נתן חץ אלוני חץ
צילום: יח"צ
אזהרת רווח

אלוני חץ תפסיד משיערוכי נדל"ן עוד 560 מיליון שקל ברבעון הקרוב

מדובר על הפסדי שיערוך בחו"ל בעקבות עליית הריבית החדה בעולם, בארה"ב ובבריטניה. באלוני חץ מדגישים שלא מדובר על הפסדי שיערוך באמות ואנרג'יקס; יחד עם ההפסדים בשלושת הרבעונים הקודמים החברה הפסידה בשנה האחרונה משיערוך 1.85 מיליארד שקל - אבל מה עם המתחרות של אלוני חץ, מתי הן ידווחו על הפסדי שיערוך?
נתנאל אריאל | (1)

חברת הנדל"ן המניב אלוני חץ 1.44% בהנהלת נתן חץ (14.5%) מדווחת על עוד רבעון עם הפסדי שיערוכי נדל"ן. הפעם מדובר על אזהרת רווח עם צפי להפסד של 560 מיליון שקל ברבעון השני של 2023, או כ-3.1 שקלים למניה. הסיבה היא עליית הריבית במשק, שמובילה לעליית שיעור ההיוון - ולכן ירידה בערך הנכסים של החברה. העליה של 0.25-0.5% בריבית בארה"ב ובריטניה גורמת לירידה בשווי הנכסים שאלוני חץ מחזיקה, כאשר 70% מההפסד נגרם בארה"ב ו-30% בבריטניה. 

לדברי אלוני חץ, ההפסדים הצפויים בינתיים ממשיכים להיות בחברות הנדל"ן המניב שהיא מחזיקה בהן בחו"ל אבל לא בחברות בארץ. מדובר על החברות המוחזקות CARR ו-AH BOSTON בארה"ב בהן היא מחזיקה ב-47.3% וב-55% בהתאמה, ועל BROCKTON בבריטניה בה היא מחזיקה ב-83.2%. חברת CARR מחזיקה משרדים בוושינגטון, בוסטון ואוסטין, AH BOSTON מחזיקה במשרדים בבוסטון, ו-BROCKTON מחזיקה במשרדים ומעבדות מחקר בלונדון, קיימברידג' ואוקספורד.

מדובר בעצם בהמשך ההפסדים בשנה האחרונה, כאשר ברבעון הקודם דיווח החברה על הפסדי שיערוך של 369 מיליון שקל, ברבעון שלפניו על הפסדי שיערוך של 666 מיליון שקל וברבעון השני של 2022 על הפסדי שיערוך של 257 מיליון שקל, ובסך הכל 1.85 מיליארד שקל. בחודש מרץ האחרון אמר מנכ"ל החברה נתן חץ  שהחברה "צופה הפסד גם ב-2023, אבל פחות מאשר בשנה שעברה".

כדי שיהיה לאלוני חץ מספיק נזילות היא גייסה בחודש יוני האחרון חוב בהרחבת שתי סדרות אג"ח (יג' וטו') בהיקף של 376.3 מיליון שקל. בשנה הקרובה (עד מרץ 2024) היא צריכה לפרוע אג"ח בהיקף של 800 מיליון שקל, (יש לה מספיק כסף בקופה - נכון לסוף הרבעון הראשון היו לה 1.25 מיליארד שקל במזומן) ובשלוש השנים הבאות היא צריכה לפרוע עוד 2.26 מיליארד שקל.

מניית אלוני חץ איבדה ב-12 החודשים האחרונים 30% משוויה והיא נסחרת כעת במחיר של 32.3 שקלים למניה ושווי שוק של 5.81 מיליארד שקל. המחזיקים הגדולים בחברה הם נתן חץ (14.5%), המוסדיים אלטשולר שחם (12%), הפניקס (9.4%) מנורה (8.5%), הראל (5.8%).

ברבעון הראשון של השנה רשמה אלוני חץ FFO על פי גישת ההנהלה של 168 מיליון שקל, עליה של 26% לעומת 133 מיליון ברבעון המקביל בשנת 2022.

האם המניה התרסקה יותר מדי? כך מעריכים בבית ההשקעות IBI, שם נתנו לחברה בחודש ינואר אפסייד של 66% למחיר של 53 שקלים למניה. האם המניה תגיע בחזרה לשם תוך חצי שנה?

אבל צריך גם לומר - אלוני חץ מדווחת כבר שנה שלמה על הפסדי שיערוך. מה עם שאר חברות הנדל"ן המניב הישראליות שפועלות בחו"ל? האם הן לא רואות הפסדי שיערוך ולא מעריכות שיהיו להן הפסדי שיערוך? בינתיים, הן לא מדווחות על כך, אבל ככל שהריבית במשק תישאר גבוהה למשך יותר זמן - לכאורה לא תהיה להן ברירה אלא לעשות זאת. השאלה היא רק מתי הגל יגיע גם אליהן.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

שיערוכי נדל

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משקיע 23/07/2023 11:56
    הגב לתגובה זו
    הסיבה שאנו לא רואים כאן הפסדי שיערוך היא מכיוון שהשכירות מוצמדת למדד ולכן דווקא מעלים את שכ"ד ושווי הנכס עולה , כלומר שיערוף כלפי מעלה (ראה דו"ח סלע נדל"ן לפני מס' ימים) , הנכסים של אלוני חו"ל נמצאים בארה"ב , בריטניה, שם למיטב הבנתי אינם צמודים למדד ולכן השכירות נשחקת וכן שווי הנכסים ומה שאנו רואים זה שערוכים שלילים שגורמים להפסדים האלה.
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.