרק הזמן ממועד המכירה ועד למועד הגביה מהלקוחות – ימי אשראי ללקוחות. המרכיב השלישי: מהסכום המצרפי של ימי החזקת המלאי וימי אשראי הלקוחות יש לנכות את ימי אשראי הספקים, המבטאים את פרק הזמן שחולף ממועד הרכישה ועד למועד התשלום לספקים. בתרשים שלפנינו תיאור סכמתי של מעגל המרת המזומנים:

 

מה זה מעגל המזומנים ומדוע הוא חשוב לקוראי הדוחות?

מעגל המרת המזומנים (וכל אחד משלושת מרכיביו) עשויים להיות שונים בענפים שונים ובמוצרים שונים. כך למשל, ביקבים נמצא שתהליך הייצור עשוי להגיע ל- 30 חודשים ויותר, ולכן ימי אחזקת המלאי עשויים להגיע עד לכדי שלוש שנים. בענף היקבים נמצא גם אשראי ספקים ארוך במיוחד העשוי להגיע לכדי שנה. לעומת זאת, בענף הסיגריות נמצא אשראי לקוחות קצר במיוחד (וזאת בשל מרכיב מיסי הקניה והבלו הגבוהים, המשולמים מראש).

 

מעגל המרת המזומנים משקף למעשה את מבנה ההון החוזר התפעולי של החברה. הוא עשוי להקרין על רמת הנזילות של החברה ועל צרכי המימון שלה. המשתמשים בדוחות הכספיים עשויים להפיק תועלת מניתוח מעגל המרת המזומנים של החברה בכדי להבין את הפעילות העסקית של החברה, וצרכי מימון ההון החוזר שלה וכן בכדי להעריך את רמת היעילות של ניהול החברה. ככל שימי אחזקת המלאי קצרים יותר, וימי אשראי הלקוחות הדוקים יותר (והכל יחסית לממוצע הענף או לממוצע חברות ההשוואה),  הדבר עשוי להצביע על ניהול יעיל של החברה (יחסית לחברות ההשוואה שלה).

 

>> מנכ"ל אלביט מערכות, בצלאל מכליס בשיחה על העבר ועל עתיד החברה; מנכ"ל צים, אלי גליקמן יספר על התקופה המטלטלת ועל העתיד; וגם - המניות הטובות  להשקעה על פי דירוג ביזפורטל - הירשמו לוועידה הכלכלית של ביזפורטל

"כלל האצבע" הינו שימי המעגל נעים בין 30 לבין 45 ימים. הדבר יוצר נטל מימוני המכביד בעיקר על חברות חדשות וחברות בתקופת צמיחה המבקשות להגדיל באופן מהותי את היקף המכירות שלהן וזקוקות למקור נוסף למימון הגידול בהון החוזר שלהן הנובע מהרחבת הפעילות. עם זאת, ברשתות הקמעונאיות הגדולות העוסקות במכירה של מוצרי צריכה בעלי אורך חיי מדף קצרים – Fast Moving Consumers Goods, נמצא שימי המעגל קרובים לאפס ואפילו שליליים, וכפי שנדגים בהמשך.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

לכאורה, ניתן לחשב את מעגל המרת המזומנים וכל אחד משלושת רכיביו ע"י שימוש בנתונים הכלולים במאזן ובדוח רווח והפסד של החברה. כך למשל אם נחלק את סכום ההכנסות ממכירות ביתרת הלקוחות הממוצעת (ממוצע יתרת הלקוחות לתחילת השנה ויתרת הלקוחות לסוף השנה) נמצא את מחזור הלקוחות. אם נציב שבר שבמונה שלו 365 (ימי השנה) ובמכנה מהירות מחזור הלקוחות נמצא את ימי אשראי הלקוחות.

 

ולדוגמא: אם נחלק את סכום ההכנסות המתואמות בחברת רמי לוי בשנת 2022 – 6,624 מלש"ח ביתרת הלקוחות הממוצעת המחושבת לשנת 2022 כ- 260 מלש"ח, נמצא שמהירות מחזור הלקוחות בשנת 2022 הייתה כ-25.4 (=6,624/260.4). אם נחלק את מספר ימי השנה במחזור הלקוחות נמצא שימי אשראי הלקוחות שהעניקה רמי לוי לקוחותיה בשנת 2022 הינם בקירוב 14 (= 365/26.4), תוצאה הקרובה לנתון עליו מדווחת החברה בפרק תיאור עסקי התאגיד שלה – 15 ימים.

 

אולם חישובים מעין אלו אינם מדויקים די הצורך בשל מספר סיבות ובהן: (1) הצורך לגזור משורת ההכנסות בדוח רווח והפסד את ההכנסות ממכירת מוצרים; (2) חישוב פשטני של יתרת הלקוחות הממוצעת עשוי להיות מוטעה בשל גורמי עונתיות ו/או שינוי חריג לקראת סוף השנה. (3) השפעת המע"מ הנכלל כחלק מיתרת הלקוחות אך נכלל ביתרת המכירות. קשיים דומים קיימים גבי לגבי חישוב ימי החזקת המלאי וימי אשראי הספקים.

 

זאת הייתה הסיבה לכך שרשות לניירות ערך מצאה לנכון לדרוש מהתאגידים המדווחים לכלול בדוחות השנתיים שלהם (במסגרת הפרק על תיאור עסקי התאגיד) נתונים על רכיבי מעגל המרת המזומנים שלהם. נתונים אלו מלמדים על כך שלרמי לוי מעגל המרת מזומנים שלילי שבשלוש השנים האחרונות היה 40 ימים ואף יותר, וכי רמי לוי הצליחה להגדיל באופן דרמטי את ימי ה-CCC  השליליים מ- 17 ימים בשנת 2016 ועד ל-40 ימים בשנת 2022.

 

מהי המשמעות של מעגל המרת מזומנים שלילי?

מעגל המרת מזומנים שלילי מלמד על כך שהחברה מצליחה למכור את המוצרים ולגבות את מלוא התמורה בגינם עוד לפני שהיא משלמת לספקים בגין קנית אותם מוצרים. כתוצאה מכך, נוצר לחברה מקור מימוני נוסף,  שאינו נושא ריבית כלל, שיכול לממן ולתמרץ גידול בפעילות. היבט אחר של מעגל שלילי, הוא שתזרים המזומנים של החברה מפעילות שוטפת עשוי להיות גבוה באופן מתמיד, מהרווח החשבונאי שהיא משיגה, דבר המביא לעליית שוויה ההוגן של החברה.

ניתן לעורר כאן את השאלה, מדוע הספקים שהנתונים לגבי ימי מעגל המרת מזומנים של רמי לוי ידועים להם, מוכנים להעניק לרמי לוי אשראי ספקים ארוך, שאין בו כל היגיון מסחרי, ויש בו כדי להכביד על תזרימי המזומנים שלהם?  בהקשר זה, מצאנו לנכון לבחון את מעגל המרת המזומנים בחברת שופרסל. בבדיקה זו נתקלנו בקשיים שכן שופרסל אינה כוללת בדוחות השנתיים שלה (בפרק על תיאור עסקי התאגיד)  נתון מפורש על ימי אשראי הספקים אלא מסתפקת בנתון על "שוטף ועוד" כפי שיתואר בלוח 2 בהמשך. כמו-כן, שופרסל אינה כוללת נתון מפורש על ימי אשראי לקוחות, אלא מסתפקת בתיאור מילולי של אשראי הלקוחות. בנסיבות אלו, ערכנו חישוב משלנו של ימי אשראי הלקוחות, והנחנו בקירוב כי הקניות מתבצעות באמצע כל חודש כך שאשראי ספקים של שוטף + 37 ימים, שקול לאשראי ספקים של 52 (=37+15) ימים.

 

ממצאים מפתיעים

הממצאים מפתיעים במידה רבה. הם מלמדים על כך שרמי לוי שהיקף מכירותיה נמוך ביותר מ- 50% מזה של שופרסל, מפגינה ביצועים טובים בהרבה מאלו של שופרסל בכל אחד משלושת הרכיבים של מעגל המרת המזומנים. כך למשל, בשנת 2022: העניקה רמי לוי לקוחותיה 15 ימי אשראי בלבד, לעומת למעלה מ- 30 ימי אשראי בשופרסל. ימי אחזקת המלאי ברמי לוי היו 18 ימים, לעומת 28 ימים בשופרסל. והנתון שאותנו הפתיע יותר מכל היה שרמי לוי נהנתה בשנת 2022 מאשראי ספקים של 73 ימים לעומת אשראי ספקים של 53 ימים בשופרסל. ויודגש כי גם אם נפלו אי דיוקים בחשובים שלנו, אין בהן כדי לטשטש את משמעות התמונה כולה.

 

בסוף העשור הקודם ניתנה בספרות המקצועית, תשומת לב רבה למעגל המרת המזומנים השלילי של חברת אמזון, שהגיע לכ- 27 ימים, לעומת מעגל המרת מזומנים חיובי, באותה תקופה של ענקיות קמעונאות מובילות בארה"ב כמו וולמרט (כ- 4 ימים) וקוסטקו (קרוב ל- 7 ימים). התברר כי וולמארט וקוסטקו יעילות יותר מאמזון בגלגול המלאי שלהן, ונותנות אשראי לקוחות קצר יותר מזה של אמזון. מעגל המרת המזומנים השלילי של אמזון נובע בעיקרו מאשראי ספקים ארוך במיוחד כ- 94 ימים, לעומת אשראי ספקים של 43 ימים ו- 28 ימים בוולמארט ובקוסטקו בהתאמה. במאמר מוסגר נציין כי לפי בדיקה שערכנו על פני הדוחות הכספיים לשנת 2022, מעגל המרת המוזמנים השלילי באמזון הגיע ל- 47 ימים!

 

ממה נובע הפער?

ההסבר שניתן בספרות המקצועית לפער בימי אשראי הספקים בין אמזון לרשתות הקמעונאיות האחרות, הוא שמאגר הספקים של אמזון הוא עצום, יש לזה "זנב ארוך" של ספקים קטנים  המוכנים להעניק לה תנאי אשראי נוחים, ותלותה בספקים בודדים פחותה במידה ניכרת לעומת וולמארט וקוסטקו.

 

האם הסבר זה רלוונטי גם לפער בימי אשראי הספקים בין רמי לוי לשופרסל? אין בידנו נתונים מספקים כדי להשיב על שאלה זו. מכל מקום, בחינת מעגל המרת המזומנים בחברות הקמעונאיות הגדולות עשויה ללמד על יחסי הכוחות בין הרשתות הגדולות לבין הספקים הגדולים (יצרנים ויבואנים), ועל יכולתן של חברות קמעונאות מהרובד השני (כמו רמי לוי, אושר עד, יוחננוף, ויקטורי ואחרות) להתחרות בחברה המובילה בשוק, שופרסל. המסקנה היא שתנאי אשראי ספקים ארוכים המביאים למעגל המרת מזומנים שלילי לרשתות מלמדים על כוחן היחסי של הרשתות ביחס ליצרנים וליבואנים ומאפשרים להן לפעול בשיעורי רווח תפעולי נמוכים יחסית.

 

 

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    אורי 30/09/2023 11:53
    הגב לתגובה זו
    המשמעות היא שרמי לוי מכורה לצמיחה. כל צמצום במחזור משמעו תזרים שלילי חמור
  • 10.
    שופרסל 01/09/2023 17:05
    הגב לתגובה זו
    כאחד שעבד בענף, במעגל שני/ שלישי של הרשתות ומכיר אותן יותר אני בעיקר מופתע מימי הלקוחות. יכול להיות שיש עיוות גדול כי יש לשופרסל עוד פעילויות גדולות מעבר לקמעונאות מזון שמעוותות מאוד את התמונה שכן הנתונים לעיל יחודיים לקמעונאות מזון
  • 9.
    יהווית 29/08/2023 22:49
    הגב לתגובה זו
    הוליך שולל את המשקיעים
  • 8.
    אלון 29/08/2023 17:22
    הגב לתגובה זו
    ואלו דורשים מותגים, וכאשר אתה קונה מותגים אין לך הרבה מרווח למו"מ רמי לוי מדגיש מחיר, והלקוחות קונים מה שזול. וזה מתרגם ליכולת מו"מ משופרת שלו מול הספקים (שיודעים שהלקוחות יקנו חלב אחר, אם הם לא יתפשרו על המחיר)
  • זו לא הסיבה. (ל"ת)
    ללא שם 29/08/2023 19:20
    הגב לתגובה זו
  • מה הסיבה? (ל"ת)
    פבנאני 31/08/2023 22:57
  • 7.
    מי האדיוט שקונה בשופרסל??? (ל"ת)
    מיק 29/08/2023 15:21
    הגב לתגובה זו
  • אורחת 29/08/2023 16:36
    הגב לתגובה זו
    ואז זה יוצא מחירים השווים לשאר המרקטים. בעיקר כשקונים מותג בית.
  • גם עם קופונים ותווים הם יוצאים יקרים יותר. (ל"ת)
    אלון 29/08/2023 17:22
  • 6.
    A girl with no name 29/08/2023 14:21
    הגב לתגובה זו
    חשבתם על זה שסופר רמי לוי זה בעיקר מוצרי סופרמרקט ושלשופרסל יש גם רהיטים, מוצרי אלקטרוניקה ומוצרי טיפוח בכמויות גדולות הרבה יותר מלרמי לוי? אני חושבת שזה יכול לענות לכם על השאלה.
  • 5.
    ירון אופק 29/08/2023 12:03
    הגב לתגובה זו
    מעניין מאד.
  • 4.
    מבין2 29/08/2023 11:50
    הגב לתגובה זו
    במדינה אחרת כבר היו פושטים רגל כי לא היו מגיעים קונים. אבל הישראלים פראיירים.
  • 3.
    גג 29/08/2023 10:45
    הגב לתגובה זו
    מרכז הליכוד. הבנאדם מקושר פוליטית במקומות הנכונים
  • 2.
    גור 29/08/2023 10:28
    הגב לתגובה זו
    סוחר עלוב תחמן מחריב החקלאות בישראל
  • מרקו 29/08/2023 22:50
    הגב לתגובה זו
    ליכודניק טיפוסי
  • טל 29/08/2023 21:33
    הגב לתגובה זו
    חקלאים רודפי בצע, קרטליסטים, גונבי קרקעות ותומכי שמאל.
  • המגיב 29/08/2023 22:32
    (כי בזמן מלחמה אתה תשאר ללא עתודות מזון, ובעצם יהיה פה עוד פעם "מצדה") מה ש-כן - בהחלט כן לבטל את הבולשביזם של "מכסות ייצור" לחלב, ביצים, דבש, ועוד.
  • 1.
    כיף לראות את רמי לוי מצליח . מגיע לו . (ל"ת)
    דודו מאשדוד 29/08/2023 10:18
    הגב לתגובה זו
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.72%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.72%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).